לעבור לחינוך של המאה ה־21
שנים מדברים על הצורך לשלב טכנולוגיה במערכת החינוך הכה מיושנת שלנו ופתאום משבר הקורונה הכריח אותה להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים. אסור שבגלל מאבקי שכר רק אנחנו נישאר מאחור
מערכת החינוך זכתה לכמה רגעי חסד בתחילת השבוע שעבר. אלפי מורים התארגנו באופן משותף או עצמאי ללמד את תלמידיהם מרחוק והיו יוזמות רבות מלאות כישרון ויצירתיות. שנים מדברים על הצורך לשלב טכנולוגיה במערכת החינוך הכה מיושנת שלנו ופתאום משבר הקורונה הכריח אותה להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים. שנים מנסים לשכנע את משרד החינוך לשחרר קצת חבל למנהלים ולמורים ופתאום השתררה אנרכיה מבורכת של חופש יצירה.
נכון, זו תמונה אידילית חלקית. היו מורים רבים שהסתפקו במשלוח משימות וגם התקשו להתמודד עם האתגר הטכנולוגי. אבל בסך הכל נוצרה פה הזדמנות גדולה. הלמידה מרחוק גם סייעה מאוד להורים שחלקם עדיין עובדים וסייעה לתלמידים לשמור על שגרה, קשר עם חברים והמשכיות לימודית. את הטוב הזה גדעו האוצר והסתדרות המורים אחרי ארבעה ימים בלבד, כשהגיעו באמצע השבוע להסכם שכולו חישוב של ימי חופש ושכר ופטר את המורים ביסודי ובחטיבות הביניים מללמד מרחוק. שני הצדדים התנהגו כאילו החינוך נמצא אצלם במקום משני בסדר העדיפויות.
טוב שנוצר גל של מחאה חברתית שכלל ראשי רשויות, בכירים במערכת ואת נציגות ההורים. טוב שראש הממשלה הורה ביום שישי לבחון את העניין מחדש כדי לחדש את הלמידה מרחוק. חשוב שהלמידה מרחוק תחזור מיד, חיוני שהיא תימשך גם בחלק מחופשת פסח והכרחי שזה לא יהיה על חשבון הארכת שנת הלימודים. כי מי שעדיין חושב שיכול להיות פה השנה חופש גדול של חודשיים פשוט לא הפנים את המצב.
צריך למצוא תמריצים ותמורה למורים שיבטאו הערכה למאמץ הגדול, אבל הם לא יכולים להיות כאלה שיגדילו את שכרם בתקופה שחלק גדול מהמשק מובטל. משבר הקורונה מציע לכל מערכות החינוך בעולם הזדמנות לעבור למאה ה־21. אסור שבגלל מאבקי שכר רק אנחנו נישאר מאחור.