רזרבות המזומנים של ישראל: מי יממן את הוצאות המשבר?

מדינת ישראל נכנסה לאחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר שידעה. היא אמנם הגיעה אליו עם נתוני פתיחה לא רעים בשוק התעסוקה ובהיקף הצמיחה, אולם עם גירעון חריג שנשק כבר ל־4%. מסתמן כי הפגיעה במשק תגיע ל־80 מיליארד שקל והירידה בהכנסות ממסים עומדת כבר עכשיו על כמעט 20 מיליארד שקל ועלולה אף להגיע ל־50 מיליארד שקל, כך לפי הערכות האוצר שנחשפו אתמול בכלכליסט.

במשרד האוצר נדרשים להפגין יצירתיות רבה כדי למצוא מקורות לסיוע תקציבי מיידי, וכבר מכינים את השטח לקראת דיוני התקציב אז יידרשו לאתר מקורות רבים. שכן לאור המיתון המסתמן אליו נכנסת ישראל, כל העלאת מסים תפגע עוד יותר במשק ועדיף יהיה להימנע מכך כמה שאפשר. "כלכליסט" ממפה את האפשרויות השונות שיש למשרד האוצר כדי להגדיל כבר עכשיו את הסיוע למשק שמשווע לגלגלי הצלה.

הקופה הקטנה בקק"ל ובאפוטרופוסות

בשנים האחרונות הממשלה הפכה את הקרן הקיימת לישראל למעין קופה קטנה. הרבה לחץ פוליטי ואיומים הביאו לכך שמשרד האוצר הצליח להוציא מקק"ל כמה מאות מיליוני שקלים. אולם אם לפני כמה שנים לקק"ל היו רזרבות של יותר מ־4 מיליארד שקל מהן אפשר היה למשוך לטובת סדרי העדיפויות של הממשלה, הרי שכעת קק"ל מחזיקה על פי הערכות רזרבות של 800 מיליון שקל. אך כדי להתקרב לסכום הזה משרד האוצר יידרש לפתוח במלחמת עולם שכן מבחינת קק"ל הקו האדום של הרזרבות הוא מיליארד שקל והקרן כבר מתחתיו.

גוף נוסף עתיר כספים הוא האפוטרופוס הכללי שאחראי על כלל העזבונות שאין להם דורש והירושות שמוקדשות למדינה. האפוטרופוס מחזיק הון של כ־8 מיליארד שקל כשמרבית הסכום הוא של אנשים פרטיים שמונה להם אפוטרופוס, כספים מפשיטות רגל ופירוקים שנשמרים עד סוף ההליך. מרבית הכסף מוקדש מראש למטרות ספיציפיות כש־200 מיליון שקל מיועדות למטרות רווחה כלליות. על סכום זה יכול האוצר לנסות ולשים יד. במשרד המשפטים יתנגדו כמובן בטענה כי מטרת הכסף היא לא להכנס לתקציב המדינה השוטף שכולל גם משכורות ופעילות שוטפת. אולם ככל שהמשבר יחריף והצורך בסיוע למימון ההתמודדות הציבורית יגדל, החלטת ממשלה פשוטה תוכל לקחת את אותם 200 מיליון שקל ולהקצות אותם לסיוע להתמודדות הציבור עם השלכות המאבק בקורונה.

מלבד הסכום הזה יש כ־1.5 מיליארד שקל ששייכים לאנשים פרטיים שזהותם לא ידועה. האפוטרופסית הראשית סיגל יעקב נדרשת לאתר אותם. על פי ההערכות בסופו של דבר כ־30% מהסכום לא יימצא את דרכו לבעליו, ומשרד האוצר יכול לבקש הלוואה מיעקבי, שסביר להניח גם לא תחזור בסופו של דבר אלא תקוזז מהסכומים שלא נמצאו בעליהם.

