מחיר ההסתבכויות המשפטיות של הפועלים: 3.5 מיליארד שקל

בנק הפועליםמשאיר מאחוריו את פרשת חקירת העלמות המס בארה"ב ובדרך לחתום על הסכם עם הרשויות האמריקאיות — משרד המשפטים, מחלקת השירותים הפיננסיים של ניו יורק והפדרל ריזרב. במסגרת ההסכמות בין הצדדים, שעדיין צריכות לעבור אישורים פורמליים, סוכם על קנס בגובה 870 מיליון דולר (3 מיליארד שקל, נכון לסוף 2019). מתוכם, הבנק כבר הפריש 611 מיליון דולר, כך שבפועל הבנק צפוי להפריש עוד 259 מיליון דולר (897 מיליון שקל) ובכך לשים את הפרשה מאחוריו.

מה דעתך על מניית פועלים:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הרווח של בנק הפועלים בתשעת החודשים הראשונים של 2019 עמד על 2.44 מיליארד שקל, כך שהסכום שיופרש מהווה יותר משליש מהרווח הנקי שלו באותה תקופה והקנס הכולל אף גדול ממנו. יודגש כי בנק הפועלים ביצע גידור של החשיפה הדולרית בגין הקנס, ולכן הפגיעה בו כתוצאה מהזינוק בשער הדולר בחודש החולף צפויה להיות, לפי הערכות, מוגבלת. הקנס כולל שלושה מרכיבים: האחד, היקף ההכנסות שהפיק הבנק מהסיוע למעלימי המס; השני, רכיב של הפסד המס שספגו האמריקאים בגלל הסיוע למעלימי המס; והשלישי, רכיב עונשי שהאמריקאים הגדירו.

לאומי ומזרחי טפחות שילמו סכומים נמוכים בהרבה

בנוסף, הבנק עדכן כי הוא צפוי לבצע הפרשה נוספת בהיקף של 103 מיליון שקל בעקבות פרשת השחיתות של בכירים בארגון הכדורגל העולמי פיפ"א, שגם בה היה מעורב. בסך הכל, ההפרשה צפויה להגיע לכמיליארד שקל ברבעון. זו תצטרף להוצאות משפטיות של כ־400 מיליון שקל בשנים האחרונות. כלומר, ההסתבכויות המשפטיות של בנק הפועלים יעלו לו 3.5 מיליארד שקל.

הקנס הצפוי על בנק הפועלים הוא חסר תקדים בהיקפו. בנק לאומי, שהתמודד עם חקירה דומה, הקדים תרופה למכה וסגר אותה ב־2014 עם קנס של 400 מיליון דולר, כלומר פחות מחצי. בנק מזרחי טפחות סגר את פרשת העלמות המס שלו עם קנס של 195 מיליון דולר בלבד.

אחת השאלות הגדולות שעומדות פתוחות כעת היא כיצד סגירת הפרשה תשפיע על מנהלי הבנק הקודמים, שבימיהם התנהלה הפרשה. חקירת הרשויות האמריקאיות התנהלה במהלך שש משנות כהונתו של ציון קינן, שכיהן כמנכ"ל בנק הפועלים בשנים 2009-2016, אך במהלך כהונתו של קינן הבנק ביצע הפרשות סכומים צנועים יחסית, כך שהבונוסים לקינן ולחברי ההנהלה כמעט ולא נפגעו. בנוסף, באותה תקופה חוק הגבלת שכר הבכירים לא היה בתוקף. רק לאחר פרישתו של קינן ומינויו של אריק פינטו למנכ"ל, לפני שלוש שנים, ההפרשות הלכו וגדלו.

יצוין כי קינן, שהחליף את צבי זיו בסוף 2009, לא ניהל את הבנק בתקופה שביחס אליה התנהלו החקירות. רק ב־2011 הוא קיבל עדכון שלפיו רשויות המס האמריקאיות החלו בחקירה של בנקים בשוויץ, בהם סניף הפועלים במדינה, בחשד לסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס בשנים 2002־2010. מנהלי הבנק באותן שנים היו, כאמור, צבי זיו ולפניו אלי יונס, שכיהן שנה אחת בלבד בתפקיד.

