"בחוסר היצע המחירים יעלו, מה לעשות; ספק אם יהיו מבצעים לפסח"

איתן יוחננוף, מנכ”ל רשת יוחננוף ומבעלי השליטה, מבין את הבהלה של הציבור לרכישת מוצרי ניקוי ומזון יבש אך לא חושב שהיא מוצדקת. רגע לפני חג הפסח, הוא אומר שספק אם לאור בהלת הקניות המוקדמת, נראה את המבצעים הרגילים ברשתות.

“לנצל את המצב לעליות מחירים זה בהחלט שפלות, אך מנגד עליות מחיר מבוקרות יהיו, מה לעשות”, הוא אומר בראיון ל”כלכליסט”. “אם יש מוצרים שבכל העולם משתוללים עליהם וקשה להשיג אותם, אז נעזוב דיבורי סרק, שוק פועל מביקוש והיצע וזה הבסיס שלו. אף אחד לא גיבור. בחוסר היצע — מחירים יעלו. שום דבר לא יעזור. אני צופה שההיצע יפחת לטווח הארוך, אבל אני לא צופה חוסר בסחורות. במוצר יקר כמו אלכוג’ל שקשה להשיג אותו, המחיר עולה וזאת עובדה. אני מאמין שלאחר הטירוף של החודש וחצי האחרונים בעולם — יגיע איזון והמחירים יירגעו”.  

איתן יוחננוף. “כשאנשים מפחדים להיות רעבים, אתה מבין מה חשוב” צילום: אוראל כהן

יש תחושה שאפשר לחגוג על הצרכן שמוכן לקנות בכל מחיר היום.

“חזירות לא צריכה להתקבל, זה לא בסדר. זו לא העת. אבל מצד שני קחי, למשל, מסכות לפנים. בימים נורמליים לפני הקורונה זה מוצר של גרוש ליחידה, היום קניתי ב־80 אלף שקל מסכות רק לעובדים שלי ב־6 שקלים ליחידה כדי שיגיעו לעבודה. אני לא עושה חשבון במה שקשור לבטיחות של העובדים שלי. אבל נטו סחטנות, זה לא שעולה עכשיו לייצר את זה יותר. במקרה של אלכוג’ל, גם חומר הגלם שלו התייקר בעולם”.

יש דיווחים על מחסור בעופות, בשר, על משחטות שלא עומדות בקצב.

“אם אתמול היינו בשוק של עודף סחורה ויכולנו להתדיין עם ספקים על מחיר — היום מדברים על אספקה. ברור שלהשיג עכשיו עסקאות טובות ולבקש מקצבים מבצע זה קשה יותר. ספק אם מבצעי החג יהיו רלבנטיים, אבל אף אחד לא יושב ומשנה מחירונים לדפוק את הצרכן. די טבעי שזה יהיה כך במוצרים שבהם כל הביקוש עלה. אנחנו רואים צריכה גדולה יותר בכל הפרמטרים. יש יותר אנשים בארץ, מיליון איש כאן במקום בחו”ל. גם הירידה של צריכה במסעדות מתגלגלת אלינו”.

כוח המיקוח שלכם מול הספקים נחלש?

“זה זמני. לי יש הערכות אחרות. אני לא נביא אבל מביא בחשבון מצב שבו בהמשך גם ניקלע לעודף סחורה. כשאני מצטייד זו הדילמה שלי: מצד אחד, להיות עם יכולת לתת מענה בחירום, ומצד שני, לא להיתקע עם סחורות כשהמחירים יורדים”.

“לא ילכו מכות פה”

יוחננוף מצא את עצמו בסוף השבוע נדהם אל מול כמויות האנשים שפקדו את סניפיו. "בשבוע שעבר עם הגידול המטורף שהיה לנו, מכרנו פי שניים, זה עדיין היה נשלט. אתמול (שבת — דב”נ) היה שיגעון, אנשים עמדו בתורים גם בפתח החנויות”.

הסרטון הוויראלי של מכות על נייר טואלט באוסטרליה יקרה גם אצלנו?

"אצלנו לא ילכו מכות על נייר טואלט. זאת ירידה לשפל שאני לא רואה שתקרה פה. הבעיה היא יותר ביכולת להוביל סחורה. אתמול, למשל, הוצאנו משאיות שלנו לחוגלה כי היא לא היתה מסוגלת לספק במשאיות שלה את היקף הביקוש. זה חלק מניהול האירוע, והבנה שצריך להתנהל בצורה שונה מעד עכשיו. בסוף השבוע האחרון, כשהמלאי של חוגלה נגמר, עברנו לרוקן את סנו. בינתים חוגלה ייצרה עוד מלאי, ואתמול בלילה נסענו עם משאיות שלנו להביא ממנה סחורה. בכל שבוע יצוצו עוד בעיות שנצטרך להתמודד איתן. מחסני החירום שלנו מפוצצים בסחורות, כל סחורה שיש אנחנו חוטפים".

