ממשלת ה־684 מיליון שקל: בלי צניעות. בלי בושה. בלי דוגמה אישית

1. על חשבונכם

בנימין נתניהו ובני גנץ עשו היסטוריה: הממשלה ה־35, שעל הקמתה סיכמו שלשום תהיה הגדולה בתולדות ישראל ותמנה 36 שרים ו־16 סגני שרים שיכהנו ב־31 משרדי ממשלה. עלות ההיסטוריה הזו למשלם המסים הישראלי תעמוד על: 228 מיליון שקל בשנה, ו-684 מיליון שקל בשלוש שנים.

ההסכם הקואליציוני נפתח בהסבר שלפיו “הואיל ומדינת ישראל נקלעה למשבר היסטורי עקב התפשטות נגיף הקורונה ועקב המשבר החברתי, הרפואי והכלכלי שנובע ממנו” החליטו נתניהו וגנץ על הקמת ממשלת חירום ואחדות לאומית. בעמוד הראשון של ההסכם מובטח שהממשלה תוביל תוכניות כלכליות ותקציב מדינה המותאמים לצרכים חסרי התקדים. כאילו אין בושה, 3 עמודים אחר כך מעוגן הסדר המעון שימומן גם למ”מ ראש הממשלה על חשבון כספי ציבור. מזון, ריהוט, עובדים, תחזוקה, אבטחה. הכל כלול. ובדילוג של שני עמודים נוספים קדימה מחולק שלל המשרדים. בלהט החירום, משבר האמון, שכחו נתניהו וגנץ נראות ודוגמה אישית מהי. במקרה הטוב. במקרה הרע זו אטימות לשמה. כמה סמלי שההסכם נחתם ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה. מקום לצהלות שמחה לא היה כאן.

גנץ אמנם הודיע שמפלגתו תוותר על מינוי 8 סגני שרים שמגיעים לה מתוקף ההסכם, אולם לפי דרישת כחול לבן יחוקק חוק נורבגי שיאפשר ל־5 שרים וסגני שרים מכל מפלגה שבה עד 20 חברי כנסת להתפטר מתפקידם. בליכוד, שהיא המפלגה הגדולה בכנסת, ובסיעות הקטנות יוכלו להתפטר רק 2 שרים או סגני שרים. השרים וסגני השרים ימשיכו לכהן במשרדיהם אחרי ההתפטרות אבל יאפשרו לחברי כנסת אחרים לתפוס את מקומם במשכן. המשמעות: תוספת חברי כנסת שתנפח את העלות התקציבית. שרים וסגני שרים שהם גם חברי כנסת לא מקבלים שכר כפול, כלומר הם אינם מקבלים שכר של חברי כנסת. עכשיו גם החסכון הקטן הזה ימנע. העלות התקציבית של לשכת חבר כנסת היא מיליון שקל לשנה - כך שמדובר בתוספת של 30 מיליון שקל לקדנציה של 3 שנים.

2. עבודת הכנסת תשובש

הממשלה המנופחת לא רק תעלה ביוקר אלא גם תשבש את עבודת הכנסת: בשל ריבוי שרים וסגני שרים, יוותרו במשכן הכנסת רק 34 חברי כנסת מהקואליציה, לעומת 41 מהאופוזיציה.

מבין 34 חברי הכנסת של הקואליציה ימונו 11 ראשי ועדות, כך שרק 23 חברי כנסת יכתתו רגליים מוועדה לוועדה כדי לגייס רוב לעמדות הקואליציה.

חברי הכנסת הללו לא יוכלו, תחת עומס כזה, לבצע עבודה פרלמנטרית מעמיקה בכל הוועדות, משום שרוב הזמן יהיו עסוקים בידלוגים מהבצעה להצבעה. תופעה כזו היא דרדור נוסף במעמדה של הרשות המחוקקת מול הרשות המבצעת. לא זו בלבד שלקואליציה הגדולה יהיה רוב אוטומטי, הח"כים מקרבה יתקשו לפקח באמת על עבודת הממשלה.

בנימין נתניהו ובני גנץ צילום: רויטרס

3. הכלכלה נשארת בימין

ההגה הכלכלי נותר בידי הליכוד וגוש הימין: שר האוצר הבא יהיה ישראל כץ מהליכוד. בכנסת, יחזור ח”כ משה גפני מיהדות התורה יחזור לתפקיד יו”ר ועדת הכספים. יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לא רק שכשל במשימתו להזיז את בנימין נתניהו מכס ראש הממשלה, אלא גם ייפרד מהשליטה בוועדת הכספים הזמנית, שבראשה עמד עודד פורר ממפלגתו. גפני ישוב לשלוט על השיבר של תקציב המדינה ולא יאפשר למשרד האוצר לקצץ בתקציבי ישיבות וכוללים. צוחק מי שצוחק אחרון.

