אלו החוקים הנדרשים בדרך לשוויון מגדרי

יום האישה 2020 יכול להיות נקודת מפנה ופתיח לעשור חדש, בו השוויון בין נשים וגברים בישראל יעלה שלב. יש לנו הזדמנות - כבר בכנסת הקרובה - לקדם שלוש הצעות חוק באמצעותן ניתן יהיה לעשות שינויים מערכתיים שיקדמו את חיינו כנשים בישראל.

ההצעה הראשונה היא חופשת לידה לאבות - הזדמנות מצוינת ומתבקשת לחלוקה שוויונית יותר של התפקידים בהורות בין האימהות והאבות. מדינות רבות כבר הבינו שמדיניות המעודדת גברים לקחת חופשת לידה תורמת למשק, לכלכלה ולצמצום פערי שכר; אי אפשר להתכחש לכך שהיעדרות של נשים משוק העבודה בשל תקופת הלידה פוגעת ביכולת ההשתכרות שלהן, ובמקביל לכך ששוק התעסוקה במבנה הקיים פוגע ביכולת של אבות לקחת חלק פעיל בהורות. המאבק לשוויון מגדרי עובר גם דרך גיוס של גברים לשותפות וחלוקה מחדש של התפקידים במבנה המשפחתי.

הפגנת נשים נגד אלימות המכוונת כלפיהן

ההצעה השנייה עוסקת  בכל הקשור לפערי השכר. כבר שנים רבות אנחנו תקועות על אחוז מביש של פער בשכר בין גברים ונשים, אות קין של אי שוויון מגדרי בשוק התעסוקה ללא חקיקה שמנסה להתמודד עם האפליה הזו. כיום, החוק מטיל על כתפיה של העובדת את הדרישה להתלונן על המעסיק שלה ובכך לפגוע בעתידה המקצועי, פתרון עלוב לבעיה חמורה. כבר למדנו היטב שבכל המקומות הסמויים מן העין הפערים חוגגים והאפליה בשיאה, ולכן הצעת חוק שתדרוש ממעסיקים דיווח על פערי שכר ותטיל עליהם את האחריות במקרים של אפליה, היא צעד חשוב לכיוון צמצמום הפערים.

ההצעה השלישית והחשובה ביותר נוגעת לייצוג נשים בקרב מקבלי ההחלטות. ברוב המפלגות ישנה בעיה של תת-ייצוג לנשים, במפלגות החרדיות אין ייצוג כלל. הגיע הזמן שבשנת 2020 יקבע באופן חד-משמעי שמפלגה שאין בה ייצוג של 40% נשים לפחות לא תוכל להתמודד לכנסת ולא תזכה למימון מכספי ציבור, שחצי ממנו הן נשים. אם יהיו בכנסת יותר נשים מכל חלקי האוכלוסייה, כל סוגיה שתעלה לדיון תייצג בצורה נאמנה יותר את הצרכים האמתיים של הציבור כולו, המדיניות שתתקבל תספק מענה מדויק יותר לבעיות השונות ואנחנו נחווה מהפכה בכל הנוגע לשוויון מגדרי.

מאמצים רבים בזירת המאבק לשוויון מגדרי הופנו בשנים האחרונות לקידום מדיניות שתפעל למניעת אלימות נגד נשים, רצח נשים, מאבק בתופעת הזנות והסחר בנשים, וטיפול וחשיפה אמיצה של פגיעות והטרדות מיניות. המאבקים הללו עסקו בתחושת הביטחון האישי של נשים, בין אם במרחב הציבורי ובין אם בביתן.

המאמצים הללו ומאבקים נוספים למען נשים חייבים להמשיך גם בשנים הקרובות, מאבקים שפעמים רבות הם מצילי חיים עבור נשים מכל חלקי החברה הישראלית. גם כיום ישנן נשים אשר מצויות במאבק הישרדותי - ואנחנו לא נשאיר אותן מאחור. לא נשאיר מאחור את הנשים מהחברה הערבית, שבה 89% ממקרי הרצח במשפחה נותרים ללא הרשעה; לא את הנשים דוברות הרוסית, שהגיעו בלי זכויות לפנסיה ומאיימים לדחות להן את קצבת הזקנה שמאפשרת להן סיוע בסיסי; לא את הנשים החרדיות שמנוצלות בשוק התעסוקה; ולא את כלל הנשים בישראל, שנאבקות על שוויון בכל היבט בחייהן.

אנחנו נמשיך לעמוד לצד הנשים האלו בכל מאבק, ונמשיך לדרוש מדיניות מיטיבה עם כל הנשים בחברה הישראלית, במיוחד עבור אלו שקולן לא נשמע. במקביל, עבור הדורות הבאים, עלינו לחתור לעשור חדש עם הזדמנויות לייצר יסודות חזקים לשוויון. זה יכול להיות העשור שבו אנחנו נתרכז לא רק בשבירת תקרת הזכוכית - אלא נפעל לשינוי היסודות של המבנה החברתי שמשאיר אותנו תלויות ומוגבלות בזכויות שלנו.

הכותבת היא מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים.