הממשלה הזמנית שברה את שיאי תקנות החירום

מדינת ישראל פרסמה מאז תחילת משבר הקורנה 70 תקנות לשעת חירום (תקש"ח) - יותר מבכל שנה אחרת בתולדות המדינה, כולל בתקופות מלחמה. כך עולה מממצאי מחקר שעורכים בימים אלה הדוקטורנט ניר קוסטי מהאוניברסיטה העברית וד"ר יואב מחוזאי מבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה.

תקנות לשעת חרום הן אמצעי חקיקה עוקף כנסת ואנטי דמוקרטי המשמש להגבלה מסיבית של זכויות. כבר עכשיו מספר התקנות שחוקקו השנה עולה ב־43% על מספרן בשנת השיא הקודמת - 1979 - אז חוקקו 43 תקנות בלבד. מספר התקנות אף גדול פי 4.5 ממספר ההתקנות שפורסמו מתחילת המילניום, וזאת למרות שבעשרים השנים האחרונות לא חסרו מצבי חירום, בהם אינתיפאדה, מלחמות ושני משברים כלכליים.

קוסטי מפרסם מעקב יומי אחר השימוש בתקש"חים בדף הפייסבוק שלו. המקור לנתונים במחקר הוא מאגר נתונים של ניר קוסטי ופרופ' דוד לוי־פאור מהאוניברסיטה העברית והם כוללים תקנות, ביטולים לתקנות וביטול תקנות.

לפי הנתונים, מתחילת השנה ובפועל מה־15 במרץ, פורסמו 70 תקנות חדשות לשעת חרום. זאת לאחר שבעשורים האחרונים היתה דעיכה גדולה בשימוש בהן. מתחילת האלף הותקנו 16 תקנות בלבד, כלומר 0.8 תקנות בשנה בממוצע. בחודש וחצי האחרונים מותקנות התקנות בקצב ממוצע של תקנה וחצי ליום. יום השיא היה ה־25 במרץ, תאריך בו אושרו שמונה תקנות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. החלטות מסוכנות ללא דיון

ממשלה זמנית ללא רסן

לשם השוואה במלחמת יום הכיפורים הותקנו 11 תקנות, במלחמת המפרץ הותקנו תשע תקנות, ואילו בתקופת מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן לא הותקנו תקנות שעת חירום כלל. בשנת יסוד המדינה 1948 הותקנו 15 תקנות בלבד.

באופן מפתיע שנות השיא של השימוש בתנות חירום לא היו שנים של מלחמות אלא של תוכניות כלכליות: 47 תקנות ב־1979 ו־42 ב־1977.

מחוזאי וקוסטי מציינים כי, "בשנות השבעים והשמונים נעשה בתקש"חים שימוש כדי למנוע מהעובדים את הזכות לשבות וכדרך לניהול מדיניות מוניטרית ופיסקלית". כך, למשל, בוצעה תוכנית הליברליזציה במטבע חוץ ב־1977 באמצעות תקש"חים.

למעלה: הפגנה בכיכר רבין בשבוע שעבר. למטה: מלחמת העצמאות, מלחמת המפרץ ואינתיפאדת 2000. תקנות ללא רסן צילומים: דנה קופל, עוזי איביגיל, קלוגר זולטן, אלכס קולומויסקי

מאז הקמתה בשנת 1948 מדינת ישראל נתונה תחת הכרזה של מצב חירום, שמתחדשת אוטומטית מדי שנה. כל עוד מצב החירום נשאר בתוקף, לממשלה יש סמכות להתקין תקש"חים בכל רגע נתון ללא צורך באישור הכנסת. זה בדיוק מה שהממשלה הזמנית הנוכחית ביצעה בכמויות ענק. מחוזאי וקוסטי מציינים ש"השימוש בתקנות שעת חירום מאפשר לממשלה לשנות ולהפקיע כל חוק של הכנסת, עם מעט מאוד מגבלות לתקופה של עד שלושה חודשים".

במשבר הנוכחי הופעלו תקש"חים כדי לאפשר מגבלות תנועה בצורת סגרים, מעקב אחרי אזרחים (איכון טלפונים), ועל מנת לנהל את המשק תחת המשבר הכלכלי, כולל הפעלת מקומות עבודה בשעת חירום, צמצום כמות העובדים, מתן מענקים ועוד. בחלק מהמקרים הן יצרו תקדימים מסוכנים כמו הפגיעה בפרטיות באמצעות השימוש בשב"כ למעקב אחרי אזרחים.

החוקרים ד"ר יואב מחזאי וניר קוסטי צילום: נתנאל טוביאס

פרק בטשטוש איזונים

מחוזאי וקוסטי טוענים ש"הממשלה, בחרה לפעול באופן כוחני ולא דמוקרטי, למרות שסביר להניח שגם בתהליך שהיה מערב את הכנסת היו יוצאות הנחיות דומות. אם נכון הדבר, אפשר לראות בכך פרק נוסף בטישטוש האיזונים והבלמים במערכת השלטון בישראל והגברת השליטה של הרשות המבצעת על חשבון הכנסת".

לדבריהם "במשטר דמוקרטי תקין השימוש בתקנות שעת חירום צריך להיעשות מתוך חרדת קודש, ורק לאחר שנעשה ניסיון אמיתי לעשות שימוש ביתר הכלים העומדים לרשות הממשלה והכנסת.

"בשבועות הראשונים לשימוש בתקנות לא היו עליהן מגבלות של ממש. מעבר להיבטים המטרידים בהן מבחינת הדמוקרטיה ושלטון החוק, מדיניות שעוברת בצורה בזק, ללא דיון אמיתי, היא לא בהכרח כזו המאפשרת התמודדות אפקטיבית יותר עם המשבר".