מימין: צבי זיו, שלמה נחמה, דב קוטלר וציון קינן צילומים: יובל חן, אוראל כהן, גדי דגון, אלי דסה

צבי זיו כיהן כמנכ"ל בנק הפועלים בשנים 2009-2003, שבמהלכן נהנה מעלות שכר מצטברת של עשרות מיליוני שקלים. לאחר פרישתו קיבל גם מצנח זהב בשווי 7 מיליון שקל. גם יו"ר הבנק שכיהן באותה תקופה דני דנקנר, וזה שלפניו, שלמה נחמה, נהנו מעלות שכר ממוצעת של 5-4 מיליון שקל בשנה. בשנת 2005 עוררה עלות השכר של יו"ר הבנק דאז נחמה והמנכ"ל זיו ביקורת ציבורית נוקבת כשהם קיבלו בהתאמה 23.2 מיליון שקל ו־33.5 מיליון שקל בשנה. בעקבות התערבות רשות ניירות ערך ניאותו לבסוף השניים להחזיר שני שלישים מהבונוס שקיבלו – 13 מיליון שקל כל אחד. נחמה כיהן כיו"ר הבנק בשנים 2007-1998, ואילו דנקנר, שהחליף אותו, התפטר מתפקידו בינואר 2009.

הבנק הקים ועדה בלתי תלויה בראשות שופט שתבחן את הפרשה

בבנק הפועלים עדכנו כי לפי דרישת המפקחת על הבנקים חדוה בר, החליט דירקטוריון הבנק, בראשות עו"ד עודד ערן, על הקמת ועדה בלתי תלויה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר. הוועדה תבדוק את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה שאפשרו את המעשים בפרשה, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון. הוועדה תגבש המלצות לפי הצורך.

בנוסף, ברקע התביעה הנגזרת שהוגשה נגד הבנק, החליט דירקטוריון בנק הפועלים שהוועדה תבחן גם האם טובת הבנק מצדיקה נקיטת הליכים או צעדים אחרים כלפי כל צד שלישי או הגעה להסדרים אחרים. הוועדה תחל בעבודתה עם תום החקירות ולאחר אישור ההסדרים המוסכמים עם הרשויות האמריקאיות ותגיש את המלצותיה לדירקטוריון הבנק. שאלה מרכזית היא האם מישהו מבכירי הבנק, הן בתקופה שבה קרו האירועים והן בתקופה שבה החלה החקירה, יידרש להחזיר חלק מהבונוסים שקיבל. תשובה חלקית לשאלה הזו טמונה ברמת הפירוט והחומרה של כתב העובדות שעליו מנהלת בימים אלו היועצת המשפטית של הבנק, עו"ד יעל אלמוג, משא ומתן עם האמריקאים.

כתב העובדות בעצם מסכם בפרטי פרטים את כל מסכת הטענות של האמריקאים כנגד הבנק, ומתואר בו האופן שבו סייע הבנק ללקוחותיו להעלים מס. לדוגמה, כתב העובדות שפרסם בנק מזרחי טפחות לאחר ההגעה להסדר עם האמריקאים היה מרוכך מאוד ולא כלל מעורבות של בכירי הבנק, אלא רק פעילות נקודתית של פקידים, שלא היתה מוכוונת מגבוה. כתב העובדות של בנק לאומי היה חמור בהרבה וכלל תיאורים שנדמה שלקוחים מסרט הוליוודי, על פקידי בנק שנפגשים עם לקוחות עם משקפי שמש כהים בפארקים ומציעים להם הצעות מפוקפקות. השאלה הגדולה, אם כן, היא כיצד ייראה כתב העובדות של בנק הפועלים ומה תהיה חומרת הטענות שיועלו בו. שאלה גדולה עוד יותר היא האם ניתן בכלל לדרוש בשלב כה מאוחר ממי שהיו בכירי הבנק בתחילת שנות ה־2000 להשיב את הבונוסים שקיבלו או את חלקם.

עבור המנכ"ל הטרי של בנק הפועלים דב קוטלר, לאחר גיבוש צמרת ההנהלה והגעה להסכם שכר עם ועד העובדים, היתה זו המשימה המרכזית שהוא חתר אליה. הגעה להסדר עם האמריקאים, עם קנס גבוה ככל שיהיה, מייצרת ודאות לאחר תקופה ארוכה של עננה סביב גובה הקנס שיושת. בנוסף, הפרשה המתמשכת דרשה תשומות ניהוליות כבדות, לצד הוצאות משפטיות גבוהות.

קוטלר קיווה להניח את הפרשה מאחוריו מהר ככל הניתן ולהתחיל לפעול לצמיחת הבנק בעידן של מהפכה טכנולוגית, תחרות מצד ענקיות כמו גוגל ופייסבוק, שכלול שוק התשלומים, תחרות מול הבנקים המקומיים וכן כניסת הבנק הדיגיטלי החדש. אלא שבשלב זה הוא נאלץ לשים את התוכניות הללו על "הולד" ולהתמקד במשבר הנוכחי שפרץ בשל נגיף הקורונה, שהולך ומתגבר סביב המשק כולו.