שוק המזון מנסה לעכל את השלכות הקורונה

האמירה המוכרת שלפיה שוק המזון הוא האחרון להיפגע בעתות משבר כלכלי מוכיחה את עצמה בשבועות האחרונים. אלא שבתוך השוק העצום, טירוף הקניות של הצרכנים מהווה עבור חלק מהשחקנים פוטנציאל צמיחה, ועבור אחרים קושי לוגיסטי שלא פשוט להתמודד עמו. “כלכליסט” ממפה את ההזדמנויות והאתגרים שהביא עמו המשבר, וגם את ההשלכות על מחירי המזון לצרכן.

רשתות השיווק

גלגל ההצלה של מגה

את העומס ברשתות הגדולות כולם כבר חוו, אך ככל שהלך והתקדם המשבר, החשש מהידבקות והתורים הארוכים הובילו את הצרכנים לבצע קניות דווקא קרוב לבית. מגמה זאת היטיבה עם המכולות והחנויות השכונתיות, שהמחירים בהן גבוהים בשיעור ניכר מזה של חנויות הדיסקאונט, שכן הן פועלות על בסיס רווחיות גולמית של כ־35% לעומת כ־23% בחנויות המוזלות.  

תורים ארוכים בסניף רמי לוי. ככל שהמשבר התמשך, הציבור עבר לקנות קרוב לבית צילום: שלו שלום

מי שזיהה את ההזדמנות הוא נחום ביתן, בעלי הרשתות יינות ביתן ומגה בעיר, שפועלת במרכזי השכונות. מיכאל לובושיץ, המנכ"ל הנכנס של הקבוצה, העלה קמפיין רחב היקף תחת הסלוגן "קופצים שנייה – עושים קנייה", ומשך את הלקוחות לחנויות שליד הבית. מבחינת ביתן, הקורונה הוא גלגל הצלה בלתי צפוי משני טעמים. האחד נוגע להיעדר העניין התקשורתי במצבה הפיננסי המאתגר של החברה, והשני נוגע לחיזוק תזרים המזומנים בזכות הסתערות הלקוחות על החנויות ורכישת סלי ענק במחירים גבוהים. ביתן עבר מהתגוננות בפני הבנקים, הספקים והתקשורת בשל מחנק האשראי שאליו נקלע, החל להקדים תשלומים לספקים, על רקע הקצב העולה של פעילות קופות הרשת.

יצרני המזון הגדולים

מתקרבים לצרכן

יצרניות ויבואניות מזון, כמו תנובה, שטראוס וקוקה־קולה, שהקשר שלהן לצרכן התקיים דרך גורמים קמעונאיים, מצאו במשבר הזדמנות להקמת פעילות מכירה ישירה לצרכן. מהלך זה מהווה פתיחת חזית עם הקמעונאים, שהיצרנים ביקשו להימנע ממנה לאורך השנים. אבל לאור העומס על רשתות השיווק בחנויות הפיזיות ובאונליין, פעילות היצרנים מתקבלת כהתגייסות לסיוע לצרכנים ולא צעד לעומתי נגד הרשתות.

על פניו, מדובר במהלך חכם של הספקים, שמאפשר להם מידע ופילוח על העדפותיו והרגלי הצריכה שלו. עם זאת, לא מדובר במודל כלכלי, בשל עלויות השילוח הגבוהות, וכן כיוון שחברות הענק לא בנויות ללקט סל מוצרים קטן למשפחה ולשנע אותו לביתה. הפתרון הוא חבילות מוצרים קבועות, שאת הרכבן הצרכן לא יכול לשנות, ולכן מדובר במגבלה מהותית. לפעילות זאת אין ערך מוסף בימים שבשגרה, שכן אין יתרון בהזמנת מוצרים מכמה גורמים שונים, כשכל אותם מוצרים נמכרים בסופרמרקט לרוב במחירים אטרקטיביים יותר.

