שינויים מואצים בשוק העבודה יפגעו בחלשים

אחרי שישראל חצתה את סף מיליון המובטלים והגיעה ל־25% אבטלה, דו”ח סיכום חודש מרץ של שירות התעסוקה מספק סיבות נוספות לדאגה. הראשונה, מאששת חשש שמרחף באוויר מזה כמה שבועות: הנפגעים העיקריים מהמשבר הם החלשים ביותר: רבים מהם תושבי ערים ערביות וחרדיות. שנית, משבר הקורונה מזרז את המעבר לשוק העבודה החדש. הדבר הזה עלול לגרום לביטול המוני של משרות בעולם וגם במשק הישראלי.

כבר בשבוע שעבר התברר שהמשבר פוגע בעיקר בחלשים, כשהמוסד לביטוח לאומי פרסם שהשכר הממוצע של המובטלים החדשים נמוך ב־28% מהשכר הממוצע במשק. עובדה זו נכונה גם מחוץ לימי משבר: השכר הממוצע של תובעי האבטלה עמד ב־2019 על 7,720 שקל בלבד לעומת השכר הממוצע במשק שעמד בתקופה זו על 10,800 שקל.

אתמול פרסם שירות התעסוקה את נתוני האבטלה לפי ערים והתברר שהערים שמובילות בטבלת המובטלים הן ערביות, חרדיות או ערים חלשות שבדרך כלל יש בהן גם אוכלוסייה ערבית או חרדית. אצל החרדים תורמת לכך מאוד העובדה שרבים מהם עובדים בחינוך פרטי, שמתקיים בחלקו מתרומות ומתשלומי הורים ולכן העובדים הוצאו לחל”ת. אצל הערבים תורמת לכך הכמות הגדולה של עובדים בעסקי התיירות, המסעדנות והמזון וכן החינוך הפרטי.

ברשימת היישובים מוכי האבטלה נמצאת במקום הראשון העיר אילת, ש־70% מהעובדים בה הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו והיא הפכה למעשה לישוב מובטל. הדבר נובע כמובן מכך שרוב תושבי אילת מתפרנסים מעבודה במלונאות ובעסקי מזון ופנאי.

העיר אילת	צילום: יאיר שגיא

אבטלה ומשבר הומניטרי

מפתיעה הרבה יותר העובדה שבמקום השני נמצאות ביתר עילית החרדית עם 52%, רביעית מודיעין עילית החרדית (35%) וחמישית בני ברק (34%). אין ספר שהחרדים הם נפגעים מרכזיים במשבר הקורונה, לא רק בגלל חוסר הזהירות שהפגינו בשבוע הראשון. גורם נוסף הוא כמובן משבר התרומות הקשה שנולד מחוסר היכולת להגיע לארצות הברית והעובדה שהקורונה פוגעת כל כך קשה גם בניו יורק - מקום מושבם של תורמים רבים.

העיר הערבית החשובה ביותר נצרת ממוקמת במקום השלישי עם 47% אחוזי האבטלה. רהט ואום אל פחם במקומות השישי והשביעי עם 33%. אתמול בישיבת הוועדה המיוחדת להתמודדות עם מגפת הקורונה של הכנסת, דיווחו משרדי הבריאות והפנים שבשלב זה נראה שאין התפשטות משמעותית של הקורונה במגזר הערבי. כך עולה מהבדיקות שנערכו בימים האחרונים וגם משיעור הערבים בין המקרים הקשים. מבחינה בריאותית המצב יותר טוב מאשר אצל החרדים. מבחינה כלכלית נראה ששני המגזרים מתקדמים במהירות לעבר משבר חמור.

רמי גראור מנכ”ל שירות התעסוקה צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

מכה לעובדים החלשים

סיבה אפשרית אחת לאובדן המוני משרות יכולה להיות התמשכות אפשרית של משבר הקורונה. “ככל שהמשבר יתארך, הסיכוי שנחווה את המיתון הכלכלי החריף ביותר בעשרות השנים האחרונות - יגדל”, קובע שירות התעסוקה. המשמעות היא שיש סיכוי גדול שישראל מתקדמת למשבר שלא פגשנו כמוהו מאז המיתון הגדול של שנות ה־60.

ראש הממשלה ושר האוצר היוצא, משה כחלון, מזכירים לנו כל העת כמה חשוב שהגענו למשבר עם כלכלה חזקה, אבטלה נמוכה ויחס חוב־תוצר מצוין. זה נכון, ולמרות זאת בשירות התעסוקה מבהירים שעומק המשבר לא תלוי רק בנו, ואם הכלכלה בארצות הברית תחלה בקורונה, גם הכלכלה שלנו תזדקק למכשיר הנשמה. “ארצות הברית היא המדד למשברים גלובליים”, אומרים שם. “אם בארצות הברית האבטלה תימשך לאורך זמן ההשפעה עלינו תהיה משמעותית”.

האמירה הקשה ביותר בדו”ח היא העדכון בתחזיות ארגון העבודה הבינלאומי. לפני כשבועיים הוציא הארגון דו”ח שבו חזה כי משבר הקורונה יוביל להיעלמות של 25 מיליון משרות, לגידול משמעותי בשיעורי האבטלה במדינות השונות, להתרחבות תופעת העובדים העניים, ולכך שמיליוני אנשים ייכנסו למצב של תעסוקה מתחת לכישוריהם. אלא שביום חמישי האחרון הודו חוקרי הארגון שהערכותיהם היו נמוכות בהרבה ממה שמחייבת המגפה העולמית, ועדכנו את התחזית שלהם להיעלמות של 200 מיליון משרות ברחבי העולם.

המשבר הכלכלי אינו הסיבה היחידה לאובדן המשרות הצפוי. סיבה נוספת היא הניסוי הכלל עולמי שנערך בחודש האחרון בעבודה מרחוק באמצעים דיגיטליים. התברר שאינספור דברים שנחשבים כמחייבים מפגש ישיר, מלקיחת משכנתא ועד הגשת תלונה במשטרה אפשר לעשות באמצעים דיגיטליים. כשהמשרות שבסכנה הן כרגיל של העובדים החלשים.

מנכ”ל לשכת המסחר אמריקה ישראל עודד רוז הוא מיזמי פרויקט Outsight לקידום ישראל אל עולם העבודה העתידי. רוז אומר ש”בעקבות המשבר תהליכים בעולם העבודה שהיו אמורים לקחת חמש עד עשר שנים ייקחו שנתיים שלוש. יש בענפי השירותים משרות שהולכות להיעלם, כי יכולים לעשות הכל מרחוק. האנשים האלה הולכים הביתה או לעשות משהו אחר”. לדבריו, העובדה שהמשבר שיתק מפעלים, תעודד את הבעלים להכניס רובוטיקה.

שינוי נוסף שרוז חוזה הוא מעבר של אנשים לעבודה מהבית וכן לעבודה בכמה חלקי משרה, למשל מהנדס שהוא גם מורה, כאשר התשלום יתבצע בתלוש אחד. זאת, משום שהמעסיקים גילו שהם לא זקוקים בכל המקרים למשרות שלמות והעובדים הצעירים נוטים להעדיף עבודה אצל כמה מעסיקים. זירוז המעבר לשוק העבודה העתידי בעקבות משבר הקורונה צפוי להיות יעיל מאוד למעסיקים, מספק לעובדים בעלי כישורים, אבל ירמוס כנראה עשרות אלפי עובדים חלשים.

עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה צילום: אוראל כהן