בנק הפועלים סגר את פרשת העלמות המס בארה"ב: ישלם קנס של 875 מיליון דולר
לפי דיווח של משרד המשפטים האמריקאי, בנק הפועלים הגיע לסיכום שלפיו הוא מודה כי סייע לאזרחים בארה"ב להעלים הכנסות; כתב העובדות חושף: ארבעה מנהלים בכירים בבנק סייעו בהעלמות המס
עכשו זה רשמי – בנק הפועלים חתם עם רשויות המס האמריקאיות על הסכם הודאה בסיוע להעלמות מס ללקוחות הבנק האמריקאים שבגינו ישלם קנס בגובה 875 מיליון דולר, יותר מכפול מזה ששילם לפני כ-6 שנים בנק לאומי.
- מחיר ההסתבכויות המשפטיות של הפועלים: 3.5 מיליארד שקל
- הסיכון הגבוה ביותר להלבנת הון: העלמות מס
- הפועלים דחה את ההתמודדות עם החקירה בארה"ב, והבונוסים לקינן זרמו
היום (ה') הגיע הבנק לסיכומים בהם הוא מודה על קשירת קשר עם אזרחי ארה"ב שמשלמים מס בארה"ב להסתיר הכנסות של יותר מ-7.6 מיליארד דולר במסגרת יותר מ-5,500 חשבונות בנק חשאיים בשוויץ וההכנסות שנבעו מהחשבונות הללו.
במסגרת ההסכמות, וכפי שכבר דיווח הבנק לפני מספר שבועות, ישלם הבנק קנס של 874 מיליון דולר. הממשל האמריקאי דיווח כי מדובר בקנס השני הגבוה בגודלו שהצליח לקבל ממסייעים למעלימי מס מאז שהחל חקירות נגד בנקים זרים בנושא ב-2008.
בדיווח הרשמי של משרד המשפטים האמריקאי נכתב כי "בנק הפועלים הודה לא רק בכשל למנוע אלא בסיוע אקטיבי ללקוחותיו האמריקאים להקים חשבונות סודיים, להחביא נכסים והכנסות ולהימנע מתשלום מיסים" נכתב.
בהתאם לפרטים שמדווחים באתר של משרד המשפטים האמריקאי החל מ-2002 ועד לפחות שנת 2014 הבנק פעל יחד עם עובדיו, לקוחותיו ואחרים להונות את הממשל האמריקאי בכל הנוגע לתשלום מיסים, סייע בהגשת דוחות שגויים לרשויות המס ולהימנע בפועל מתשלום מיסים. בנק הפועלים סייע ללקוחותיו להסתיר את בעלותם בנכסים וכספים שהבנק החזיק בהם, באופן שאיפשר לאותם לקוחות להעלים מיסים".
עוד מדווח משרד המשפטים בפרטי פרטים את האופן שבו סייע הבנק להעלמות המס – סיוע ללקוחות אמריקאים לפתוח ולתחזק חשבונות בשמות בדויים, שמות קוד, חשבונות נאמנות וחשבונות במקלטי מס על שם יישויות זרות, פתיחת חשבונות בנק ללקוחות תוך שימוש בטפסי זיהוי שאינם ללקוחות אמריקאים וכן קבלת הדואר בשם הלקוחות בתמורה לעמלה כדי להסתיר את זהותם.
עוד חושף כתב העובדות שמפרט את המעשים של בנק הפועלים ועובדיו כי הבנק הציע הלוואות "גב על גב" למשלמי מסים אמריקאים כדי לקבל גישה לכספים בחשבונות שלהם בארה"ב וכן ביצע העברות כספיות או תשלומי צ'קים בסכום של פחות מ-10 אלף דולר כל אחד שנמשכו מחשבונות של הלקוחות במטרה להימנע מכך שרשויות המס האמריקאיות "יעלו" על כך.
אלא שכתב העובדות חושף כי לפחות 4 מנהלים בכירים של הבנק, כולל שני חברי דירקטוריון לשעבר של פועלים שוויץ היו מעורבים ישירות בסיוע ללקוחות הבנק להעלים מיסים.
עוד עולה כי ההסכם בין הפועלים ומשרד המשפטים האמריקאי לא מספק שום הגנה פלילית או אזרחית מפני תביעות נגד אינדבידואלים. עוד חושף כתב העובדות כי הקנס הגבוה שספג בנק הפועלים נובע בין היתר מכך שהבנק "בשלבים הראשונים של החקירה סיפק מידע חסר ולא מספק במסגרת הליך חקירה פנימי לא מספק שביצע שבמסגרתו סיפק מידע לא מדויק לרשויות האמריקאיות".