יצרני המזון הקטנים

המשבר יוביל למיזוגים

בעוד לספקים הגדולים יש יכולת להתמודד זמנית עם אובדן המכירות לשוק המוסדי, את הספקים הקטנים המשבר עלול לחסל. העצירה הכמעט מוחלטת של השוק המוסדי, מלונות, מסעדות ובתי הקפה, היא בעיה מהותית, שאינה זמנית וקצרת טווח, עבור אותם ספקים. ההערכות הן כי גם לאחר ששיא המשבר יחלוף, פעילות השוק המוסדי לא תשוב לסדרה.

השוק המוסדי כולל גם את הצהרונים במוסדות החינוך, שעל פי ההערכות לא ישובו לשגרה אחרי הפסח, וכן הסעדה במקומות עבודה, שהחזרה בהם לשגרה תהיה אטית וחלקית. לספקים הקטנים אין בסיס כלכלי להתמודד עם פרק הזמן שיידרש עד שהיקפי הפעילות יעלו, ולכן ההערכות הן שנראה מיזוגים בתחום. החברות הבינוניות בגודלן ינסו לקנות את הקטנות, דבר שיגביר את הריכוזיות בענף וישפיע לרעה על התחרות.

עוד תוצר של אובדן השוק המוסדי הוא מגדלי הירקות, הפירות והפרחים, שמגיעים למרכזי שכונות למכירת תוצרת חקלאית במחירים נמוכים. בשונה מהמיזמים כמו שוקיט, כרמלה, נוי השדה ועוד, שלמעשה מתווכים בין המגדל לצרכן ולכן מייקרים את התוצרת, הפעם מדובר בחקלאים עצמם. המחירים הנמוכים ניתנים על רקע עודף תוצרת שנוצר בעקבות סגירת המסעדות, בתי המלון ובתי הקפה, שעמם אותם חקלאים עובדים. אם ישמרו את המחירים האטרקטיביים גם לאחר החזרה לשגרה, ירוויחו לקוחות על חשבון הסופרמרקטים.

אתרי המשלוחים

ממלאים את הוואקום

חוסר היכולת של שופרסל, רמי לוי וויקטורי לתת מענה מקוון, פתח הזדמנות חסרת תקדים לחברות האונליין הצעירות שעד אז דשדשו בשוק שנשלט על ידי ענקים. כך, למשל, המיזם שופו של יוניליוור, פלטפורמה המאפשרת לסופרים ומרכולים שכונתיים למכור באופן מקוון, או חברת קוויק, שמפעילה שירות סופרמרקט אונליין, שקלטה אליה את הלקוחות שלא מצאו זמני אספקה קרובים ברשתות הגדולות.

מהירידה בביקושים למסעדות נולד גם שיתוף פעולה מעניין בין חברת המשלוחים wolt לחנויות הנוחות yellow של חברת פז, שהחלו להציע הזמנת מוצרי צריכה שיגיעו באמצעות שליחי וולט עד פתח הבית.

המחירים

שעת המבחן של השוק

אחרי גל עליות המחירים ב־2019, נראה כי גם השנה הנוכחית הולכת בדרכה. התנהלות הצרכנים היא שעת מבחן לספקים ולרשתות בכל הקשור לעליות מחירים. ברור לכל כי ייתכן שלאור הביקושים הגוברים, הצרכן ישלם יותר בקופה. אסם כבר הודיעה לחלק מרשתות השיווק על צמצום המבצעים על מוצריה. הנושא לא חמק מעיניה של רשות התחרות, שהבהירה כי אם תזהה עסקים שינצלו את קשיי התקופה לפגיעה בתחרות, היא לא תהסס לפעול.

נגיף הקורונה גם מוביל להתייקרות חומרי הגלם, שתוגלגל לבסוף על המחיר לצרכן. סימן ראשון לכך נרשם בשבוע שעבר בהודעת מנחם גרייבסקי, מנכ”ל חברת “הטחנות הגדולות של א”י”, למאפיות כי נגיף הקורונה הוביל לעליית מחיר החיטה ולכן מחיר הקמח צפוי לעלות ב־7%. השפעה של התייקרות הקמח, המשמש חומר גלם במוצרים כמו לחם, פסטה ומאפים, עלולה להוביל בהמשך השנה לעליות מחירים במוצרים נוספים.