מסיבה בלי משתתפים: המחיר החברתי של השימוש ברשתות החברתיות

הפוסט השני שלי "אני שונאת את כולכם" זכה ל־367,196 לייקים ו־28 תגובות. על ההצלחה המסחררת העיבה רק העובדה שמדובר ברשת חברתית שכוללת נוסף אליי רק מיליוני בוטים שאמנם תוכנתו להתרכז ולהתאבסס רק בי, אך הם עדיין בוטים בלבד. הרשת החברתית המטופשת הזו נקראת בוטנט (Botnet), והיא הושקה בחודש שעבר כסוג של ספק ניסוי חברתי, ספק אמירה אמנותית־ביקורתית.

בוטנט צצה שבוע ימים בלבד אחרי המיזם אמזון דייטינג , שהאנשים מאחוריו מקפידים לציין שאין לו שום קשר לענקית המסחר המקוון. אמזון דייטינג מעוצב בדיוק כמו אתר המכירות של אמזון, ואת מקום המוצרים המוצעים לרכישה מחליפים גברים ונשים שלהם הוצמדו תיאורים ייחודיים, תגי מחיר ואף ביקורות של גולשים שכביכול התנסו במוצר. אתר דייטינג שלקח את המושג "אתה המוצר" צעד אחד קדימה בניסיון לספק אמירה מבודחת או ביקורתית על הסיטואציה. מה יותר? תחליטו אתם.

צילום: איור: יונתן פופר

לא מדובר מן הסתם ברשתות חברתיות, כי שני האתרים לא באמת עושים שום דבר. אין בהם אינטראקציה עם אף אדם חיצוני, ואמזון דייטינג לא באמת מאפשרת לגולש להכיר אנשים חדשים. גם אם מדובר ברשתות הן לא באמת חברתיות, פשוט כי אין בהן אנשים. במקום זאת הן מספקות פרודיה על האופן שבו התרגלנו לתקשר עם אנשים ועל הדרך שבה ענקיות האינטרנט כפייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואמזון משפיעות על רווחתנו הנפשית.

1. להתגבר על תחושת הבדידות

המפתחים שעומדים מאחורי שתי היצירות טוענים כי מדובר בכלים מדומיינים לפתרון הבדידות שכרסמה בחייהם. יוצר בוטנט אמר כי השאלה שניקרה במוחו היתה "מה אם תמיד יהיו לנו אנשים לדבר ולחלוק איתם? אולי העולם ירגיש פחות בודד?". מפתחת אמזון דייטינג אנני אקופיאן אמרה בראיון ל־NPR כי היוזמה החלה לאחר פרידה שחוותה והציפה אותה בתחושת בדידות. "התבדחתי עם חבר שהלוואי והייתי יכולה להזמין לי חברה דרך אפליקציית משלוחים, כי גם כך אנחנו עושים את זה עם כל דבר אחר", אמרה.

הלא כלום החברתי של בוטנט ניכר כבר בעיצוב הבסיסי שלה: לוח שחור שבמרכזו מלבן קטן עם שרשור לבן בודד, שמתמלא בפקודות המשתמש. מרגע שנתתי את האות זכיתי לגל של הערצה רובוטית ריקנית: עשרות אלפי בוטים הגיבו בהתלהבות מוגזמת וחסרת טעם בפרסום סמיילים עם לבבות או משפטים כמו Sad kitty Noise. אי אפשר להגיב או אפילו להחזיר לייק, אפשר רק ליהנות מתשומת הלב או לדווח על "בוטים רעים" ולחסום אותם. באמזון דייטינג חוסר התוחלת של המהלך מתואר בתמיציתית בעמוד השאלות הנפוצות (FAQ): "זה אמיתי? לא; איך זה עובד? זה לא".

