מורים יקרים, מה שההורים באמת צריכים זה שתתגמשו
אנחנו ההורים מעריכים מאוד את ההשקעה והמאמץ מצד המורים, אבל הם עובדים "פול גז בניוטרל" ומטילים שטף בלתי נגמר של משימות על ההורים. מישהו ברצינות מצפה מאיתנו שנעמוד בזה?
הפלאפון לא מפסיק לטרטר. וואטסאפים, מיילים, קישורים, דפים להדפסה, רשימות מטלות, לוח שידורים, לימוד מקוון, למידה מרחוק, איך הילד מרגיש? שהילדה תמלא את הדף תצלם ותשלח, נא לפתוח לילדכם מייל אישי, חוברת עבודה באנגלית להדפסה. מפלס המטלות עולה ועולה, ואין שום סכר לפתוח.
- לעבור לחינוך של המאה ה־21
- הסכם בין האוצר למורים: יחזירו תשעה ימים בחופש הגדול - ולא יחויבו ללמד מרחוק
- ההסכם בין האוצר למורים מתעלם מההורים ומהתלמידים
ידידיי המורים, אנחנו ההורים מעריכים מאוד את ההשקעה והמאמץ מצדכם, אבל אתם עובדים פול גז בניוטרל. אתם מלמדים כיתות ריקות. מישהו ברצינות מצפה מההורים שיעמדו בכל השטף הזה? ואיך בדיוק? רובנו עובדים עדיין בפורמט כזה או אחר, וגם מי שלא עובד – לא עובד אצלכם. אני אוהבת ללמוד עם הילדים שלי. באמת. אבל בקצב שלנו. אני אוהבת ללמוד איתם דברים שלאו דווקא לומדים בבית הספר, ואני אוהבת לשחק איתם ולדמיין איתם, לבשל איתם ולטייל איתם. אל תנהלו את הלו"ז שלנו.
הדבר היחיד ששיטת הלמידה מרחוק מקדמת, במתכונת הנוכחית שלה, זה את הפערים בין התלמידים. ילדים ממשפחות קטנות ומבוססות, בהן לכל ילד יש מחשב משלו והורה משלו, ובמיוחד אם להורה יש את המוטיבציה ואת היכולת להירתם לעניין – ממשיכים להתקדם בלימודים. האחרים נותרים מאחור.
הלואי שהחשדות שלי יתבדו, אבל נדמה שמי שמושכים בחוטים מודעים היטב למצב. ארגוני המורים יכולים להודיע שאין טעם לשדר "לימודים כרגיל" כשבפועל אין למידה, אבל הם לא מעוניינים לשלם את המחיר. אם המורים לא ילמדו – האוצר עלול לדרוש קיצוץ במשכורות שלהם כפי שנאלצים לספוג שכירים ועצמאים רבים במשק, ואם לא יהיה קיצוץ במשכורות – אז עלולים לדרוש מהם, רחמנא ליצלן, להשלים את ימי הלימודים החסרים בקיץ.
ומה בעצם יותר הגיוני מזה? כמה פשוט זה להודיע על יציאה לחופשה מוקדמת על חשבון החופש הגדול. המורים יוכלו להרפות, העומס על הילדים יפחת וההורים יהיו קצת פחות לחוצים כשיאלצו לנצל ימי חופשה או לשלם לבייביסיטר. נכון, זו לא החופשה שכולנו ייחלנו לה, אבל הקורונה, ככל הנראה, היא לא מאלה שמחכים להזמנה כדי לקפוץ לביקור.
אנחנו בעיצומו של משבר לאומי ובין-לאומי. רבים הולכים לאבד את מקור הפרנסה שלהם, רבים עלולים לשקוע בחובות, אנשי הרפואה מסכנים את הבריאות שלהם ושל בני משפחותיהם כשהם נרתמים למאמץ שבהחלט אפשר להגדיר כמאמץ מלחמתי. אבל מה שהכי דחוף כרגע ליפה בן-דוד, יו"ר הסתדרות המורים, זה להודיע כי "הסתדרות המורים לא תיתן יד לניצול משבר הקורונה כדי לפגוע בשכרם ובמעמדם של עובדי ההוראה".
המורים, אותם כולנו מוקירים ומעריכים באמת ובתמים, עובדים הרבה פחות מאשר בימי השגרה וחלקם לא עובדים בכלל. כוונותיהם בוודאי טובות, בניגוד לכוונות של הסתדרות המורים שמנחה אותם, אך בעת הזו הם לא מועילים לתלמידים, ובעיקר מכבידים על ההורים שגם ככה קורסים מהעומס ומהלחץ. למרות שהעבודה של המורים מופחתת והאפקטיביות שלה שנויה במחלוקת, הסתדרות המורים דורשת שהם יקבלו משכורות כרגיל ומצהירה שלא תסכים חלילה שהמורים ייכנסו תחת האלונקה וישלימו את העבודה שנחסכת מהם כרגע, בימי הקיץ.
מורים אהובים, אנחנו מעריכים את ההשתדלות. אבל נשמח אם תחסכו מאיתנו את המאמצים שלכם בימים אלו. אף אחד מאיתנו לא מעוניין לפגוע בשכר שלכם, אבל אנחנו כן מבקשים שתתנו מאה אחוז עבודה בתמורה ואם אין זה מתאפשר בתשתיות החינוכיות הקיימות כיום, ראוי להירתם לפתרונות כמו אלה שהוצעו על ידי המדינה ובהם השלמת הלימודים בקיץ כשנזכה, לתקוות כולנו, לרגיעה ממגיפת הקורונה.
הכותבת היא אמא וחוקרת בתחום החינוך במסגרת מכון המחקר פורום קהלת