מה קורה לחשבון המייל שלכם אחרי שתמותו, ומה אתם צריכים לעשות

המוות אמנם מספק שחרור מתוק מהצורך להשיב למיילים הנשלחים אליכם ללא הרף, אך מעלה שאלות רבות בנוגע לגורלה של תיבת הדואר הנכנס שלכם. מי רשאי להציץ בה? איזה מידע ניתן לדלות ממנה והאם המשתמש שלכם נמחק או נשאר לצמיתות לחיות בארכיון השרתים לאחר לכתכם?

במהלך העשורים הקרובים יהיו בשרתים של פייסבוק יותר מידע של משתמשים שאינם איתנו עוד. למעשה, על פי ההערכות, כבר בשנת 2060 מספר חשבונות המשתמשים שנפטרו יעלה על מספר החשבונות עם אדם חי מאחוריהם. אבל "חייהם" של חשבונות המשתמשים הם הרבה מעבר לפייסבוק. כאשר אזרח בן המאה ה -21 נפטר, הוא משאיר אחריו פוסטים, הודעות פרטיות ומידע אישי על כמעט כל דבר, החל מטוויטר ועד רישומי בנק מקוונים. מי הבעלים של נתונים אלה? ועל מי מוטלת האחריות לשמור על פרטיותו של המנוח?

פיימה חוסיין, מדען חברתי באוניברסיטת מדינת אריזונה, טמפה, בחן בשנים האחרונות כיצד פלטפורמות וממשלות מנהלים את החיים הדיגיטליים שאנו משאירים מאחור. בשיחה לאתר Science אמר: "כשאנו מתים, אנחנו משאירים את המדיה החברתית שלנו מאחור: תמונות, זיכרונות, מסרים, יחד עם עקבות בכל שירות השתמשנו בו בעבר. יש ברשת כיום המון מידע אישי שאנשים מחלקים אותו ברצון מבלי להבין מה קורה לנתונים ההם".

"כמעט אף אחד לא מדבר על מה שקורה לנתונים האלה אחרי שאדם נפטר", הוסיף, "זה משפיע על כולנו אך אין הנחיות ברורות בנושא. כל מה שחברות או יחידים עושים, הם עושים בדרכים שלהם. אין תקנים ואין רשת ביטחון חוקית - זה ממש המערב הפרוע". 

"המידע שלכם בידיים של הרשתות הגדולות"

באופן כללי, המידע שבחשבון שלכם לא אמור לעבור שום שינוי דרסטי, גם אם אותו משתמש כבר לא בן החיים. המצב משתנה כאשר אחד מבני המשפחה או המקורבים אליכם מבקשים גישה אליו ואתם לא שם כדי לסייע.

בריאיון סיפר חוסיין על סטודנט באוניברסיטה בארה"ב שחלה בסרטן ובמהלך הטיפול שלו, נהג לשתף באופן פעיל את החוויה היומית שלו בפייסבוק. לאחר שנפטר, משפחתו וחבריו רצו לפרסם את כל הסטטוסים שלו כספר אך נכשלו לעשות זאת מכיוון שפייסבוק שאחזה בחשבונו הפרטי סירבה לשחרר את המידע. משפחתו של נהיאן ניסתה לשכנע את פייסבוק לאפשר להם גישה אך ללא הצלחה. ולכן, פייסבוק ממליצה כיום בתנאי השימוש שלה לאפשר גישה נוספת לחשבון שלכם לאדם נוסף ביום בו אתם לא תוכלו לעשות זאת עוד.

המדיניות של טוויטר במקרה של מות משתמש לעומת זאת, היא בדרך כלל להסיר את החשבון תוך סיוע לבני המשפחה בשמירת וגיבוי הציוצים שפורסמו על ידי המשתמש, אך היא מדגישה שלא תאפשר גישה לחשבון עצמו ולא תמסור מידע שלא פורסם על ידי המשתמש בציבור.  

