ראש צוות החירום במשרד הביטחון: "נספק מכונות הנשמה בזמן קצר"

תרחיש האימה של הקורונה הוא שבשלב כלשהו יעלה מספר החולים הקשים על מספר מכונות ההנשמה, והרופאים יצטרכו להחליט למי יש סיכוי טוב יותר לחיות וינתקו את השאר מהמכשירים – גזר דין מוות.

כדי למנוע מהתרחש הזה להתממש, צוות החירום הלאומי שהוקם להתמודדות עם מגיפת הקורונה משלב את היכולות של הזרועות השונות של מערכת הביטחון, חברות פרטיות – מגופי ענק כמו התעשייה האווירית ועד סטארט-אפים, גופי מחקר ומשרדי ממשלה כדי להקים קו ייצור מקומי.

תא"ל ד"ר דני גולד, ראש מנהלת פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת) ומי שעומד בראש צוות החירום הלאומי, אופטימי: "ייצור מוגבר של מכונות הנשמה בארץ יתחיל בתוך זמן קצר, לא שבועות", הוא אומר, אך לא מתחייב על כמה ימים זה ייקח במדויק.

יש סיבה טובה להאמין לו. ד"ר גולד קיבל את פרס ביטחון ישראל על מערכת "כיפת ברזל" שהיה מיוזמיה כראש מחלקת המחקר והפיתוח בצה"ל. הצוות שלו, ששר הביטחון נפתלי בנט הגדיר כ"סיירת לאיתור טכנולוגיות מתקדמות נגד הקורונה", כולל עשרות גופים, ביניהם משרד הבריאות, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), משרד האוצר, משרד רה"מ, צה"ל, רשות החדשנות, בתי חולים שונים, התעשיות הביטחוניות הגדולות, חברות אזרחיות, חברות סטארט־אפ ומכוני מחקר ואקדמיה. הצוות החל לעבוד לפני עשרה ימים, ועכשיו הוא מתראיין לראשונה.

תא"ל ד"ר דני גולד צילום: משרד הביטחון

"הקמתי את הצוות ברגע שראיתי שאנחנו יכולים לתרום להתמודדות", מספר גולד, "הקמנו שורה של צוותים בין זרועיים, שלהם שותפים חיל האוויר, אגף המודיעין, אגף התקשוב, פיקוד העורף, התעשיות הביטחוניות הגדולות לצד סטארט־אפים, וכמובן משרדי הבריאות והאוצר ובתי החולים. שיתוף פעולה מדהים, בלי אגו. מאות אנשים עובדים על זה מהצד של מערכת הביטחון, ביחד עם עוד אלפים מחוצה לה".

בין הפיתוחים שנבחנים: זיהוי מיידי ואיתור מוקדם של חולה מרחוק; שימוש בטכנולוגיות סלולריות למיפוי מסלול שעברו נשאים, כולל בתוך בתי חולים ומתקנים רפואיים; פיתוח ומימוש יכולות ניקוי וטיהור משטחים במרחבים רפואיים; פיתוח בזק וייצור בישראל של מכונות הנשמה ועוד. "אנחנו מודעים לדחיפות", אומר גולד, "העבודה מתבצעת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כשבחלק מהפיתוחים התחלנו כבר לבצע ניסויים רפואיים עם בתי החולים, תוך הקפדה על הנהלים הרבים הכרוכים בכך, כמו אישור וליווי של ועדות הלסינקי".

אחד המאמצים המרכזיים הוא להגיע לייצור מקומי של מכונות הנשמה, על רקע הקושי לרכוש בעולם מכונות כאלה. יותר ויותר מדינות מונעות כרגע ייצוא מהמפעלים המקומיים כדי לענות את הצרכים שלהן, או שלמפעלים האלה יש כבר הזמנות ענק ממדינות אחרות. במפא"ת חיברו בין שני יצרנים ישראליים של מכונות כאלה לתעשיות הביטחוניות, כדי שישתמשו ביכולות הייצור שלהם לאספקת חלקים ולהרכבה. מפעל מב"ת חלל של התעשייה האווירית, שמייצר לווייני ריגול ובנה את החללית בראשית, עובד ביחד עם חברת "אינובטק" מרעננה. חברת רפאל מסייעת ל"פלייט מדיקל" ממודיעין. בנוסף, צוות של חיל האוויר, מייקרוסופט ותחרות הרובוטים FIRST עובד על הסבת מנשמים ידניים לאוטומטיים, פעילות שעליה עובד במקביל גם צוות שהקים איש ההייטק מריוס נאכט. "אנחנו פועלים לייצור מקומי של רכיבים למכונות הנשמה שקשה כרגע להשיג בחו"ל", אומר גולד, "אנחנו מקימים פסי ייצור בשיתוף התעשיות הביטחוניות, ובמקביל בודקים את הפיתוחים של צוותים מקומיים, האם הם קבילים רפואית. הפעילות מתבצעת ביחד עם מינהל הרכש במשרד הביטחון וחברת שראל".

