ועדת חוץ וביטחון צפויה לצמצם משמעותית את סמכות המשטרה למעקב אחר מבודדים

בעקבות ביקורת מקיפה של חברי הכנסת: ועדת חוץ וביטחון צפויה לצמצם ולרכך משמעותית את הצעת החוק הממשלתית לפיה המשטרה תקבל מחברות הסלולר,

מדובר בהצעה לתיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), שבאה להחליף את התקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה לפני כחודש. הדיון היום בוועדה היה במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. טרם ידוע אם הח"כים יצביעו לאישור הנוסח הסופי וכיצר הוא יראה.

בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ עם אישור התקנות בהחלטת ממשלה, וצו שהקפיא תחילת את התקנות, הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם לתקן את החוק על מנת שיהיה פיקוח פרלמנטרי (ועדות הכנסת, ואישור במליאת הכנסת) על הנושא. מאז, ולאחר שאושר נוהל פעולה במשטרה, בוטל צו הביניים והמשטרה החלה לאכוף את חובת הבידוד בשיטה זאת. את רשימת חייבי הבידוד היא מקבלת ממשרד הבריאות, שבתורו מסתמך בין היתר על מידע טכנולוגי שאוסף השב"כ.

הדיון בוועדה ננעל אחר הצהריים בהנחיה של היו"ר, גבי אשכנזי, ליועצת המשפטית להכין נוסח חדש להצעת החוק שתובא מחר (ד') לדיון והצבעה, לפני קריאה שנייה ושלישית. אפשרות נוספת שעלתה בדיון היא לדחות לחלוטין את הצעת החוק, או לאשר אותה רק לשימוש עתידי במידה ותהיה עלייה משמעותית, הגעה ל"קו אדום", בהיקפי המונשמים. כאמור, מחר לאחר שתוגש הצעה מתוקנת הנושא יעלה לדיון והצבעה.

ח"כ יואב סגלוביץ' צילום: אלכס קולומויסקי

9 שינויים בהצעה המקורית

השינויים שגובשו היום בהסכמה בין חברי הועדה כוללים 9 שינויים לפחות. הראשון והמשמעתי ביותר הוא ששימוש באיכון יאושר רק לגבי חולים ודאיים בבידוד ביתי (כיום ישנם כ-8,000 כאלה), ולא לכל מחויבי הבידוד. כלל מחויבי הבידוד עומדים היום על למעלה מ-33 אלף איש, והם הכוללים גם את מי שבא במגע עם חולים לפי אמצעי השב"כ, או מי ששב מחו"ל. כמו כן לרשימה שיעביר משרד הבריאות למשטרה לצורך פיקוח, לא יוכנסו חולים מאושפזים בבתי חולים או במלוניות.

"למשטרה יש אמצעים אחרים לאכיפה", אמר היו"ר אשכנזי. "לצלצל, לבוא. אני חושב שפשוט לא צריך את זה עכשיו. צריך לצמצם אכיפה רק לחולים. החולים נמצאים בריכוזים גדולים. שם סוגרים. המשטרה יכולה להסתדר עם זה".

"שיטור בחברה דמוקרטית זה שאתה לא משתמש בכל מה שיש לך", אמר ח"כ יואב סיגלוביץ' (יש עתיד), ראש אגף החקירות במשטרה לשעבר. "למשטרה אסור לתת יותר מדי סמכויות פיקוח. רצנו מתקנות שעת חירום בלי לבדוק אם יש הצדקה. אני הייתי אחראי על חקירות במשטרה ואומר: לא הייתי מסכים לזה".

סיגלוביץ' הוסיף "התאהבנו בכלי הזה. המשטרה ומשרד המשפטים לא היו צריכים לתת לזה יד. זה היה נכון לפני שלושה שבועות. עכשיו אי אפשר לעבוד לפי מה שמשרד הבריאות החליט".

גבי אשכנזי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון צילום: איי אף פי

"צריך לשים לב לדבר אחד: אמון הציבור", אמר ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו). "אם הציבור יאבד אמון - אנחנו בבעיה. אפשר להבין שימוש בזה בטרור. אבל זה לא המצב עכשיו. פרופ' סיגל סדצקי סנגרה על מהלכים פולשניים של השב"כ. אבל צריך להגיד: לא. אזרחי ישראל הם לא עכברי מעבדה. הם לא תרמו את חירותם למדע".

עמדה מקלה יותר כלפי דרישת הממשלה, לאשר את החוק בהגבלות, הציגה ח"כ שרן השכל. "זה כלי מוסכן. היעילות מינימלית. מילא 50% היו מפרים, אבל יש 7% שרק עליהם צריך לבדוק. צריך לשים פה מסגרת קשה. רוב הציבור נשמע לחובת בידוד. צריך כירורגיה. האכיפה רק על מי שבסיכון גבוה. חולי קורונה מאומתים".

