לפני הקורונה: המשק צמח בקצב שנתי של 4.2% ברבעון הרביעי
מדובר בתיקון של האומדן הראשון שפרסמה הלמ"ס בחודש שעבר ולפיו הצמיחה ברבעון הרביעי עמדה על 4.8%. בשנת 2019 כולה עמדה הצמיחה על 3.5%. עוד עולה, כי קצב הגידול ב-2019 היה גבוה יחסית לקצב הגידול הממוצע במדינות ה-OECD
- מנזקי הקורונה: אפס צמיחה במשק
- כבר לא "צמיחה חסרת תקדים" - רש"ת מעדכנת את תחזיותיה ל-2020
- "הדירוג של ישראל עלול להיפגע אם הצמיחה תרד"
משה כחלון צילום: אוראל כהן
הצמיחה ברבעון הרביעי הגיעה אחרי עליות בתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) של 4% ברבעון השלישי, 1.2% ברבעון השני ו-5% ברבעון הראשון של 2019. בשנה כולה עמדה הצמיחה על 3.5%.
הצמיחה אשתקד הושפעה בעיקר מזינוק ברכישות כלי רכב ברבעון הראשון, לפני כניסת המיסוי הירוק לתוקף בתחילת הרבעון השני, וכן מעלייה משמעותית נוספת ברכישות כלי רכב ברבעון הרביעי.
לפי הנתונים, קצב הגידול ב-2019 היה גבוה יחסית לקצב הגידול הממוצע במדינות ה-OECD, שעלה ב-1.7%. קצב גידול התמ"ג לנפש בישראל עמד על 1.6% לאחר עלייה של 1.4% ב-2018 ושל 1.6% ב-2017. גם הצמיחה לנפש היתה גבוהה מהממוצע במדינות המפותחות, שעמדה על 1.1%, וזאת על אף הגידול המהיר יחסית של האוכלוסייה בישראל.
עוד מלמדים הנתונים, כי ההכנסה הפרטית הפנויה לנפש בניכוי עליית מחירי הצריכה הפרטית, עלתה ב-2019 ב-3.2% לאחר עלייה של 4.9% ב-2018 וירידה של 5% ב-2017.שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ל-18.1% מההכנסה הפרטית הפנויה בהשוואה ל-17.2% ב-2018 ול-14.8% ב-2017.
עלייה של 10.7% לנפש ברכישות כלי רכב
במקביל, ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-3.9%, לאחר עליות של 3.7% בשנת 2018 ושל 3.4% בשנת 2017, וההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-1.9%, לאחר עלייה של 1.7% בשנת 2018 ועליה של 1.4% בשנת 2017.
ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא לנפש עלתה ב-4.1% לאחר עלייה של 3.4% ב-2018 וירידה של 9.3% ב-2017. נתון זה כולל עלייה של 10.7% לנפש ברכישות כלי רכב, בעוד שרכישות ריהוט, תכשיטים, שעונים ואחר ירדו ב-1.8% לנפש ורכישות ציוד – מקררים, מזגנים, מכונות כביסה וכד' ירדו ב-1.3% לנפש.
כלל הצריכה האינדיבידואלית לנפש, שכוללת את ההוצאה לצריכה הפרטית וההוצאה לצריכה הציבורית האינדיבידואלית (הוצאות המגזר הממשלתי על שירותי חינוך, בריאות ושירותים אחרים שנצרכים אישית על ידי משקי הבית) עלתה ב-2019 ב-1.9% לאחר עלייה של 1.8% בשנת 2018 ובהמשך לעלייה של 1.6% בשנת 2017. ההוצאה לצריכה סופית לנפש המורכבת מהצריכה האינדיבידואלית (87%) ומהצריכה הקולקטיבית (13%), עלתה ב-1.8% בשנת 2019.
גירעון המגזר הממשלתי הסתכם אשתקד ב-55.4 מיליארד שקל, המהווים 3.9% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל- 3.6% מהתוצר בשנת 2018 ול-1.1% מהתוצר בשנת 2017. הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי שהסתכם ב- 45.1 מיליארד שקל (81% מהגרעון הכולל), שהם 3.2% מהתמ"ג (לעמת 2.9% מהתמ"ג ב-2018 ו-0.7% ב-2017).
העלייה בגירעון הממשלתי השוטף אשתקד היא בשל עלייה של 3.6% בהכנסות השוטפות לעומת עלייה של 4.7% בהוצאות השוטפות. להבדיל מנתוני האוצר, שכוללים רק את הגירעון הממשלתי, נתוני הלמ"ס כוללים את כל המגזר הממשלתי (כולל ביטוח לאומי, רשויות וכדומה).