2. התוכן הוא המלך, והמלך הוא עירום

הרעיון של יצירת שיח סביב "לא כלום" מן הסתם אינו חדש עבור האינטרנט. מימים, גיפים וסרטוני "10 שעות של משהו" הם חורים שחורים שואבי זמן. הם משדרים לא כלום לעולם וסופגים אותו דבר חזרה. בוטנט ואמזון דייטינג שונים מכל ה"לא כלום" הזה בכך שהם מבקשים להפעיל את המשתמש ולייצר אינטראקציה עם הלא כלום. בבוטנט לא יקרה דבר עד שהמשתמש לא יכתוב מסר כלשהו משלהו, ובאמזון דייטינג המשתמש מוזמן לא רק לצרוך, אלא אפילו לשלוח תמונה ולנסח הצעת מכירה לעצמו עבור דייטינג שלעולם לא יצא לפועל.

מפתחי שתי האפליקציות השקיעו מאמצים ביצירת קונספט ומימושו, והצליחו לייצר אינטראקציה שאף שהיא אנטי־חברתית בבסיסה, היא מצליחה לספק לגולש תחושת סיפוק וריגוש שמשתמשים רבים מחפשים ברשתות החברתיות. וכל זאת תוך שהן מדלגות מעל מסכת הייסורים שהרשתות החברתיות האמיתיות דורשות מהמשתמש דרך סימנים כמו לייקים הדדיים ושיתוף תמונות מבוימות של חיים מושלמים.

אתר אמזון דייטינג. המוצרים הוחלפו באנשים צילום: amazondating.co

דרבון המשתמשים ליצור כל הזמן עוד ועוד תוכן חדש ומרגש על גבי הפלטפורמה החברתית היא הלחם והחמאה של ענקיות האינטרנט. אלו כידוע רותמות את התוכן לצורך הפקת מידע ותובנות על המשתמשים, ומשתמשות בכך למכירת פרסומות פולשניות ולייצר הכנסות עתק במחיר של פגישה בפרטיות. כל אותם תכנים שאנחנו מייצרים היו פעם רלבנטיים עבורנו והיוו את הקרקע הפורייה שאפשרה לענקיות האינטרנט לפרוח, אך הדרבון לעוד ועוד תוכן בתחרות אחר עוד לייקים ועוד עוקבים הפכו אותם לגורמים לדיכאון ולחץ. ובמקום דיכאון ולחץ כבר עדיף לבהות בלא כלום כמו שמספקות יצירות כמו בוטנט ואמזון דייטינג, תוך שהן מייצרות אמירה ביקורתית על התופעה.

המסר הקנוני חוזה העתיד "התוכן הוא המלך" שניפק מייסד מיקרוסופט ביל גייטס עוד בהשנות התשעים, והפך לנשק המושחז של ברוני עמק הסיליקון, הולך ומתערער. שהרי אם "המדיום הוא המסר" כפי שטבע מרשל מקלוהן, הרי המסר שעולה מתוך המדיום הנוכחי הוא מסר של לא כלום.

3. קהילתיות מדומה

בוטנט ואמזון דייטינג הן יחסית שודדות זמן זניחות, ואף שהצליחו למשוך מספיק משתמשים משועשעים כדי לזכות במעמד של ויראליות הן עדיין בגדר אירוע חולף בלבד. אך המשתמשים לא יוצרים מהחוויה בידיים ריקות. גם אם יוצר בוטנט לא התכוון לכך, הוא הצליח להמחיש את תחושת הקהילתיות המדומה שמספקות רשתות חברתיות כפייסבוק וטוויטר, שהשתלטו על תעבורת הרשת ויצרו מציאות שמגדירה עבור משתמשים רבים - בין שמרצון ובין שמבורות - את האינטראקציה האנושית.

יצירות כמו בוטנט ואמזון דייטינג מציבות מראה מול הזיוף הזה וממחישות את הניכור שבמציאות המקוונת שרבים מאיתנו גזרו על עצמם. במובנים רבים, הן ממחיזות את הדיבור אל הקיר.