בשבדיה עסקים כרגיל, אבל מומחים מזהירים מניסוי מסוכן

שבדיה הפכה לחלוצה בינלאומית בתגובתה למגפת הקורונה כאשר החליטה להשאיר את בתי הספר פתוחים ולאמץ מעט מאוד מגבלות, זאת במסגרת מה שמומחה מקומי הגדיר "ניסוי ענק".

מאז שבריטניה נכנסה להסגר ביום שני שעבר, שבדיה הפכה למדינה הגדולה ביותר באירופה שאינה מגבילה כמעט את תנועת תושביה. בתי הספר פתוחים עדיין לילדים עד גיל 16, הרבה מאוד שבדים ממשיכים ללכת לעבודה והרכבות והאוטובוסים בבירה שטוקהולם עדיין עמוסים. "אין ספק כי שבדיה נמצאת כעת במעמד יוצא דופן", אמר קרל בילדט, לשעבר ראש הממשלה.

רשויות שבדיה אסרו על מפגשים בהשתתפות יותר מ־50 אנשים, סגרו אוניברסיטאות וקולג'ים ומייעצות לאנשים לעבוד מהבית במידת האפשר. בשבוע שעבר פורסמה הנחיה חדשה, שלפיה על ברים להגיש רק לשולחנות, ולא בדלפקים

טיילת בשטוקהולם צילום: איי אף פי

התקשורת המקומית עמוסה בדיווחים על אלפי אנשים שהתקהלו באתרי הסקי, זאת לאחר שהנגיף התפשט במהירות באתרים של אוסטריה ואיטליה.

יוהאן קרלסון, מנהל לשכת הבריאות השבדית, הגן על הגישה הזו ואמר כי המדינה "לא יכולה לנקוט מהלכים דרקוניים שיהיו להם השפעה מוגבלת על המגפה אבל יפגעו פגיעה אנושה בתפקוד החברה". לדבריו, הנתון של 90 אלף שבדים המתים מדי שנה "יגדל באופן משמעותי" אם מערכת הבריאות תכרע תחת העומס. "העתיד נראה עדיין בשליטה", אמר אנדרס טגנל, האפידמיולוג הראשי שהפך לאחת הדמויות הבולטות בניהול המשבר. הוא טוען כי בתי הספר צריכים להישאר תפקודיים כדי לטפל בילדיהם של עובדי מערכת הבריאות, בציינו כי צעירים מועדים פחות לחלות בנגיף.

בה בעת, ישנם גם מומחים רבים בשבדיה שחולקים עליו. טגנל נאלץ להתמודד עם תלי ביקורת לאחר שפרטי התוכנית הלאומית למלחמה בנגיף דלפו לרשתות התקשורת השבדיות בסוף השבוע שעבר. יואכים רוקלוב, אפידמיולוג באוניברסיטת אומאה, סבור כי הרשויות בשבדיה לקחו סיכון עצום בהינתן אי־הבהירות הרבה האופפת עדיין את הקורונה. "לא ברור לי איך שבדיה תהיה שונה באופן מהותי ממדינות אחרות. זה ניסוי ענק", הוא אמר ל"פייננשל טיימס". "אין לנו מושג. זה יכול להצליח, אבל זה יכול גם ללכת לגמרי לכיוון השני".

הרשויות בשבדיה אמרו כי הן אינן נוקטות בהכרח גישה בוטה של "התחסנות עדר" שבמסגרתה חלק גדול מהאוכלוסייה נדבק בנגיף על מנת לאפשר בניית התחסנות.

במקום זאת, שבדיה מבקשת להאט את התפשטות המגפה ולדאוג לכך שמערכת הבריאות לא תקרוס. לדברי בילדט, המצב ברחובות שטוקהולם השתנה באופן דרמטי בשבועות האחרונים, זאת למרות היעדר מגבלות חוקיות, והרבה פחות אנשים יוצאים למרחב הציבורי.

לפי רוקלוב, מוקדם לומר כמה זמן תימשך החסינות לנגיף. "קיימת סכנה כי שבדיה תיאלץ להיכנס לעוצר כאשר מערכת הבריאות תיקלע למשבר", הוא הוסיף.

גישתה הנינוחה של שבדיה מנוגדת לחלוטין לזו של שכנותיה הנורדיות. דנמרק, נורבגיה ופינלנד סגרו את בתי הספר, חסמו את הגבולות והשיתו מגבלות נוספות על האוכלוסייה.

סטפן לופבן, ראש ממשלת שבדיה, קרא לכל התושבים להתגייס לעצירת התפשטות הנגיף. כך, למשל, הוא המליץ כי לא יבקרו קרובי משפחה מבוגרים וישתדלו לעבוד מהבית. בנאום טלוויזיוני בשבוע שעבר הוא הזהיר כי מגבלות נוספות עשויות להיכנס לתוקף, בהינתן הקושי הצפוי בחודשים הקרובים. "קיימים מעט מאוד רגעים קריטיים בחיים שבהם נדרש ממך להקריב, לא רק למענך אלא גם כדי לקחת אחריות על הסובבים אותך ועל מדינתך. הרגע הזה הגיע. והחובה הזו היא של כולם", אמר.

סטפן לופבן ראש ממשלת שבדיה צילום: איי אף פי

האסטרטגיה השבדית זכתה לגינויים גם מסיבה אחרת, כאשר יש הטוענים כי גם מגבלות קלות עלולות לגרום לנזק חמור לכלכלה. קרסטין הסיוס, מנהלת קרנות השקעה בולטת בשבדיה, היא אחת מאלה המזהירים מפני החלפת אסון אחד באסון אחר. השקפותיה הרגיזו את לייף אוסטלינג, לשעבר מנכ"ל יצרנית המשאיות סקאניה, שטען כי היא חיה "בבועה פיננסית". הוא הפציר בשבדים לא להפוך לצינים ולהמשיך ולדבוק בגישה הומניסטית.

רוקלוב סבור כי מדובר ב"שיח לגיטימי" בשאלה האם מהלכים המיועדים להציל חיים עלולים גם להזיק. עם זאת, לדבריו הרשויות בשבדיה לא מעבירות מספיק מידע לתושבים, כדי לאפשר להם להחליט בעצמם כיצד לנהוג. "יותר ויותר מומחים חשים שלא בנוח עם הגישה הזו. לא מתקיים כאן דיון פתוח, כי אם ניסיון להשתיק את הציבור".