גם משרד התחבורה עתיר התקציבים יופקד בידי שר מהליכוד: גלעד ארדן, אמיר אוחנה או יריב לוין.

4. החברתי עובר לשמאל

בממשלה החדשה ימונו שני שרים חדשים שחרטו על דגלם את המאבק למען הגיל השלישי: ח"כ איציק שמולי מהעבודה ימונה כשר רווחה וח"כ מירב כהן מכחול לבן תהיה השרה לשיוויון חברתי.

שמולי פעל בין היתר למען חקיקת חוק ביטוח סיעודי לקשישים ולהעלאת קצבאות הזקנה, להסדרת מענק חימום וטיפולי שיניים לקשישים ולהסדרת מעמדם של העובדים הסוציאליים.

כהן, שכיהנה בעבר כמנכ"לית ארגון אמון הציבור, הקימה את מטה המאבק בעושק קשישים על ידי חברות טלמרקטינג ופעלה להחזרת הכספים מהחברות הללו אל הקשישים שנפגעו. אם המשרדים הללו יקבלו תקציבים וסמכויות, יתכן שזו תהיה התחלה טובה בשיקום היחסים של מדינת ישראל עם האוכלוסיה המבוגרת שנזנחה בבתי האבות ובכלל, במשבר הקורונה.

5. הישג עם כוכבית

בכחול לבן מתגאים בקבלת תיקי המשפטים התקשורת והתרבות. אבי ניסנקורן יהיה שר המשפטים. אלא שיש כוכבית גדולה מתחת למה שנראה כמו אחד ההישגים הכי גדולים של כחול לבן. ניסנקורן יכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, אבל לכל השותפים הקואליציוניים יהיה וטו על הליכי חקיקה.

בוועדה לבחירת שופטים לא ישב לראשונה מזה שנים ארוכות נציג מהאופוזיציה לאחר שסוכם שח"כ צבי האוזר (שפועל עם כחול לבן במסגרת סיעתו העצמאית דרך ארץ) יתפוס את המקום שהיה שמור שנים ארוכות לנציג האופוזיציה בועדה. זאת בנוסף לשר וח"כ נוסף בוועדה שיהיו מגוש הימין.

6. גיוס: ניצחון לחרדים

אחד ההישגים הבולטים של המפלגות החרדיות בממשלה החדשה הוא חקיקתו של חוק גיוס לפי עמדת החרדים.חוק הגיוס הזה שונה מאוד מעמדת כחול לבן ערב הבחירות.

ההסכם הקואליציוני מעגן את מתווה אריאל אטיאס מ־2018, שלפיו יעדי הגיוס של החרדים ייקבעו על ידי הממשלה ולא בחקיקה ראשית. אביגדור ליברמן התנגד לכך.

עוד נקבע כי "החל משנת הגיוס 2022 אם מספר המתגייסים החרדים יפחת מ־85% מהיעד הכללי במשך 3 שנות גיוס רצופות־ הממשלה תחליט בתוך שנה על יעדי גיוס חדשים ותחליט על תמריצים כלכליים חיוביים או שליליים". המשמעות היא דחייה חוזרת ונשנית של קביעת יעדי הגיוס לחרדים כמו גם את הפעלת הסנקציות על אי־עמידה בהם.

7. מילה של פוליטיקאית

יו"ר גשר ח"כ אורלי לוי־אבקסיס צפויה לקבל משרה מיניסטריאלית של שרה או סגנית שר במכסת המינויים של גוש הימין. הידיעה הזו סגרה סופית את הגולל על רמיזותיה השקריות שלפיהן אין סיכום בינה לבין הליכוד על תמיכה בנתניהו תמורת תפקיד.

גם אם לא היה סיכום כתוב, או בעל פה, ברור היה לצדדים מה כל אחד מהם תורם לקופה. לוי, שרצה יחד עם מרצ והעבודה בבחירות האחרונות, הכריזה במהלכן שלא תשב תחת נתניהו. כמו גנץ ושותפה עמיר פרץ, היא הפרה את הבטחותיה ברגל גסה כשהודיעה באחרונה על המלצתה לנשיא על נתניהו להרכבת הממשלה. עוד קודם לכן היא פירקה את השותפות עם העבודה ומרצ.

שורת המהלכים הזאת הבהירה סופית: אסור להאמין למילה של לוי־אבקסיס.