המחוזי סלל את הדרך להעברת 500 דונם בטלביה מהכנסיה היוונית אורתודוקסית למשקיעים פרטיים

נסללה הדרך לרישום בעלות של קבוצת משקיעים פרטיים על כ-500 דונם בשכונות טלביה וניות בירושלים, שנרכשו ב-2016 מהכנסיה היוונית אורתודוקסית.

פריצת הדרך בנושא הושגה בעקבות פס"ד שנתן שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלי אברבנאל ביום שישי האחרון, לפיו עיריית ירושלים תספק למשקיעים אישור על היעדר חובות לכל אחת מכ-270 החלקות שנרכשו ושטחן המשותף הוא, כאמור, 500 דונם. אישורים אלה נחוצים למשקיעים כדי לבצע העברת בעלות ברשם המקרקעין (טאבו).

כבר בספטמבר 2016 התבקשה העירייה על ידי המשקיעים לספק אותם, אך עד עתה לא עשתה זאת. בפסק הדין חייב אברבנאל את העירייה גם לשלם למשקיעים סכום של 5,000 שקל כפיצוי על עלויות העתירה. את ניות קוממיות ייצגו עוה"ד אברהם אברמן ויאיר עשהאל, ממשרד אברמזון ושות'.

שכונת טלביה בירושלים צילום: שלומי כהן ,אבי רוקח

פסק הדין התקבל בעקבות עתירה שהגישו המשקיעים לפני שלושה חודשים, לאחר שעתירה קודמת שלהם נמחקה משום שבאותה עת העירייה הסכימה להפיק את האישורים, אך ביקשה זמן לכך. בחלוף שנתיים ומשלא קיבלו את מבוקשם עתרו שוב, והפעם בתגובה השיבה העירייה כי אין מניעה להפיק אישורים אלה, אך על המשקיעים להגיש בקשה נפרדת לכל אחת מ-270 החלקות. השופט אברבנאל נימק את החלטתו להשית את התשלום על העירייה כך: "שלוש וחצי שנים מתנהלות העותרות (המשקיעים, א"ג) מול המשיבים (עיריית ירושלים, א"ג). בתשובתם לעתירה מעלים המשיבים לראשונה את הטענה האמורה (שיש להגיש בקשה נפרדת לכל חלקה, א"ג). בעבר ניתנו מפיהם תשובות סותרות לעמדה זו".

קבוצת המשקיעים מאוגדת בשותפות בשם "ניות קוממיות השקעות", ומוביל אותה עו"ד נועם בן דוד. מאז 2016 הם מנהלים מאבק המשפטי בעיריית ירושלים, מאבק שהוביל לעסקה עם הכנסיה שנחשפה בכלכליסט. החשיפה עוררה סערה לא רק בארץ, אלא בעולם הערבי. קהל המאמינים בכנסיה הם ערבים תושבי ישראל, אך ראשי הכנסיה בארץ הם יוונים. הכנסיה היוונית צברה נכסי נדל"ן רבים, בדרך כלל מתרומות והקדשים שקיבלה ממאמינים, שלא אהבו את מכירת הנכסים לגופים פרטיים ציוניים.

העסקה עוררה גם מחאה בקרב הדיירים בבניינים שעל החלקות שנמכרו, בשל החשש שלהם כי יאלצו לשלם סכומי עתק לבעלי הקרקע החדשים. בשנים שחלפו מאז היו ניסיונות חקיקה שהובילה רחל עזריה, באותה עת חברת כנסת מטעם כולנו, במטרה למנוע את עסקת המכירה או לאפשר את הפקעת המגרשים שעליהם בנויים בניינים. היוזמות האלה עוררו כעס בכנסיה, וראשייה אף איימו לסגור את כנסיית הקבר במחאה.

על מרבית החלקות שנמכרו בנויים בנייני מגורים, הכוללים כ-1,070 דירות. בעלי הדירות חוכרים אותן מקק"ל, שבעצמה חוכרת את הקרקע מהכנסייה היוונית אורתודוקסית. הסכמי החכירה של קק"ל יפוגו בשנים 2051 ו-2052.

הדיירים חששו כי בעוד 30 שנה, בתום תקופת החכירה, הם יתבקשו לשלם למשקיעים מאות אלפי שקלים כדי שיוכלו להישאר בביתם. על פי הערכות שמאים, שווי הבתים בקרקעות אלה ירד ב-30% לאור אי הוודאות.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "כל בקשה להיעדר חובות תיבדק בצורה פרטנית וככל שלא יהיו חובות ארנונה והיטלים מכל הסוגים יונפקו האישורים הרלוונטיים, וככל שיהיו חובות יותנו האישורים בפרעונן".