אם מלאי פחות מטריד - מה כן הקושי?

"מאתמול בערב (שבת — דב"נ) קמנו במקום אחר לגמרי. המאמץ הוא על העובדים, לשמר אותם, כי הם עברו שבוע פסיכי. אתמול במוצ"ש פתחנו סניפים. צריך להתמודד עם איסור נוכחות של מעל 100 עובדים במטה. אז עכשיו ההתמודדות העיקרית שלנו היא בעיקר בעולם הזה, כי מי יודע כמה זמן נצטרך לשרוד את זה. אנחנו פועלים גם במישור של הרחבת שעות פתיחה".

חשיבות התעשייה המקומית

הנפקתם את הרשת בנובמבר האחרון לפי שווי של כ־2.4 מיליארד שקל, ואתם נסחרים עכשיו בשווי של כ־1.8 מיליארד שקל. מתחרט שהנפקת?

"סגרתי את הצד הזה בעין ואני לא מסתכל על מה שקורה בבורסה, לא נחמד שם כרגע. גם הטובים לא מוגנים מזה, יש פדיונות מטורפים בקרנות, עפים מהבורסה מיליארדים. אני לא מתחרט על ההנפקה. בסוף השוק יחזור לעצמו ונשרוד את האירוע. אין למצב המניה קשר לביצועים, אין פה שום מחשבה מסחרית אלא פאניקה ובריחה מהבורסה. אין לי ביקורת על אף אחד. אנשים עושים מה שהם מבינים ומרגישים, אבל אני מסתכל על ההתאוששות. ייקח זמן אבל השוק בישראל יחזור לנקודת המוצא ולצמיחה".

מה המשבר הזה מלמד בעיניך?

"אישית, אני חושב שמי שאומר שחסר לו כסף — שיסתכל על תקציב הביטחון שלו. כשאתה מבין שכל העולם בסירה אחת, נדמה שההון בעולם מבוזבז על מלחמות ולא על רפואה. שארה”ב תמכור משחתת מהצבא האדיר שלה ותהפוך אותה לבית חולים. כשאנשים מפחדים להיות רעבים, אתה מבין מה חשוב".

הממשלה מציעה הלוואות לעסקים. זה יעזור?

"זה טיפשי לתת הלוואה למי שהגלגל העסקי שלו נעצר. איך הוא יחזיר אותה? זה עלול לגרום ליותר נזק. אם המדינה רוצה לעזור — שלמו לעובדים משכורת".

חברות האופנה מקפיאות את פעילותן. זה יציל אותן?

"פוקס מקפיאה את העסק כדי שביום שאחרי תוכל להפשיר אותו. הראל ויזל חייב לדאוג לעסק שלו. כל עוד זה לא על גב העובדים — זה בסדר. לעזריאלי לא חסר כסף. בחורבן הבית בעתות משבר העשירים הגדולים יכולים תורמים מההון שלהם. אל תצפי מהחלש לשלם את זה. החזקים יסתדרו".

יש מי שחיים על הקשקש וספק עם ישרדו את התקופה הזו.

"ד"ר שלמה מעוז אמר אתמול בטלוויזיה שעסק שלא מסוגל לשרוד עם הון רזרבי לחודשיים, כנראה שלא צריך להתקיים. הוא חטף ביקורת שחבל על הזמן, אבל זה נכון שאסור לחיות על הקצה. אתה לא יכול ליהנות מפירות העסק לפני שיש נעליים נוחות לעובדים שלך שמייצרים את הפריון. בשנים עברו חווינו טייקונים ממונפים ששרדו כי הבעיה שלהם התגלגלה לציבור. ברוך השם נפטרנו מהגישה הזאת".

יכול להיות שהמשבר יביא להתכנסות פנימה? גם מבחינת חשיבות של תעשייה ישראלית מקומית?

"אנחנו עבדים של הצרכן. חובה שתהיה פה תעשייה. נגיף הקורונה טרף את הקלפים — זה אירוע שלאדם אין שליטה עליו. זה מעלה מחדש את הדיון על 'ווליו פור מאני'. האם את יודעת לתמחר את המזון שלך, עם הסיכון שמחר לא יהיה לך. זה כן ממחיש שתעשיות חשובות חייבות להיות פה, כמו אסם. לא משנה מה הבעלות הכלכלית בהון, העיקר שהייצור הוא מקומי. הצרכנים צריכים להבין את הערך של ייצור ישראלי, שיש להם אינטרס אישי בזה, כי כשיש קורונה, אתה רוצה שיהיה לך אוכל”.