חברות האשראי בחרו עיתוי אומלל להגדיל סיכונים

ספקי האשראי במשק בדרך לספוג זינוק בהפסדי האשראי על רקע הקיפאון הצפוי בכלכלה, שמועד סיומו אינו ידוע. המערכת הבנקאית חשופה לפגיעה בתיק האשראי כולו, אך בניגוד למשבר 2008 שהתחיל כמשבר פיננסי והתבטא בקריסת לווים גדולים וחלחל לכלכלה הריאלית, הפעם הפגיעה הישירה והמיידית תתחיל עם העסקים הקטנים ומשקי הבית, ועם התמשכות המשבר תפגע גם בעסקים הגדולים יותר.

הבנקים מגיעים למשבר הזה כשהם בעמדת מגננה בכל הקשור לאשראי קמעונאי. לפי נתוני בנק ישראל, היקף האשראי הצרכני הסתכם נכון לסוף נובמבר 2019 ב־154 מיליארד שקל - כמיליארד שקל פחות מנובמבר 2018. הבנקים עשו טיוב לתיקי האשראי ונתנו אשראי רק ללקוחות החזקים יותר.

צילום: עמית שעל

ככל שהמשבר יימשך וגל הפיטורים יעמיק, לקוחות יתקשו לעמוד בהחזרי ההלוואות, והיקף מחיקות האשראי יעמיק, אך לפי הערכות, זה יקרה ברמה שלכל היותר תאפס את רווחי הבנק מתיק האשראי לשנה אחת.

הבנקים יישארו יציבים

החשיפה המסוכנת יותר של הבנקים היא לעסקים הקטנים והבינוניים. לפי נתוני בנק ישראל היקף האשראי למגזר העסקי הגיע בנובמבר 2019 ל־454 מיליארד שקל - כ־5% יותר תוך שנה, כאשר הבנקים חזרו בזהירות להגדיל אשראי לעסקים גדולים אחרי הזהירות שאפיינה אותם בשנים שאחרי משבר 2008.

מתוך תיק האשראי לעסקים בכלל, תיק האשראי לעסקים קטנים של ארבעת הבנקים הגדולים בישראל הסתכם נכון לסוף הרבעון השלישי ב־113 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים (31 מיליארד שקל) ואחריו לאומי עם 25 מיליארד שקל. כאן ודאי צפויה עליה במחיקות האשראי, בעוד שבכל הקשור לאשראי לעסקים גדולים הבנקים הרבה יותר זהירים ומחזיקים בבטוחות משמעותיות, כך שנזקי האשראי צפויים להיות מתונים יותר, בטח בהשוואה ל־2008.

בסך הכל שיעור הפסדי האשראי במערכת הבנקאית הוא כ־0.3% בממוצע מתיק האשראי הכולל. אנליסט הבנקים של לידר שוקי הון אלון גלזר מזכיר כי במשבר 2008 הפסדי האשראי עלו, אך בעיקר בגלל האשראי העסקי. ההשוואה הנכונה, לדבריו, היא למיתון שהיה ב־2002, שבשיאו הפסדי האשראי הגיעו ל־1.7% - אבל אז ההון הרגולטורי של הבנקים היה הרבה יותר נמוך והם היו הרבה יותר ממונפים.

גלזר מסביר כי הרווח של הבנקים מפעילות האשראי הצרכני מתאפס בהפסדי אשראי כאלו, ומדגיש כי לבנקים לא נשקפת סכנת יציבות: "מבחינת משבר ריאלי, נכון להיום אנחנו עוד לא ברמה של מחיקות צפויות של מעל 1.7%. צריך לזכור שאם בנק לא ירוויח כסף במשך שנה, זה גם לא נורא. בתחזיות הקיימות לא רואים הפרשות כמו 2002, עם זאת יש פה הרבה חוסר ודאות לגבי תקופת עצירת המשק".

יותר מחיקות אשראי

חברות כרטיסי האשראי נמצאות בשלב רגיש יותר, מבחינת המשבר. לפני שנה הבנקים הפועלים ולאומי נאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם: פועלים הנפיק את ישראכרט בבורסה ולאומי מכר את לאומי קארד (היום מקס) לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס תמורת 2.5 מיליארד שקל.

הפעילות המרכזית של חברות כרטיסי האשראי היא סליקת תשלומים - פעילות שסופגת פגיעה קשה בהכנסות, כתוצאה מהצמצום החד בצריכה - בדגש על חו"ל - עקב הקורונה. בנוסף, הפרידה מהבנקים השמרניים הולידה עליה חדה בתאבון הסיכון של חברות האשראי המפורדות ובשנה החולפת הן הרחיבו באופן משמעותי את תיק האשראי הצרכני שלהן.

ישראכרט למשל הגדילה את תיק האשראי הצרכני שלה (לא כולל אשראי לרכישת רכבים) ב־36.7%, ל־3.7 מיליארד שקל. מקס הגדילה את תיק האשראי הצרכני ללא רכבים ב־11% ל־4.27 מיליארד שקל. כאל, שנותרה בידי דיסקונט, הגדילה את התיק ב־16.4% ל־5 מיליארד שקל.

מקס הסיטה בשנה וחצי האחרונות את תיק האשראי מאשראי לרכבים - שהרכב מגבה אותו כבטוחה - לאשראי יקר ללא מטרה. כבר יש איתותים לכך, בעלייה במחיקות האשראי (אשראי שאין סיכוי לגבייתו) שקפץ במקס מ־1.62% ב־2018 ל־2.2% ב־2019. לפי גלזר, בתרחיש סביר נראה בחברות כרטיסי האשראי עליה חדה במחיקות. אך בכל מקרה, אלו תיקים קטנים וחברות כרטיסי האשראי מלכתחילה גובות ריביות גבוהות יותר עבור סיכון זה.