בית משפט פדרלי: יוטיוב יכולה לצנזר כראות עיניה
פסיקה תקדימית של בית משפט אמריקאי עשויה לספק לענקיות הטכנולוגיה שליטה מוחלטת על התוכן המתפרסם דרכן. הפסיקה עשויה לקעקע סופית את הדרישה לאפשר פרסום חופשי של תכנים ברשת
- האסטרטגיה של יוטיוב עובדת, הצליחה לצמצם את כמות התוכן הקיצוני
- צנזורת קמפיינים פוליטיים: יוטיוב החליטה לא להחליט
- שינוי עמדה: יוטיוב תחסום משתמשים שיעלו תוכן מעליב או פוגעני
הפסיקה היא תוצאה של תביעה שהגישה אוניברסיטת פרייגר (Prager University), ערוץ יוטיוב של איש הרדיו השמרן דניס פרייגר שבו הוא מפרסם סרטונים קצרים שבהם הוא מפרש ומסביר רעיונות פוליטיים שמרניים באופן שעשוי להיחשב כקיצוני.
כך למשל בחלק מהסרטונים הוא מעלה נושאים כגון: "למה לא שונאים קומוניזם כמו נאציזם?", "מדוע אמריקה נלחמה במלחמת קוריאה" או "האם 1 מתוך 5 נשים באמת נאנסות במהלך לימודי הקולג'?". כתוצאה מכך, גוגל הגבילה כתריסר סרטונים אותם הגדירה "לא מתאימים" (inappropriate). בכך הוגבלה הגישה אליהם לילדים, סטודנטים וספריות ציבוריות ובנוסף בוטל הפרסום במסגרתם.
בערוץ PragerU נטען שגוגל מגבילה את חופש הביטוי ותבע את החברה ב-2017. בעמוד הודגש כי גוגל הפכה את יוטיוב למעין כיכר ציבורית שבו היא מתפקדת כדמוי ממשלה לכל דבר ועניין. השופט חלק על הטענה ולא בכדי. התיקון הראשון לחוקה מתייחס אך ורק לניסיון של הממשלה והקונגרס להגביל את חופש הביטוי, אך הוא אינו חל כאמור על חברות פרטיות.
גוגל טענה בנוסף שהפיכת התיקון הראשון לכזה שחל על הסקטור הפרטי עשוי להסתיים בתוצאות מחרידות ביחס לתיקון הראשון ובעיקר לשיח המקוון. הסכסוך הוא חלק מדיון רחב יותר שמנסה להגדיר את גבולות או החופש בעידן הדיגיטלי, המאופיין במספר מצומצם של גופים פרטיים המחזיקים ברוב פלטפורמות השיח המקוונות, כגון חברות מדיה חברתית, אתרי תוכן גולשים או פורומים.
השופט כתב בפסיקתו, שכאמור נחשבת לתקדימית, "למרות התפוצה הרחבה של יוטיוב ותפקידה כפלטפורמת תוכן לציבור הרחב, מדובר עדיין בפורום פרטי ולא ציבורי שאז היה חוסה תחת הגנת התיקון הראשון".