לא מחכים לממשלה: קיבוצים ומושבים סוגרים שערים ובודקים את זהות המבקרים

בשעה שהממשלה מתלבטת האם להטיל סגר על אזורים מסוימים שבהם יש חשש מהתפרצות לא מבוקרת של נגיף הקורונה, יש מי שהחליטו לא לחכות.

עשרות קיבוצים ומושבים בצפון, במרכז ובדרום הארץ, החליטו בימים האחרונים לסגור את שעריהם בפני מי שלא מתגורר בישוב. על פי הנהלים, שככל הידוע נובעים מיוזמות מקומיות, באותם ישובים הוחלט לגייס מתנדבים מקרב החברים שיבדקו בכניסה במהלך היום מי מבקש להיכנס, והאם מותר לו בכלל לנוע על פי החלטת הממשלה (למשל שליחי מזון, עובדים חיוניים וכדומה).

שער קיבוץ בצפון הארץ (ארכיון) צילום: מ.א.ד אל-רם

לדברי גורם ששוחח עם כלכליסט, בסוף השבוע חלה עלייה במספר הישובים שבחרו לפעול כך: "החלו מטיילים - בודדים ומשפחות - להגיע לתוך הישובים, על אף איסור התנועה", הוא אמר. "צריך להבין שמדובר לרוב בישובים ותיקים בעלי אוכלוסייה מבוגרת, והתעורר חשש בקרב התושבים להדבקה. הפתרון היה לסגור את שערי הישובים, ולהציב תורנים שיבדקו מי נכנס ומי יוצא". לדברי גורם נוסף, נעשתה פנייה בנושא לראשי המועצות האזוריות הרלוונטית כדי לוודא שהנושא מותר.

במועצה האזורית גליל עליון, שבשטחה 29 קיבוצים, למשל, המליצו כבר לפני כשבוע לקיבוצים לסגור את שעריהם. לדברי ראש המועצה, גיורא זלץ, "ההמלצה שלנו היא לסגור את השער ולהכניס רק תושבים ואנשים שיש להם הרשאה כמו עובדים במפעלים הקיבוציים. אנו מחפשים את האיזון בין להמשיך ככל האפשר את החיים לבין למנוע ככל האפשר בפני מי שלא שייך לקיבוץ להיכנס. כאשר החברים מזמינים משלוחים - אם זה מהסופרמרקטים או שקי מזון לכלבים - אנו מבקשים שהשליח ישאיר את המשלוח בשער הקיבוץ, והם אוספים משם. יש גם מתנדבים שאוספים עבור המבוגרים שלא יכולים לאסוף לבדם. באותו אופן, ביקשנו מקבלנים שמשפצים או בונים בתים בלב הקיבוצים שיחכו חודש, ואנשים קיבלו את זה בהבנה".

כשזלץ נשאל על הסמכות למהלך מניעת הכניסה לקיבוצים הוא אומר: "אני לא רוצה להיכנס לוויכוח משפטי, כי זו שאלה איך מוגדרת חצר הקיבוץ. זה לא מצב שאתה יכול לאסור כניסה, אבל מסבירים לאנשים והם מבינים את זה. אנו לא עומדים עם נשק ומאיימים על אף אחד. ברור שאם אתה צריך להגיע לאחד החברים, לסייע או משהו כזה, אז מתקשרים אליו ומאפשרים להיכנס. הרעיון הוא למנוע כניסה בפני אנשים שאין להם סיבה להיכנס או בפני מטיילים, שעכשיו גם כך רואים פחות פה בגלל החמרת ההגבלות. היתרון שלנו על פני רוב מדינת ישראל זה שאצלנו הקיבוצים בהתיישבות הכפרית בפריפריה מגודרים עם שער - מסיבות אחרות כמובן – אז יש לנו את האפשרות לעשות את זה ולהתנהל באופן נוח לפי הנחיות המדינה. אני מעריך שהרבה יישובים במדינה היו נוהגים כך לו היו יכולים".

גם שי רוזנצוויג ראש מועצת אלפי מנשה לא חיכה להנחיות הממשלה והורה ביום חמישי האחרון על סגירת שערי היישוב רק לכניסה ויציאה של תושבים, למעט החרגות. הוא כתב בדף הפייסבוק של המועצה כי "כל מי שאינו תושב ייתבקש לחזור על עקבותיו. בימים הראשונים יהיה מאתגר מאוד, נבדוק אחד אחד בשער ונספק מדבקות למי שצריך על מנת שהפעם הבאה תהיה מהירה יותר. אין לי ספק שיהיו המון מקרי קצה כמו של שוכרים בישוב שלא רשומים, אך נבדוק ונאמת אחד אחד ונטפל בכל מקרה לגופו. בהתחלה יהיו פקקים ותצטרכו להיות סבלניים. אני מבין שמדובר בצעד קשה מאוד אבל לנגד עיניי עומדת בראש ובראשונה בריאותכם ובריאות היקרים לכם, ואני נחוש לצמצם את התפשטות הנגיף ביישוב ככל הניתן".

קושי משפטי

עם זאת, לדברי גורם משפטי ששוחח עם כלכליסט, ההחלטה לסגור את שערי הישובים מעוררת קושי משפטי. "עולה שאלה האם ניתן לעכב בכניסה אליהם את מי שנכנס כדי לברר את סיבת הגעתו, על אף שמי שמבקש ממנו להזדהות אינו שוטר", הוא אמר.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי הנושא לא מוכר להם, ולא נעשתה אליהם פניה בנושא. במשרד סירבו לענות לשאלה אם הפעלת הנוהל בישובים היא חוקית. גם אל משטרת ישראל לא הגיעה כל פניה בנושא, וגורמים שם אומרים כי מדובר בסוגייה אזרחית ולא בעניין פלילי, ולכן היא צריכה להיבחן במישור המשפטי, כמו למשל דרך עתירה מינהלית. דובר התנועה הקיבוצית מסר כי הנושא אינו מוכר לו ולא עלה לדיון בתנועה.