הצד השני של הקורונה: אילוף מפלצת הצריכה

על פי התחזיות האחרונות, בעקבות הפגיעה בייצור וביצוא הסיני, נגיף הקורונה צפוי להשפיע דרמטית על ענף מוצרי החשמל, ולגרור אחריו עליית מחירים של עשרות אחוזים. אז מה טוב בעליית מחירים? תלוי את מי שואלים... המחירים הנמוכים מדי של מוצרי החשמל גרמו לתופעה פסולה, רכישת מוצרים ללא הבחנה, ובפרט כאלו שלא באמת צריך. לרכישה העודפת תוצאות הרסניות על איכות הסביבה.

עד משבר הקורונה, הדבר הפריע בעיקר לארגונים ירוקים. אך כעת מסתמן שישנו צד נוסף להאטה בפעילות הכלכלית. הירידה הניכרת בזיהום האוויר בסין כתוצאה מהשבתת מפעלים מזהמים לצד העצירה שנכפתה על שגרת החיים הרגילה של מיליוני בני אדם הובילו לשיח מתגלגל עולמי על נושאים שנדחקים לא אחת לשולים: תרבות הצריכה שסיגל לעצמו העולם המערבי והחשיבות החברתית שמוטלת על כולם בשמירה על הסביבה בה אנו חיים.

את מחיר המוצרים הזולים שזרמו לישראל מסין בשנים האחרונות משלמת האדמה הנאבקת בכמויות אדירות של פסולת אלקטרונית. דרך החשיבה שפשטה בקרב הצרכנים היא שאין היגיון כלכלי לתקן יותר מוצרים תקולים ועדיף הרבה יותר לקנות כבר דגם חדש. זוהי תופעה פסולה ולא רק מטעמי צרכנות נבונה ודוגמה ראויה לדור העתיד על ערך כספי. בהעדר פתרונות מחזור מפותחים, נזרקת הפסולת האלקטרונית יחד עם הפסולת הביתית, ומזהמת את הקרקע ומי התהום. המשוואה פשוטה - בזמן שמאות אלפי מוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים נשלחו אל הצרכנים, כמות דומה של מוצרים 'ישנים' עשו את דרכם אל פח האשפה. משבר הקורונה הוא הזדמנות לשים תמרור אזהרה. לעצור ולהפסיק לגבות מחיר כה יקר מכדור הארץ שלנו.

פסולת אלקטרונית

על פי מחקר שנערך בארה"ב, משקל הפסולת האלקטרונית הנובע מהשלכת מוצרי חשמל הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך הוא מהווה 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה אנחנו מייצרים 44.7 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית, כאשר 80% ממנה יועברו למטמנות וימשיכו לפלוט גזי חממה. היקף הנזקים הסביבתיים גרמו לכך שהפחתת צריכת מוצרי אלקטרוניקה נעשתה לחלק החשוב ביותר בתפיסה הצרכנית-סביבתית.

ארגונים ירוקים רבים קמו נגד דפוסי הצריכה הבזבזניים שפשטו בעולם המערבי. אך נראה שדווקא לעלייה הדרסטית במחירי המוצרים כתוצאה מהנגיף המתפשט, יש את היכולת לייצר בישראל מהפך תפיסתי. ממש כפי שהתרחש לפני כחצי שנה (אוקטובר 2019) באיחוד האירופי, כאשר המחאה כנגד תרבות הצריכה של מוצרי חשמל, רשמה הישג משמעותי. בפעם הראשונה נוסחו ע"י האיחוד האירופי תקנות רגולטוריות וסטנדרטים חדשים למכשירי חשמל ביתיים שנוצרים בתחומיו. המשמעות היא שבתוך שנתיים נדרשות היצרניות לעבור לשימוש ברכיבים קלים וזולים לתיקון, שיהיו עמידים יותר לאורך הזמן.

למרות שעברה מאז כמעט חצי שנה, ישראל טרם התיישרה עם הסטנדרטים הבינלאומיים בשל היעדר ממשלה קבועה וכנסת פעילה. ישראל נמצאת בפיגור גם בתחום זכות האזרח לתקן. הרגולטור בישראל אינו יוצא בצעדים יזומים לכיוון של תכנון ירוק, והחוק בישראל מאפשר ליצרנים ויבואנים לקבוע תנאים ספציפיים מגבילים לאחריות שהם מעניקים, כל עוד הם מציינים זאת בתעודת האחריות. אלו למעשה פעולות המקשות על הצרכן לתקן את מוצריו הישנים. עם כאלו חסמים ומחירים נמוכים, אין פלא שהתפיסה שרווחה בקרב אזרחים רבים היא שעדיף פשוט לקנות מכשיר חדש מאשר לתקן.

נקווה כולנו שנגיף הקורונה יחלוף במהרה, אך גם כאשר יעלם מחיינו נישאר עם המסקנה שאפשר וחובה לשים סוף לסגידה המיותרת לעגל הזהב הצרכני. בדומה למחויבות החברתית שאזרחים רבים מגלים כשהם נכנסים לבידוד, כך צריכה להתקיים סולידריות לשמירה טובה יותר על איכות הסביבה, וכתוצאה מכך גם על הבריאות של כולנו.