דו"ח המבקר
דוח מבקר המדינה: שמונה החלטות ממשלה בעשור על צמצום הבירוקרטיה - אבל מעט מעשים
לפי הנתונים שהציג המבקר, אם יפחת הנטל הבירוקרטי ב-30% התוצר יגדל ב-58 מיליארד שקל, אולם גופי הממשלה השונים רחוקים מלהגיע לשם
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הקדיש פרק בדו"ח המבקר לצמצום הנטל הבירוקרטי המוטל על העסקים. לפי הנתונים שהציג המבקר, אם יפחת הנטל הבירוקרטי ב-30% התוצר יגדל ב-58 מיליארד שקל, אולם גופי הממשלה השונים רחוקים מלהגיע לשם. בדוח של הפורום הכלכלי העולמי נמצא כי הגורם המקשה ביותר על עסקים בישראל הוא בירוקרטיה ממשלתית לא יעילה, ולא שיעורי המס, חוקי העבודה, גישה לאשראי או כל סיבה אחרת.
- למרות החלטת הממשלה: הישראלים ממשיכים לשרוף זמן על בירוקרטיה
- הייטק בפקקים: בלוקצ'יין כפתרון לעודף בירוקרטיה ומגמות בהנדסה גנטית
- ההפסד מביורוקרטיה: 14 מיליארד שקל בשנה
בעוד שב-2006 דירוגה של ישראל היה 26, מאז הוא רק הלך והידרדר (למרות שהממשלות השונות קיבלו מאז 2007 שמונה החלטות בנושא הפחתת הבירוקרטיה) עד לשנה שעברה. ב-2018 עמד על 54, ורק ב-2019 החל דירוגה של ישראל להשתפר ועלה ל-49. המדד לשנת 2020 שהתפרסם באוקטובר 2019 הראה שיפור מ-49 ל-35, בעיקר תודות למדד הבוחן את תשלומי המסים, הקמת מערכת דירוג האשראי ורישום ברשם התאגידים, רשויות המס והביטוח הלאומי. אולם בכל הנוגע לאכיפת חוזים וחיבור מבנה לרשת החשמל, מקומה של ישראל הידרדר.
נראה כי אחת הבעיות המרכזיות היא רמת הפיקוח של הגורם האחראי בממשלה על הפחתת הרגולציה (בישראל זהו משרד ראש הממשלה). רמת הפיקוח של האגף האחראי במשרד רה"מ, מדורג נמוך יחסית (באופן גורף מתחת לממוצע מבין 36 מדינות ה-OECD) זאת למרות העובדה שנתניהו התייחס עשרות פעמים לחשיבות הנושא בהצהרותיו השונות.
כך למשל תוכנית חומש שאישרה הממשלה ב-2015 וחייבה כל משרד לטפל בהפחתת הנטל הקיים כך שיופחתו עלויות הבירוקרטיה ב-25%. משרד המבקר חשף כי משרדי ממשלה רבים לא סיימו לגבש את התוכניות שהיו אמורות להיבנות עד 2016. מבין 370 תוכניות שהיו אמורות להיבנות, גובשו רק כ-160 תוכניות, כאשר וחלקן מבוצעות באופן חלקי בלבד.
מדוח המבקר עולה עוד, כי חסרה מדידה שיטתית ומסד נתונים עדכני במשרד ראש הממשלה בנוגע לנטל הבירוקרטי על המגזר העסקי והשפעתו על הכלכלה והמשק. וכי נמצאו ליקויים בשיתוף הפעולה והתיאום בפעילות משרדי הממשלה, וכן כי קיימים פערים בהנגשת שירותי הממשלה באמצעות שיפור התשתית הטכנולוגיות והאינטרנט.
מבקר המדינה התייחס לכך שעד היום לא הצליחו משרדי הממשלה לייצר "one stop shop" עבור העסקים וכן לכך ש"כעשור לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה הראשונה בנושא, הגופים טרם סיימו את הטיפול בתיקוני החקיקה והנהלים הנדרשים לדעתם לצורך שיתוף מידע בין הגופים, אפיון ובניית ממשקי המחשב וקביעת הליכי העבודה במתכונת משותפת. משמע - ההליכים להקמת עסק ברשות התאגידים, ברשות המסים, ובמוסד לביטוח לאומי עדיין נפרדים. אין טופס מקוון אחיד לפתיחה בו-בזמן של העסק בכל הגופים - לכל גוף יש מערך טפסים נפרד; חסרה האפשרות לקרוא ולמלא את הדרישות באנגלית; יש חובת התייצבות אישית של מגיש הבקשה בחלק מהגופים; העסק נדרש לחזור ולדווח על פרטים שכבר נמסרו לגוף אחר. העבודה על תהליך משותף לסגירת עסקים טרם החלה".
תגובת הממשלה טרם התקבלה.