ההפסד מביורוקרטיה: 14 מיליארד שקל בשנה
מחקר חדש שיוצג הבוקר בכנס השנתי של מכון אהרן מעלה כי ממשלות ישראל לא טיפלו בסוגיית הביורוקרטיה ואף לא החלו למדוד אותה כמקובל במדינות ה־OECD, דבר שגורם לנזק המוערך בכ־1% מהתמ"ג
- ויטמין לקיצור הבירוקרטיה: יבואני תוספי התזונה נגד משרד הבריאות
- גדעון סער מתכונן לחזרה לפוליטיקה: "צריך להקים מטה למאבק בבירוקרטיה"
- האוצר יקים ועדת מנכ"לים בראשות החשב הכללי להפחתת הבירוקרטיה
אקשטיין מסביר כי אין תיאום בין הגופים שאמורים לטפל בעלות הביורוקרטיה בישראל ועל כן אין תוצאות בפועל. "הכל בגלל מלחמות אגו. מה שנעשה, זה לעג לרש", מסביר סומקין.
ההפסד מביורוקרטיה: 14 מיליארד שקל בשנה צילום: בלומברג
לפי החוקרים התוצאות מתארות את המציאות העגומה בה מצוי המשק הישראלי: במדד התחרותיות ישראל מדורגת במקום 59 מבין 140 מדינות (לעומת גרמניה במקום 7, הולנד במקום 17 ובריטניה במקום 27); ובמדד קלות עשיית העסקים ישראל מדורגת במקום 49 מבין 190 מדינות, כשבין השנים 2018-2010 דירוגה יורד.
עוד עולה מהמחקר כי בתחומים בהם ישראל הובילה בעבר המדינות המערביות סוגרות את הפער בשנים האחרונות ובתחומים בהם ישראל פיגרה - גדל הפער. לפי המחקר הפער שפתחו המדינות המפותחות נובע מכך שכבר בתחילת שנות ה־2000 הן אימצו מתודולוגיה אחידה למדידת עלות הביורוקרטיה, והקימו מנגנונים להפחתתה.
לפי החוקרים המהלכים שביצע מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אלי גרונר, אינם רציניים: "בכל דוחות ה־OECD נכללה המלצה על הקמת מועצה, גוף הבלתי תלוי שבוחן, בודק ומבקר כיצד משרדי הממשלה השונים מודדים את הבירוקרטיה, משרד ראש הממשלה החליט בסוף שלא להקים את המועצה ולהסתפק ביחידה שתטפל בתחום בכל משרד, הם חששו מאובדן העצמאות.
"תהליך המדידה והבקרה של עלות הביורוקרטיה מחייב את המחוקקים להציג את העלות הנובעת מחקיקה, ולנמק את חשיבותה לעומת החלופות. בישראל אין שום מדידה, והרצון של חברי הכנסת לקדם חוקים שיזמו ללא התחשבות בנטל הביורוקרטי מביאה להגברת הביורוקרטיה ולהכבדה על המגזר העסקי ועל הצמיחה", מסכם סומקין.
עוד להערכת מכון אהרן, גם שיעור ניכר מפער הפריון בין ישראל לבין המדינות המפותחות נובע מהבדלים בנטל הביורוקרטי.