ח"כ אלי אבידר צילום: יח"צ

ח"כ איילת שקד (ימינה) תמכה בהגבלות, אך הוסיפה שלשיטתה יש לאשר את ההצעה. "אני חושבת שצריך להחזיר את המשק לפעולה, והכלי הזה יכול לעזור בזה. אני בעד לאשר את החוק, באיזון ובהסתייגות. אנחנו כבר במצב גבולי זה נכון, אבל לדעתי החוק הוא לא אסון גדול".

השינויים הנוספים שהציעו ח"כ היום כוללים:

• את המדגם היומי של החולים שיבדקו (400-500 יום) יקבע משרד הבריאות - לא המשטרה.
• הודעת SMS תשלח לכל מי שאוכן, ונמצאה התאמה לכתובת שנתן.
• החזקת פרטי האיכון למי שנמצאה התאמה לכתובת תהיה רק לעד 72 שעות.
• יינתן דיווח שבועי לוועדה על מספר מפרים, דו"חות ועוד כדי לבחון תועלת.
• כל שינוי בנוהל הפעולה של המשטרה יחויב באישור פרטני של הועדה.
• הגדרת הגורם האחראי במשטרה על מאגר האיכונים.
• במקרה של הגשת כתב אישום על הפרת חובת בידוד, האיכון שהצביעה על אי התאמה לא יוכל לשמש לבדו כראייה.
• הגבלה ל-45 יום לתכולת החוק, ולאחר מכן על הממשלה לשוב לוועדה כדי לקבל אישור להמשיך.
  

נציין כי לאור העובדה שכרגע המשטרה פועלת מכוח תקנות לשעת חירום, ולאחר שבג"צ הסכים שיעשה שימוש בסמכות המשטרה רק עד לחקיקה ראשית, הועדה לא תוכל להשאיר את המצב כמו שהוא. כלומר לא להחליט. תוקף התקנות, לפי צו בג"צ, יפקע היום בלילה. עם זאת, המדינה צפויה לבקש במהלך היום הארכה קצרה של התקוף כדי לסיים את הליך החקיקה. בג"צ צפוי לאשר את הבקשה.

"אמצעים דרקוניים ופולשניים"

בשני הדיונים האחרונים שנערכו (אתמול ושלשום) נמתחה ביקרות מצד ח"כים וגורמים מהחברה האזרחית על האמצעים הדרקוניים והפולשניים שבכוונת הממשלה לעשות בהם שימוש. זאת בעיקר לאור החזרה היחסית לשגרה.

"משטרה צריכה כמה שפחות מידע, צריך להרחיק אותה מזה - לטובתה ולטובת כולנו", אמר אתמול (ב') בדיון ח"כ יואב סיגלוביץ', ראש אגף החקירות במשטרה. כרגע מדברים על פיקוח על אנשים נורמטיביים. זה עולם הפוך".

"זה כרגע כולל ומקיף מדי", אמר שלשום (א') יו"ר הועדה גבי אשכנזי. "יש חולים בבית, במלון, באשפוז. יש חייבי בידוד ממגע. צריך לצמצם את זה. לפי הנתונים של המשטרה יש 1% מפרי בידוד מאלפי המחויבים. חייבים לצמצם את הפגיעה בפרטיות".

ח"כ אלי אבידר וח"כים נוספים העלו בימים האחרונים הצעות להקפיא לחלוטין את הנוהל. "לא מבין למה להיכנס לטלפון של אנשים, הרי מחויב בידוד יכול להשאיר את הנייד בבית", אמר אבידר בדיון שלשום (א'). שהמשטרה תבחר אקראית כתובות וישלחו שוטר לוודא. למה צריך לאכן את הטלפון?".

"אני לא הייתי מפעיל היום אמצעים כאלה דרקוניים", אמר בדיון אתמול (ב') פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, שייעץ לוועדה לגבי תקנות השב"כ. "יש הרבה בעיות. גם משפטיות. אבל כן לסכם את העניין ולהפעיל במצב של התפרצות שצריך לבלום בכל דרך. יש עשרות מונשמים ומערכת הבריאות יכולה להגיע לפי 10. אני מדבר על זה ברמה של מערכת הבריאות. תחשבו על זה בהקשר של שפעת. האיזונים עם ההיבטים האתיים חברתיים מול הבריאות. אבל אני מתייחס לזה רק האם המערכת צריכה את זה עכשיו כדי לעצור קצב הדבק".