"הוסיפו גישה לאדם נוסף בחשבון הפייסבוק שלכם" צילום: איי אף פי

בגוגל החליטו להוסיף לסייען של החברה (Help Center) כלי לניהול חשבון לא פעיל לאחר תקופה של 3-18 חודשים. כלי הניהול מאפשר לגוגל למחוק את שלל המידע השמור בחשבון של המנוח. בנוסף החברה מאפשרת 'להוריש' את המידע שברשותה לעוד 10 מוטבים, כולל קטעי וידאו מיוטיוב, נתונים בלוח שנה ועוד. זאת בתנאי שהוכחתם לה שאתם אכן מקורבים למנוח.

Gmail

בסייען התמיכה המקוונת של גוגל נכתב "אם מישהו קרוב אליך הלך לעולמו ואתה זקוק לגישה לתכנים שבחשבון הג’ימייל שלו או שלה, במקרים נדירים ניתן להעביר את תכולת החשבון לנציג מאושר מטעם המשתמש. בגוגל, אנחנו מודעים היטב לאמון שהמשתמשים נותנים בנו ולוקחים את האחריות על שמירת פרטיותו של המשתמש ברצינות רבה. כל החלטה לספק את תוכן מהמייל של משתמש שנפטר תתבצע רק לאחר בחינה מדוקדקת".

עוד צויין כי כדי לפנות לגוגל, יש לשלוח לחברה בדואר או בפקס את הפרטים הבאים: שם מלא, כתובת דואר, כתובת מייל, צילום תעודת זהות או רישיון נהיגה, כתובת הג’ימייל של המשתמש שנפטר, תעודת הפטירה – ובמידה ואינה באנגלית, יש לצרף תרגום מאושר על ידי הנוטריון. עם קבלת הפרטים, גוגל תבחן את הבקשה. ובמידת הצורך תשלח הנחיות נוספות להליך משפטי.

אימייל צילום: shutterstock

ואכן, לא מעט מהמקרים נדרשים לבירור בבתי המשפט. עורך הדין גיא אופיר, המתמחה בדיני אינטרנט, אמר לכלכליסט כי "חברות ענק כמו גוגל מעדיפות שתתבעו אותם בבית המשפט בבקשה לדלות מהם מידע. המחיר המצטבר מתביעות קטנות כנגד גוגל עדיף לה מבחינה כלכלית על פני החזקת שירות שיטפל בהמוני משתמשים מדי יום".

"בעבר פנתה אליי משפחה בבקשה לעזרה לגישה לחשבון האינסטגרם של בנם ששם קץ לחייו במפתיע בגיל 17", סיפר, "בזכות קשריי עם פייסבוק הצלחנו להשיג מהרשת החברתית גישה לכל הנתונים האינטימיים ביותר של הנער ללא משפט, אך זה לא המצב ברוב המקרים. החברות כפופות במקרים אלו לצווי בית משפט (גם ישראלים) ויעדיפו לבצע את ההליך לאחר הנחייה של שופט".

מקרה זה מזכיר במעט את מקרה המוות שהתרחש בשנה שעברה בניו יורק, בו בית משפט הורה לאפל לאפשר לניקולס סקנדליוס גישה לתמונותיו של בעלו המנוח בכפוף לצוואה. באירופה, הנושא מעט שונה בכל מדינה. בגרמניה לדוגמה בית המשפט הורה לפייסבוק להעניק גישה להורים לחשבון הפייסבוק של בתם שנפטרה ב- 2018, כך שסביר להניח שדוא"ל יטופל באופן דומה לירושה כמו כל רכוש אחר על פי החוק הגרמני.

מה בנוגע לאלו המחזיקים בידם מידע רגיש?
ההנהלה של החברה או הארגון המחזיק במידע יידרשו לפעול לפי הצוואה שהותיר המנוח ולהעביר את המידע הרגיש שברשותו ליורשיו.

זה תקף גם לתיבת הדואר האלקטרוני במשרד?

זה תלוי במדיניות החברה. לרוב נוהגים להתייחס לכל דוא"ל כאל מסמך שנמסר לחברה ומהחברה. סוגייה זו אמורה להופיע בחוזה העסקה של העובד.