בית חולים שיבא צילום: שאול גולן

פעילות חשובה נוספת נועדה להתמודד עם המחסור בציוד הגנה לצוותים, כמו ביגוד מגן ומסיכות, שגם להם יש כרגע ביקוש עצום בעולם. "אנחנו בודקים כיצד נוכל לאפשר שימוש חוזר ובטוח בציוד המתכלה, באמצעות טכנולוגיות חיטוי שלא היו עד כה בשימוש. בלייזר למשל, בקרינת UV, או בריסוס של חומרים שונים. אנחנו גם מחפשים שיטות שיאפשרו לציוד כמו כפפות להישאר מוגן גם אחרי מגע בנגיף. זה מהלך שגם יחסוך כסף רב למערכת הבריאות, אבל זה עניין משני כרגע, המטרה הדחופה היא לוודא שלא יהיה מחסור בציוד", הוא מסביר.

פעילויות נוספות עוסקות בזיהוי ואיתור מוקדם של מוקדי התפרצות ושל חולים פוטנציאליים. כפי שנחשף השבוע ב"ידיעות אחרונות", חברת רפאל הציעה למערכת הבריאות את מערכת הבינה מלאכותית שלה, "אבן החכמים", המשמשת כבר גופי ביטחון בעולם לניתוח כמויות עצומות של מידע. "אנחנו בוחנים את השימוש ב'אבן החכמים' לצד אינטגרציה עם מערכות של חברות אחרות כדי להשתמש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה על מנת לזהות מראש איפה צפויה התפרצות ואיפה כדאי לשים דגש על ביצוע בדיקות, תוך שימוש בנתונים גיאוגרפיים ואחרים", מספר גולד, "יש לנו 'דרים טים' של מומחים לתחומים האלה מהמערכת הביטחונית, מחברות פרטיות ומהאקדמיה, שכל הזמן משפרים את האלגוריתמים. אנחנו עושים כבר פיילוטים ויש תוצאות מבטיחות. מפתחים גם מערכות בינה קלינית, שיוכלו לזהות איזו אוכלוסייה נמצאת בסיכון גדול יותר בגלל מחלות רקע או תרופות שחבריה מקבלים, כדי להתריע על כך לרופאים. אנחנו מנסים ליצור שיתוף פעולה בינלאומי בתחום הזה כדי להגדיל את בסיס הנתונים".

למרות שמשרד הבריאות השיק בשבוע שעבר את אפליקציית "המגן", והשב"כ גויס גם הוא למעקב אחרי חולים פוטנציאליים, במפא"ת מפתחים אפליקציה נוספת. "השתתפנו בפיתוח 'המגן' ביחד עם חברת מטריקס ועוד גוף ממשלתי, אבל במקביל אנחנו בוחנים אפליקציה נוספת שמפותחת עם חברת סטארט־אפ ובודקים אם היא טובה יותר ממה שכבר יש לנו", הוא אומר.

במטרה לספק זיהוי מוקדם של המחלה בוחן הצוות של מפא"ת את האפשרות לזהות אנשים שחלו בקורונה באמצעות שינויים בקולם. מדובר בניסוי בזק בשיתוף הסטארט־אפ Vocalis Health מבית קרן aMoon, מרכזים רפואיים וקבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. החוקרים מחפשים "טביעת אצבע" ווקאלית ייחודית, שדרכה יוכלו לזהות הידרדרות בבריאותם של חולי קורונה, וכן דרכים לבצע זיהוי מוקדם של תסמינים חשודים בציבור הרחב.

"המטרה היא התרעה מוקדמת ככל הניתן", מסביר גולד. "אנחנו משלבים למידת מכונה כדי לזהות בקול של הנבדק חשד להימצאות הנגיף. הקול אמור להיות מושפע מהפגיעה במערכת הנשימה, להשתנות עוד לפני שנשא הנגיף מרגיש את ההשפעות האחרות של המחלה. פיתחנו כבר שתי אפליקציות לאיסוף הנתונים, גם למכשירי אייפון וגם לאנדרואיד, ואנחנו אוספים הקלטות של חולים ומנתחים אותן באמצעות בינה מלאכותית. טובי המוחות עובדים על הפרויקט הזה. אם נגיע איתו לתוצאות טובות אפשר יהיה להורות לאנשים להתקשר ולתת דגימת קול, ואם יהיה חשד שחלו, לזמן אותם לבדיקה לפני שידביקו אחרים. תוך כמה שבועות נדע אם הצלחנו".