לחזור לפעילות כמעט מלאה אחרי הפסח

כולנו מכירים את המשפט מהמקורות שהוא ערך עליון ביהדות: כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו. אולם, בעיתות של משבר קיצוני כמו זה שאנו חווים כעת, אני חושש שלא תמיד ניתן ליישם באופן מלא עיקרון זה אשר מקדש את ערך הפרט.

במשך כמעט 20 שנה אני מלווה ומייצג בעיתות של משברים פיננסיים וכלכליים חברות תפעוליות מהסוג שמספק את מרבית מקומות העבודה המשק, אלה המהוות למעשה את "חוט השידרה" שלו.

אם המדינה לא תשנה כיוון, אזי יש סיכוי שנהיה במקום כביכול תקין בטבלת ההשוואה של מספרי הנדבקים והמתים מול מדינות אחרות, אבל מנגד, נחזיר את המשק הישראלי 20 שנים אחורה, תוך פגיעה אנושה במוסר התשלומים במשק (שיקח זמן רב לתקן). יש לשנות את נקודת האיזון בין הטיפול בנגיף בפן הבריאותי (המחלה), לבין שמירה על איתנותו של המשק הישראלי ופרנסתם של האזרחים (הכלכלה). מערכת נכונה של ניהול סיכונים לא אמורה לקחת בחשבון נקודת קיצון של צד אחד בלבד (המחלה) וכמעט להתעלם מהצד השני (הכלכלה).

כחברה, עלינו למצוא את האיזון הנכון בין טובת הפרט לבין טובת הכלל שהוא מיליוני העובדים והעסקים במשק הישראלי. אם לא נפעל מתוך חשיבה שונה ונבין שאין פתרון מושלם, אנו נפגע אנושות ולטווח ארוך ביכולת של המשק שלנו להתאושש ולחזור לעצמו! התוצאות יהיו הרסניות – מאות ואלפי עסקים יקרסו, למרות שמרביתם הם עסקים בריאים. תהיה השמדת ערך ענקית של חברות בשווי מהותי יחסית לתוצר השנתי של ישראל אשר תגרום לפיטורים המוניים ולשינוי כל הסדר החברתי - ומהר מאוד, נעבור מדיני ממונות לדיני נפשות. או כפי שאמרו לי מספר בעלי עסקים שעברו משברים כלכליים והשתקמו: "יש לסייע לנו כאילו גם אנחנו נדבקנו בנגיף ולא עושים עבורנו מה שבאמת צריך".

תדרוך במשרד רה"מ צילום: שלו שלום

הפתרונות שהציעו עד כה לחברות, כמו דחייה קצרה של תשלומי מסים הם טיפה בים ואין בהם כדי לתת מענה אמיתי למשבר המפחיד שנפל עליהם.

נכון להיום, מערכת קבלת ההחלטות במדינה נוטה כמעט במלואה לכיוון המחלה. יש לשלב בדחיפות בקבלת ההחלטות גם את שמירת הכלכלה, לאפשר למשק לחזור לפעילות מוגברת יותר תוך נקיטת הגבלות נדרשות כמו בידוד אוכלוסיה מבוגרת. אם נחפש רק את התוצאה האופטימלית בהקטנת קצב ההדבקה באמצעות סגר כללי והשבתה למעשה של המשק, נפגע אנושות בפירמות שמספקות את מקורות הפרנסה למאות אלפי אנשים.

"לאחר פסח חוזרים לעבודה כמעט מלאה"

כלכלה יודעת לחטוף "מכות" אך היא לא יודעת לחיות לאורך זמן בחוסר ודאות מוחלט, שהוא הגורם לצלילה בבורסות ולמחנק אשראי מוחלט שמרסק חברות. זה הזמן לייצר ודאות ולהודיע למשק: לאחר פסח חוזרים לעבודה כמעט מלאה. זה יגרום ליותר נדבקים (שמרביתם יחלימו) אבל רק כך נאפשר להזרים חמצן חדש לחיים הכלכליים שלנו. אנו מתהלכים ברחובות ונראה כאילו היה הרס משמעותי מאוד. וזה לא צריך להיות המצב אם הממשלה תאזן נכון את ההחלטות שלה.

זה הזמן לאפשר למשק שלנו לנצח! ראש הממשלה – תן לנו לעבוד. תן אופק למשק. תן לנו תקווה. תודיע שלאחר פסח חוזרים לעבודה.

ועוד בקשה מהממשלה – זה לא הזמן לבירוקרטיה. יש מחנק אשראי נוראי בשוק. אנא, "תפכו כסף" לשוק. תאפשרו גם קבלת מענקים, אל תגבילו את החברות הגדולות מלקבל הלוואות בערבות מדינה. תעודדו את הגופים הפיננסיים לתת הלוואות ואשראים לצרכים עסקיים. רק כך נשחרר את המשק ממחנק האשראי.

ולבעלי העסקים והחברות: היו אקטיביים. הכינו עצמכם ליום שאחרי. אל תיפלו לתחושת "הקורבן". התייעצו עם אנשי מקצוע בתחום המשברים. אל תתפתו לרוץ להליכים משפטיים מיותרים. המשק ממילא בהקפאה עד לאחר פסח. יש להיות עם היד על הדופק ולקבל, על בסיס יומי ותוך היוועצות, את ההחלטה הנכונה לאותה העת. בכל משבר גלומות גם הזדמנויות. יש כיום הזדמנות לקחת פסק זמן, לגבש הסדרי חוב תוך הפגנת גמישות והבנה מצד הנושים שכמעט לא קיימת בשגרה. הכול נראה מטורף עכשיו, אבל יש חיים אחרי הקורונה.