במינהל התכנון מאותתים: שוק הדיור בדרך לעליית מחירים

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, מרמזת לעליית מחירים בשוק הנדל"ן. אתמול שלחה זילבר מכתב למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ולנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, ובו הזהירה כי השיתוק בוועדות התכנון מאז החל משבר הקורונה יוביל לצניחה חדה בקצב אישור תוכניות בנייה חדשות, למגורים, לתעסוקה ולתחבורה: "מינהל התכנון לא יוכל לעמוד באתגרים המרכזיים העומדים בפניו כגוף המחולל צמיחה במשק הישראלי, ותיפגע עמידתו ביעדים שנקבעו לו לפי תוכנית עבודה מאושרת לשנת 2020".

בעולם התכנון קשה לאמוד בזמן אמת את נזקי העיכוב, ואלה יתבררו רק בעוד שנים אחדות. יש, למשל, הטוענים כי אחת הסיבות למשבר הדיור הנוכחי היא החלטת מינהל התכנון מ־2007 לא לקדם בנייה באזור המרכז כדי לעודד הגירה לפריפריה.

בעקבות זאת ב־2011 אישרו הוועדות המחוזיות תל אביב ומרכז תוכניות לבניית פחות מ־7,000 דירות, זאת כאשר על פי התוכנית האסטרטגית לדיור, כדי לעמוד בגידול האוכלוסייה צריך לתכנן באזורים אלה מדי שנה 50 אלף דירות חדשות.

דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון צילום: ענבל מרמרי

זילבר מפרטת כי בחודש האחרון אישרו מוסדות התכנון תוכניות הכוללות 1,800 דירות, זאת לעומת 10,500 דירות בתקופה המקבילה אשתקד. עד סוף השנה הותמ"ל (הוועדה המיוחדת שכפופה לאוצר ומטרתה לקדם תכנון של שכונות מגורים חדשות) תאשר 40 אלף דירות בלבד, שהן 50% מהיעד שאליו כיוונה.

לדברי זילבר, גם תוכניות בעלות חשיבות רבה בתחום התשתיות תקועות, בראש ובראשונה תוכנית המטרו של גוש דן שנועדה לחלץ את הכבישים מהפקקים. 20 תוכניות אחרות להקמת תשתיות לאומיות תקועות אף הן, ובהן התוכנית הארצית החדשה לכבישים ומסילות ברזל (תמ"א 42), תוכניות להקמת שדות תעופה אזרחיים בנבטים וברמת דוד, תוכנית ארצית לייצור חשמל ותוכנית ארצית למערכת הבריאות.

הליכי התכנון בישראל אורכים זמן רב, בדרך כלל כמה שנים, ולעתים קרובות עשור ויותר חולפים מהרגע שתוכנית יצאה לדרך ועד שקיבלה תוקף סופי. עצירה של הליכי התכנון, ולו לחודש, יוצרת פקק ארוך של תוכניות, שקשה לדעת מתי ישתחרר. לשם ההמחשה זילבר מתארת במכתבה כי בתקופה המקבילה ב־2019 התקיימו בכל מוסדות התכנון 666 דיונים ב־650 תוכניות, ואילו השנה בצל הקורונה התקיימו רק 284 דיונים ב־270 תוכניות. כך שבהערכה גסה כבר עתה כמעט 400 תוכניות מחכות למועד דיון חדש, לאחר שהמועד המקורי נדחה.

על פי זילבר, הבעיה המרכזית של מינהל התכנון היא מחסור בכוח אדם, בעקבות ההוראה שהתקבלה ב־22 במרץ המאפשרת למינהל התכנון לעבוד רק עם 30% מכוח האדם על רקע מגפת הקורונה. נראה כי מכתבה ממוען לנציב שירות המדינה כדי שיאפשר להגדיל את מספר העובדים בימים אלה.

אבל הקורונה הולידה בעיה מורכבת בהרבה שלא ברור איך היא תיפתר גם אם כל עובדי מינהל התכנון יחזרו לעבודה היום. מגבלות הריחוק החברתי לא מאפשרות לקיים ישיבות רבות משתתפים, אלא רק באמצעות שיחות וידיאו. השלבים הסופיים בהליכי התכנון מחייבים, על פי חוק, את שיתוף הציבור וגורמים שונים בעלי עניין.

השלב האחרון לפני אישור ומתן תוקף לתוכנית מחייב את הפקדתה לעיון הציבור, כדי לאפשר לכל אדם להגיש התנגדות לתוכנית ולחלקים בה, וכן החוק מחייב דיון פרטני בכל אחת מההתנגדויות לתוכנית.

הנחיות מינהל התכנון שהופצו למוסדות התכנון ב־23 במרץ ונועדו להבהיר כיצד להתנהג בתקופת הקורונה מאפשרות לקיים דיון בהתנגדויות באמצעות שיחת ועידה רק אם כל המתנגדים מסכימים לכך ואף הביעו הסכמתם בכתב. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי כמעט לא מתקיימים כיום דיונים בהתנגדויות. בנוסף לכך הייעוץ המשפטי של המינהל מונע דיונים בתוכניות גדולות מורכבות. כל אלה מקשים על המינהל להניע מחדש את הליכי התכנון.