במקום רפורמה בקמפוסים החרדיים – המל"ג מקדמת שינויים קטנים

מאז 2013 דן בג"ץ בעתירות שהגישו ד"ר יופי תירוש וגורמים נוספים נגד ההפרדה בין גברים לנשים באקדמיה, המיועדת ללימודי חרדים. בינואר 2019 הודיעה המדינה לבג"ץ כי המועצה להשכלה גבוהה תקיים דיון מחדש במדיניות שילוב החרדים באקדמיה, בשל הגידול האיטי במספר הסטודנטים החרדים והכישלון בהשגת יעדי השילוב. מספר הסטודנטים החרדים עומד על כ-12 אלף והוא רחוק מהיעד של 19 אלף לשנת הלימודים 2021-2022. ההערכה היא שהגורם המרכזי לכך הן ההטבות הרבות שחילקה ממשלת נתניהו לאברכים ועודדו אותם להמשיך ללמוד בכולל.

יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ צילום: צביקה טישלר

הכוונה העיקרית היתה ככל הידוע לשקול מחדש את המדיניות לקרב את הקמפוסים החרדיים לקמפוסים המרכזיים של מוסדות ההשכלה הגבוהה ולחזור למדיניות שמאפשרת לפתוח אותם בערים החרדיות. זאת בשל הטענה שיש חרדים ובעיקר חרדיות שאינם מוכנים ללמוד מחוץ לסיבה חרדית.

אתמול אישרה ועדת ההיגוי לשילוב חרדים של המועצה מסמך מדיניות חדש. המסמך עדין טעון אישור של הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) ושל המועצה עצמה. השינוי העיקרי במסמך הוא הקלות בנושא אחוז התלמידים החריגים – כלומר מי שמקיימים אורח חיים חרדי אבל לא למדו במוסדות חרדיים. הכוונה היא בין היתר לחוזרים בתשובה וכן לאנשי חסידויות חב"ד וצאנז שלומדים בבתי ספר חרדיים במסגרת החינוך הממלכתי דתי.

השינוי הוא שאחוז החריגים יגדל מ-10% ל-15% והוא יקבע לכל המוסד ביחד ולא לכל תוכנית לימודים בנפרד. במועצה להשכלה גבוהה מדגישים שהמהלך מיועד להנגיש את ההשכלה האקדמית ליותר חרדים. מציינים שם שבגלל ההגבלות הנוכחיות הקמפוס החרדי של מכללת צפת נאלץ לדחות חוזרים בתשובה רבים. כן מצטטים שם מסמך של ראש התוכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך שהעריך שהביקוש לתקנים החריגים עומד על 12%-13%.

עם זאת קיים חשש שהרחבת היקף החריגים תפתח פתח רחב לכניסת תלמידים חרדים לאומיים שלמדו תוכנית מלאה עם ליבה וכל מטרתם היא ללמוד בהפרדה. כתוצאה מכך עלול להיווצר מצב שיפתחו עכשיו חוגים בקמפוסים חרדיים ש-50% מתלמידים בהם בכלל לא יהיו חרדים.

לעומת זאת המסמך אינו משנה את המדיניות בנושא מיקום הקמפוסים החרדיים. הוא קובע שאם יהיו הצעות להקמת קמפוסים בריכוזים חרדיים שמרוחקים מהמוסדות האקדמיים הן יבחנו לפי הצרכים והרמה האקדמית. יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ אומרת שפתיחת קמפוס כזה אפשרית בייחוד אם מוסד אקדמי מוכר יציע להקים אותו בדרום הארץ או בצפון. זאת כיוון שהיום רוב הקמפוסים החרדיים מרוכזים באזור ירושלים והמרכז. לדבריה, המטרה היא לחזק ולהרחיב את המסגרות הקיימות דוגמת קמפוס מבח"ר בבני ברק והקמפוס החרדי של מכללת הדסה ליד מאה שערים

המסקנה היא שהמדיניות החדשה תוסיף רק כמה מאות סטודנטים לקמפוסים החרדיים, חלקם לא באמת חרדים. היא לא תשבור את הקפאון בשילוב החרדים באקדמיה. "אנחנו יכולים לעשות רק את מיטב יכולתנו", אומרת זילברשץ. "יש נסיבות שקשורות לשוק העבודה ולסיטואציה הפוליטית".

המסמך לא מבצע שינויים במדיניות ההפרדה בין נשים וגבריים בקמפוסים החרדיים שמאפשרת לפחות באופן רישמי הפרדה בכיתות אבל לא במסדרונות. ממילא, ספק אם ישפיע על הכרעת בג"ץ.