מחדל הגיל הרך: רוב הנזק למשק יגיע מהעיכוב בפתיחת הגנים

לא תמיד יש להחלטות של הממשלה מחיר כל כך ברור כמו המחיר של החלטת השרים ביום שישי לא לפתוח את הגנים והמעונות היום אלא רק בעוד שבוע. את המחיר, כ־2 מיליארד שקל לשבוע, פרסם בנק ישראל בהודעה במהלך הישיבה בה התקבלה ההחלטה. "כלכליסט" פרסם כבר לפני כשבוע את הערכת בנק ישראל כי אובדן התוצר בשבוע בו המשק עובד ומערכת החינוך לא - עומד על 2.6 מיליארד שקל. אבל הבנק ראה לנכון להבהיר עוד ביום שישי, שמתוך הסכום הזה רק כחצי מיליארד שקל הם תוצאה של השבתת בתי הספר ואילו כ־2 מיליארד שקל (2.1 מיליארד אם לא מעגלים) נובעים מהשבתת גני הילדים ומעונות היום.

על רקע זה, המחדל הקשה של חוסר המוכנות להפעלת מערכת החינוך לגיל הרך בולט פי כמה. חודש וחצי עמדו לרשות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות להיערך אבל הם עשו מעט מאוד. הם גם תקשרו ותיאמו ביניהם מעט מאוד. החלטת השרים לפתוח את הגנים והמעונות התקבלה כבר ביום שני שעבר. אבל גם בארבעה הימים שעברו עד יום שישי לא קרה הרבה. בעיקר היו מריבות על גודל הקבוצות שיפעלו בגנים ומשרד הבריאות הציב עוד ועוד תנאים כדי להכשיל את הפתיחה. יידע כל הורה שיושב היום בבית כיוון שהגן והמעון של הילד שלו אינם פועלים, שזה לא היה הכרחי, ושאם הממשלה היתה אחראית, מסודרת ומתוכננת יותר הוא היה יכול היום להיות בעבודה. 

שר החינוך רפי פרץ ונגיד בנק ישראל אמיר ירון. ההנחה היא שאת גילאי 5 ומעלה אפשר להשאיר בבית עם אחים גדולים צילום: מוטי קמחי , בנק ישראל

הממשלה החליטה בשישי לתת לעצמה עוד שבוע להיערך לפתיחת הגנים והמעונות ובינתיים לפתוח מחדש את הלימודים בבתי הספר רק בכיתות א-ג ובהדרגה גם בי"א-י"ב. אבל אם הדברים ימשיכו להתנהל כמו שהתנהלו עד עכשיו יש חשש שנחזור ונמצא את עצמנו גם בשישי הבא בלתי מוכנים או עם מערכת שמתפקדת רק באופן חלקי ובכך תורמת מעט מאוד להחזרת המשק לפעילות. למשל מערכת שקולטת כל ילד רק יומיים או שלושה בשבוע, למשל מערכת שחלק גדול מהמעונות שלה מושבתים. יש שורה של פעולות שהיו צריכות להיעשות מזמן, ושחיוני מאוד שיקרו השבוע, כדי שהגנים והמעונות יחזרו לפעילות מלאה.

איך לחסוך את הכפלת כוח האדם

על פי הנחיות משרד הבריאות גני הילדים אמורים לחזור לפעול כשהם מחולקים לקבוצות של עד 15 ילדים. זה אומר שברוב הגנים שאין להם חדרים נוספים הילדים ילמדו רק חצי שבוע. שיטת ההפעלה הזו תועיל מעט מאוד למשק, כיוון שלא תאפשר לחלק מההורים לחזור לעבודה ולאחרים תאפשר רק חלקית. עיריות ירושלים ותל אביב ביקשו בשבוע שעבר אישור לאתר חדרים נוספים לפעילות הגנים, למשל במתנ"סים, מועדוני קשישים ובתי כנסת, אבל משום מה לא קיבלו אישור ממשרד החינוך. האישור הזה צריך להינתן היום, כדי שאפשר יהיה לטפל במפגעי בטיחות פוטנציאליים במבנים אלה, וצריך גם לדאוג לביטוח הולם.

לעיריית ירושלים גם היה רעיון מצוין איך לפתור את הצורך בכוח אדם כפול – להפעיל את צוותי הצהרונים. ועדיין צפויה בעיית כוח אדם קשה, כיוון שרבות מהגננות והסייעות הן מבוגרות ובקבוצת סיכון. זה הזמן להפעיל בנות שירות לאומי, מורות חיילות ומש"קיות חינוך, כמובן רק את אלה שיתנדבו וירצו להתמודד עם קבוצות של ילדים קטנים. אין זמן ליותר מיום־יומיים הכשרה. אבל בהתחשב בעובדה שזה כנראה רק לשבועות ספורים גם לא ברור אם יש צורך.  

לסגור הסכמים עם המעונות

על פי התחשיב של בנק ישראל גני הילדים ומעונות היום הרבה יותר חשובים למשק מבתי הספר, אבל מעונות היום הרבה יותר חשובים מהגנים. זאת, בשל ההנחה שילדים בגילאי 5 ומעלה אפשר להשאיר בבית עם אחים גדולים. ילדים קטנים יותר צריכים איתם מבוגר. במציאות לא נראה שמשרד האוצר באמת מבין את זה.

כל פעם שהממשלה מכריזה על היערכות לפתיחת מעונות היום והמשפחתונים מודיעים כל הארגונים המפעילים אותם שזה לא יקרה. הסיבה היא שהם לא קיבלו כל פיצוי על הנזקים הכבדים שנגרמו להם וגם אין שום פתרון כספי לשיטת ההפעלה החלקית שמציעה המדינה.

עם ארגוני המעונות המפוקחים דוגמת נעמת וויצו היה משא ומתן, שלדבריהם אפילו היה חיובי. משום מה הוא עדין לא הסתיים. האוצר לא נוהג לסגור הסדרים כספיים לפני הרגע האחרון כי ככה מנהלים מיקוח. אלא שמי שרוצה להפעיל את המשק ביום ראשון הבא צריך לוודא שארגוני המעונות יתחילו להתכונן עכשיו, כלומר להגיע איתם להסדר היום או מחר.

הבעיה הרבה יותר קשה לגבי בעלי המעונות הפרטיים. עמדת האוצר היא שמדובר בבעלי עסקים והם צריכים לקבל פיצוי במנגנון הפיצוי של העצמאים, כלומר שיוציאו להם את הנשמה ויזרקו להם כמה גרושים. עמדת ארגוני המעונות הפרטיים היא שבמקרה כזה שנת הלימודים במעונות הסתיימה. מי שרוצה להחזיר את המשק לפעילות סדירה כדאי שיהיה יותר קשוב לבעלי המעונות ומהר.

אלא שגם אם יגיעו להסדר עם ארגוני המעונות וגם אם המעונות יאתרו את כוח האדם הדרוש, תישאר הבעיה של החלוקה שלהם לשתי קבוצות שכל אחת מהן פועלת חצי שבוע בלבד. ייתכן שאפשר לאתר גם להם, או לפחות למעונות המפוקחים, חדרים נוספים. אם לא, צריך לפתור את בעיית התשלום של ההורים. כי הציפייה שההורים ישלמו את המחירים הכל כך גבוהים של המעונות אבל יקבלו חצי שבוע היא בלתי נסבלת. סביר שרבים מהם בכלל יעדיפו להישאר עם הילד בבית. 

ראש עיריית ת"א־יפו רון חולדאי. 3 רשויות הובילו החלטה לדחיית חזרת הכיתות הנמוכות צילום: אמיר ריינר

ההפקרות של חולדאי

השרים הותירו על כנה את ההחלטה לפתוח היום את כיתות א-ג וגם הוסיפו להן את כיתות י"א-י"ב, שלומדות למבחני הבגרות. עיריות רבות ידחו את פתיחת שתי הכיתות התיכוניות עד יום שלישי. לא לגמרי ברור איזו היערכות בדיוק דורשת קליטת התלמידים הבוגרים. מצד שני גם לא יקרה שום אסון אם הם ילמדו עוד יום־יומיים במקוון.

לעומת זאת, קשה שלא לראות את החלטת עיריות תל אביב, רמת גן ובאר שבע לא לפתוח היוםאת הלימודים בכיתות א-ג כיריקה בפני ההורים. משרד החינוך נכנע למדיניות הכוחנית שהוביל ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ואפשר להן היערכות נוספת עד יום שלישי, מה שעודד נוספות ללכת בעקבותיהן.

בניגוד מוחלט להודעת חולדאי, היה לעיריות די זמן להתכונן ואם העיריות של תל אביב, רמת גן ובאר שבע לא מוכנות, זה רק מחדל שלהן. מכל התירוצים שנתנה עיריית תל אביב המשכנע ביותר היה שחלק מהמורות לא יוכלו להגיע כי יש להן ילדים בגיל גן. אלא שגם כך הילדים היו אמורים ללמוד רק חצי שבוע כך שהרבה לא השתנה.

מקור בשלטון המקומי מסביר שמדובר בפעולת מחאה על הליך קבלת ההחלטות שבו הנחיות משתנות כל הזמן ומתקבלות ברגע האחרון. זה בא לידי ביטוי בדברים שכתבה מנהלת מינהל החינוך של עיריית תל אביב שירלי רימון להורים: "היות שלא משתפים את הרשויות המקומיות או את הציבור בנימוקים לכל החלטה, ראש העיר הרגיש צורך לוודא שאכן בטוח להחזיר את הילדים". הטענה הזו מוצדקת לגמרי. אבל מה אשמים ההורים?

את האבסורד של החלטות הרשויות האלה מבליטות הרשויות הרבות, שהחליטו כן לפתוח מחדש את הלימודים בכיתות הנמוכות - כולל רשויות חלשות בהרבה מאלה שהחליטו לדחות. זאת למרות שהחזקות יכולות להרשות לעצמן להוציא על ההיערכות לא מעט כסף שלחלשות אין. קשה שלא להגיע למסקנה כי מאחורי ההחלטה של הרשויות החזקות שלא להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע לתושביהן לחזור לעבודה עומדת בעיקר הסיבה הפשוטה, שהן יכולות.