הבלש החיוור: החדש של מארק וולברג לא עושה חשק

בשלושת השבועות האחרונים "הצדק של ספנסר" ("Spenser Confidential") היה הסרט הכי נצפה בנטפליקס. לפי נתונים שפורסמו בשבת ב"וראייטי", בסוף השבוע הראשון לצאתו צפו בו בארה"ב 5 מיליון צופים. תכפילו בשלושה שבועות ובשאר העולם — וקיבלתם הצלחה גלובלית. מה שאומר שבתקופה הזאת, שבה בתי הקולנוע נסגרו בזה אחר זה ברחבי העולם, זה היה הסרט שהכי הרבה אנשים בחרו לראות כשהם מסוגרים בבית. מסכנים.

מתוך "הצדק של ספנסר". כתיבה רעה ומידע חיוני שמתגלה במקרה צילום: נטפליקס

"הצדק של ספנסר" הוא שיתוף הפעולה החמישי בין מארק וולברג כשחקן ובין הבמאי פיטר ברג. יש להודות בהכנעה: ארבעת הסרטים הקודמים שלהם נעו בין המוצלח לבינוני, אבל תמיד היו מרתקים לצפייה. ברג הוא במאי של סרטים פשטניים: סרטים על הירואיזם אמריקאי מהסוג שחשבנו שמת יחד עם ג'ון וויין — אבל יש לו מיומנות קולנועית אפקטיבית (והיפר מצ'ואיסטית).

סרטם הקודם, "מייל 22", היה לא טוב אבל הכיל כמה סצנות פעולה מרשימות. ובסרטם הלפני אחרון, "הגיבורים של בוסטון" (על הפיגוע במרתון של בוסטון), הצליח ברג ליצור רגעים של מתח ודרמה בסרט שבעלילה שלו כמעט ולא היה מתח או דרמה. לכן, הסרטים של וולברג וברג לרוב מהנים, כי הם עושים את מה שמותחנים אמורים לעשות — למתוח.

"הצדק של ספנסר", באופן מפתיע, מציג את השניים בסרט באוקטן נמוך. פשפוש בקרדיטים חושף שזה הסרט הראשון של ברג ללא העורך הקבוע שלו, קולבי פרקר ג'וניור, ואולי זו הסיבה לכך שהסרט מתנהל בעצלתיים, במה שלרגעים נראה כמו סרט שנעשה בלי חשק.

וולברג — שכהרגלו מעדיף למקם את סרטיו בעיר הולדתו, בוסטון — מגלם את ספנסר, דמות שהומצאה על ידי סופר ספרי המתח רוברט פרקר (ואף קיבלה סדרת טלוויזיה משלה בשנות השמונים). ספנסר הוא שוטר שנכנס לכלא אחרי שהכה קצין מושחת בתחנה שלו. ביום שספנסר יוצא מהכלא אותו קצין נרצח, וספנסר נהפך לחשוד העיקרי. ספנסר, שרק רוצה לעזוב את בוסטון ולהתחיל חיים חדשים, נהפך בעל כורחו לבלש פרטי שחוקר פרשת שחיתות משטרתית. אף שעל התסריט חתום גם בריאן הלגלנד, תסריטאי מוצלח שזכה באוסקר על "סודות אל.איי", "הצדק של ספנסר" הוא סרט שכולו כתיבה רעה, שבה פרטי מידע חיוניים מתגלים ברגעים אגביים. אבל כתיבה רעה והיגיון רופף מעולם לא הפריעו לנו בסרטים של ברג, בזכות היכולת שלו ליצור רגעים מפתיעים לטובה של פעולה ומתח, ואנרגטיות קינטית היפראקטיבית.

נקודת התורפה העיקרית של הסרט מתחוורת כשמתברר שהכוונה היתה כנראה ליצור דרמת מתח קומית. הצד הקומי הוא המקום שבו הם נכשלו, כי מתברר שלברג ולוולברג כנראה אין חוש הומור. ספנסר עצמו הוא דמות לא רעה. שוטר לשעבר שהוא גם אסיר לשעבר, אדם עם מצפון רגיש ששונא שחיתות ועוולות, עם פתיל קצר ואגרופי פלדה, שמזנק להפליא את מכותיו בכל מי שמעצבן אותו (חפשו את הראפר פוסט מאלון, כמי שחוטף אגרופים בסצנות הפתיחה). סוף הסרט מבהיר שזה לא יהיה הסרט האחרון של ספנסר בנטפליקס, וההצלחה של הסרט מבטיחה שגם הסרט הבא יהיה להיט. נכון לעכשיו, סרטיו של ברג על פי רוב היו ראויים לצפייה בלתי אנינה. נקווה רק שה"ספנסר" הבא יהיה יותר טוב.