מקור תקציבי גדול נמצא גם בחברות הממשלתיות שרשמו שיפור בביצועים שלהן בשנים האחרונות, וסייעו לממשלה לסגור חורים תקציביים זמניים. כך למשל בשנה שעברה נמשכו מכלל החברות כ־900 מיליון שקל. לפי רשות החברות, מנמל אשדוד לבדו ניתן למשוך דיבידנד של חצי מיליארד שקל. ככלל, היכולת של מרבית החברות הממשלתיות לחלק דיבידנד לממשלה מוגבלת, שכן רובן או מותקצבות על ידי המדינה מראש או מתוערפות - כלומר המדינה שולטת בתעריפים המשולמים להם - כמו חברת חשמל למשל. על פי הערכות, מנמל אשדוד, רפאל והתעשייה האווירית יחד ניתן היום למשוך דיבידנד של כמיליארד שקל, כאשר מנמל חיפה אין דיבידנד שניתן להוציא. אולם לא בטוח שלאוצר יהיה כל כך קל להוציא את הכסף במיוחד כאשר לוקחים בחשבון כי החברות "נחלבו" בשנים האחרונות על יתרותיהן. בנוסף רפאל ותע"א עלולות למצוא עצמן בבעיה לאור משבר הקורונה שעלול לפגוע ביכולת שלהן לעמוד בהתחייבויות ללקוחות, במיוחד אלה שאינם קשורים לצה"ל. שכן לאספקת ציוד לצה"ל העובדים יוגדרו בוודאי כחיוניים.

במשרד האוצר וברשות החברות מנסים כבר שנים לקדם את הפרטת החברות הממשלתיות בעיקר על ידי הנפקה או מכירת מניות מיעוט ושמירת השליטה אצל המדינה. על פי תוכנית ההפרטות של רשות החברות ההכנסות ממהלך כזה ינועו בסכומים של 15 מיליארד שקל עד 18 מיליארד שקל. המהלך כולל הפרטה מלאה של נמלי אשדוד וחיפה לצד מכירת 25% ממניות התעשייה האווירית וחברת החשמל - שתביא את הסכום הגבוה ביותר כ־6 מיליארד שקל, וגם 40% מדואר ישראל ועשרות אחוזים מההחזקות במקורות, נתג"ז ותש"ן.

כדי לקדם את ההפרטות סביר להניח שתדרש לכך ממשלה מתפקדת, שבינתיים לא נראית באופק, וגם אז יהיה מדובר בתהליך לא קצר אם לשפוט מניסיון העבר. אולם ייתכן והצורך הגדל בכספים ובסיוע למשק ידחפו את רשות החברות לקדם את המהלך שיכול להיות לו גם אפקט חיובי על הבורסה הישראלית בזמן או לאחר המשבר שהיא חווה כעת.

אם הפרטת החברות לא תתרחש בתקופה הקרובה, במשרד האוצר יכולים לקדם הנפקת חוב עבור החברות הממשלתיות הגדולות, כתחליף להעברת תקציבים. מדובר בתרגיל חשבונאי שסביר להניח שיתנגדו לו בחשב הכללי, וככל הנראה בצדק. שכן גיוס חוב יהיה זול יותר דרך החשב הכללי לעומת גיוס דרך החברות הממשלתיות. מצד שני לאירוע כזה יכולים להיות גם יתרונות בכל הנוגע לשקיפות של החברות הממשלתיות.

האוצר המוסתר של קצא"א

מאגר נוסף של כספים נמצא בקרן מס רכוש המנוהלת על ידי רשות המסים ומכילה היום 15 מיליארד שקל. הקרן אמורה לסייע לנפגעים מלחימה או פעולות איבה, בין אם באופן ישיר - נזק פיזי כתוצאה מפגיעה למשל, ובין אם באופן עקיף - נזק לפרנסה או לעסקים, כפי שקורה באופן קבוע בדרום. תיקון החוק יאפשר לממשלה להשתמש בקרן לסייע גם לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. אולם מהלך כזה עלול להיות מסוכן, שכן לאור ההיקפים המסתמנים, הוא עלול להשאיר את המדינה ללא כרית ביטחון למקרה ובשנה הבאה למשל תפרוץ מלחמה או יחל מבצע צבאי. ישנה בעיה נוספת בשימוש בקרן הזו, שכן בפועל מדובר ברישום חשבונאי בלבד, כך שאם ישתמשו בקרן בבת אחת יהיה צורך לגייס לגייס לכך חוב.

