ביקורת סרטים: נישואים מיותרים בנטפליקס

“אהבה, חתונה והכל מהתחלה” הוא קטסטרופה חסרת חן שמתמקדת בחיזור הגמלוני בין אוליביה מאן (שחקנית קומית נהדרת, שהסרט לא עושה איתה שום חסד) ובין סם קלפלין ( “ללכת בדרכך”, שחייבים לתהות האם אי פעם היה טוב באיזשהו סרט). הסרט מתרחש כמעט כולו במהלך חתונה באחוזה איטלקית, כשקלפלין מגלם את אחיה של הכלה שצריך להציל את החתונה משלל תקלותיה, תוך כדי שהוא מנסה להגיד למאן שהוא מאוהב בה.

מתוך הסרט אהבה, חתונה והכל מהתחלה צילום: NETFLIX

בפרסומים הסרט הציג את עצמו כמין גרסת החתונות ל”לקום אתמול בבוקר”, ועל פניו זו נקודת מוצא עלילתית נהדרת, אבל מצפייה בסרט מתברר שההכרזה שקרית: רק בסוף, כשהחתונה נהפכת לפארסה ולקטסטרופה, הסרט מגלגל את עצמו לאחור ומציע לנו אופציה ב’, שבה הדברים היו יכולים להסתדר אחרת. התחושה היא שהסרט אכן נכתב במקור ככזה שבכל כמה דקות מציג תרחיש אפשרי אחר - על פי סדר הושבת האורחים בשולחנות האירוע - אבל התוצאה הסופית לא הצליחה להגשים את החזון המקורי וכך נותרנו עם סרט שמתמקד באנשים בלתי נסבלים, חסרי חן, לא מצחיקים, שעושים דברים איומים זה לזה, בסרט שכתוב רע, משוחק נורא, ומבוצע בחובבנות.

“קופי וקארים” רק מעט טוב יותר, אבל גם הוא אסון. הצפייה בו בצמוד ל”אהבה, חתונה וגו’” מעלה את התהייה האם שני הסרטים האלה נכתבו על ידי ילדים בני 12, אחרת איך נסביר את ריבוי בדיחות הקרש והדקות הרבות ששני הסרטים מקדישים לבדיחות על גודל האיבר. “קופי וקארים” נראה בכלל כסרט ילדים, אבל היזהרו מפניו כי הוא ממש לא. הדרך הטובה ביותר לתקצר את עלילת הסרט היא לדמיין סרט שמפגיש בין גיבורי “השוטר אזולאי” ו”צ’רלי וחצי”: אד הלמס (“בדרך לחתונה עוצרים בווגאס”) הוא שוטר תמים ולא מוצלח, שמתיידד עם ילד שחור שבקיא ממנו בהלכות הרחוב. כשהילד הופך עד לרצח בין סוחרי סמים, וכשהשוטר מבין שמדובר בפרשת שחיתות בתחנת המשטרה שלו, השניים נאלצים לשתף פעולה במנוסה ובחקירה. רעיון נדוש אך חינני שהושק ב”48 שעות” עם אדי מרפי, וב”קופי וקארים” הוא נותר לא יותר מטיוטה, שמבוצעת באופן גס ומביך.

כשהמצב נראה כך, אפשר רק להתנחם בידיעה שפורסמה על כך שהחברה רכשה את רוב קטלוג הסרטים של פרנסואה טריפו, שיעלה בשבועות הקרובים. דמיינו, לראות סרט טוב בנטפליקס באמצע הקורונה.