במסגרת ההסכמות קיבל על עצמו הבנק אחריות לפי חוקי ארה"ב בכך שסייע ללקוחות אמריקאים לחמוק מהתחייבויותיהם לפי חוקי המס האמריקאים. כפי שאושר על-ידי בית משפט פדרלי במדינת ניו-יורק, האישומים כנגד הבנק יעוכבו למשך תקופה של שלוש שנים, כך שאם הבנק יעמוד בתנאי ההסדר במשך התקופה האמורה, האישומים יבוטלו ללא כל הרשעה פלילית. כאמור אין מניעה לפעול פלילית או אזרחית כנגד אנשים פרטיים שהיו מעורבים בהעלמות המס.
הקנס מחולק באופן הבא: 214 מיליון דולר לממשלת ארה"ב המורכב מ-77.8 מיליון דולר כתשלום המס שהיה צריך להגיע למס הכנסה, 35.6 מיליון דולר שאלו ההכנסות שהבנק נהנה מהן דרך הסיוע להעלמת המס ו-100.8 מיליון דולר רכיב הקנס. בנוסף פועלים שוויץ ישלם סכום של כ-402 מיליון דולר שמחולק ל-138 מיליון דולר החזר למס הכנסה, 124 מיליון דולר - הכנסות שהפיק הבנק ו-138 מיליון דולר כרכיב קנס. בנוסף ישלם הבנק עיצום כספי אזרחי למחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק בגובה 220 מיליון דולר ועוד עיצום כספי אזרחי של 37 מיליון דולר לפד האמריקאי.
מדובר בהסכם שלישי אליו הגיעו רשויות המס האמריקאיות עם בנקים ישראלים אחרי שבנק לאומי הגיע להסכם כזה בדצמבר 2014 ובנק מזרחי במרץ 2019.
מה בין "אוף-שור" ל"און-שור"
לפי כתב העובדות, דירקטוריון בנק הפועלים היה מודע להבדל בין בנקאות פרטית בישראל ומחוץ לישראל (off shore). יועץ חיצוני שנכח בישיבת דירקטוריון שהתקיימה בשנת 2008, אמר: "זה קשה כי המכניזים של אוף-שור שונה לגמרי מהמכניזם של און-שור. עבור אוף-שור, יש לנו את יתרון הניטרליות של המס וסודיות, כשהדברים האחרים הם משניים".
באותה ישיבה אמר מנהל בכיר, "שימו לב שאנחנו חייבים לזכור את ההבדל בין בנקאות און-שור ואוף-שור. באון שור - העניין הוא לא רק לקחת את הכסף אלא המוצרים בכללותם והשירותים שאנחנו חייבים לספק ללקוח".
במאי 2009, במהלך ישיבה של ועדת דירקטוריון שעסקה בבנקאות בינלאומית, ציין אותו מנהל בכיר כי "הטרנדים הבינלאומיים של כסף מוצהר שמסיבות מגוונת כמו הפצה, חשאיות, יתרונות מס וכו', מחפש מרכזי ניהול חשבונות אחרים מאלו שממוקמים במדינת המקור" וכי "הכסף השחור נעלם לאחרונה מהעולם כשהסיפור עכשו זה איך לשלם פחות מסים".
במאי 2008 התברר כי הבנק השוויצרי UBS נחקר על ידי רשויות המס האמריקאיות בחשד לסיוע ללקוחותיו להעלים מסים מהאמריקאים. ביולי 2008 הודיע UBS שהוא סוגר את העסקים שלו בארה"ב. בעקבות זאת הכריזו מספר בנקים שוויצריים גם הם כי הם נחקרים על ידי האמריקאים וכי הם סוגרים את פעילותם באארה"ב לא מקבלים לקוחות חדשים.
כתב העובדות חושף כי בעוד שבנק הפועלים לא נקט צעדים אקטיביים ושיטתיים לגייס את הלקוחות של UBS ובנקים שוויצריים אחרים בעקבות סגירת הפעילות שלהם בארה"ב, בין אוגוסט 2008 ועד דצמבר 2012 הוא קיבל העברות מ-UBS ובנקים אחרים ופתח חשבונות חדשים לאזרחים אמריקאים שלא החזיקו בעבר חשבונות בבנק הפועלים. מדובר, כך לפי כתב העובדות, ב-588 חשבונות שבנק הפועלים קיבל אליהם העברות מבנקים שוויצריים.