מימין: ראש אגף תקציבים שאול מרידור וראש אגף החשב הכללי חשכ”ל רוני חזקיהו צילומים: עמית שאבי, עמית שעל

מפעל הפיס אמור להעביר השנה לתקציב המדינה כ־950 מיליון שקל על פי סיכום קודם עם האוצר, אולם לפחות בינתיים, לאור המצב הקשה במשק, לא בטוח שיהיה לו את היכולת הפיננסית לעשות זאת. זה לא ימנע מהאוצר לנסות לקבל את הכסף, אולי אפילו עוד לפני שיתגבש תקציב. מקור אפשרי נוסף זו קרן קיסריה שנמצאת בבעלות משותפת למשפחת רוטשילד, והמדינה מחזיקה בה היום בחצי מיליארד שקל, עליו הצדדים נמצאים בהליך בוררות. ייתכן ובמשרד האוצר ינסו למנף את גודל משבר הקורונה כדי לנסות ולהשיג את הסכום כבר עכשיו לסיוע לנפגעי השבתת המשק.

רשות שדות התעופה העבירה לאוצר במצטבר כ־3.5 מיליארד שקל בשנים האחרונות מתוך העודפים שצברה לאורך השנים. בממוצע העודף התזרימי של הרשות עומד בשנה על כ־800 מיליון שקל. על פי הערכות נצברו ברשות עוד כ־2 מיליארד שקל, אולם לאור העובדה שהיא נמצאת בקו הראשון של המשבר הנוכחי, יכול להיות שהעודף הקיים ישמש אותה להתאוששות ובמשרד האוצר לא ינסו לשים עליו את ידיהם.

ההכנסות של רמ"י מגיעות בכל שנה לחשב הכללי ומאחר ומדובר במכירת נכסים מיועדות לסגירת החוב הממשלתי. אולם ישנן קרנות כמו למשל זו שהוקמה עבור תוכנית שוה"ם 3 המיועדת לצרכים מסוימים, עוקפי תקציב - למימון מעבר צה"ל לנגב. ההערכות הן ששם נמצא מעל מיליארד שקל בשלב הזה.

קצא"א - קו צינור אילת אשקלון להעברת דלקים, היא חברה שנמצאת תחת מעטה סודיות, לכאורה לטובת המדינה. מצב זה מאפשר לאוצר גמישות בהעברת כספים. בשנה שעברה היתה אמורה החברה להעביר מאות מיליוני שקלים לקופת האוצר כדי לסגור את הגירעון אולם זה לא קרה בסופו של דבר. ייתכן והשנה החברה שעל פי הערכות מגלגלת מחזור עתק תוכל להירתם לטובת הציבור. מקור כספי ענק נמצא ביתרות המט"ח של בנק ישראל שהגיעו כבר לגובה של 131 מיליארד דולר. אלו אמורות להוות כר ביטחון למקרה של מחסור בדולרים או למקרה של חרם כלכלי. הסיכוי שהממשלה תוכל להשתמש בכסף הזה ישירות הוא נמוך לאור חוק בנק ישראל שמונע מהממשלה להדפיס לעצמה כסף, זאת לאור החשש מהיפר אינפלציה בהמשך. אולם בימים אלו בנק ישראל מנצל את יתרות המט"ח כדי להגדיל את הנזילות בשוק למשל, לאור הביקושים הגבוהים לדולר, ובכך מרסן עלייה של הריביות שבסופו של דבר יכלו להתגלגל לציבור.