בלעדי לכלכליסט
קק"ל מתקשה להשלים עם מכירת אדמות הפטריארכיה היוונית בטלביה
קק"ל דורשת מניות קוממיות, שרכשה את אדמות הפטריארכיה בירושלים, לנתק כל מגע עם התושבים, לאחר שנציג החברה נפגש עמם ואמר כי אולי יוכלו לרכוש את השטח שבו הם גרים. במקביל החברה טוענת כי קק"ל הפסיקה לשלם דמי חכירה
קק"ל מתקשה להשלים עם מכירת אדמות הפטריארכיה היוונית בשכונות טלביה וניות בירושלים. הקרן שלחה אתמול מכתב התראה לחברת ניות קוממיות השקעות, שרכשה מהפטריארך שטח של 500 דונם בשתי השכונות.
במכתב, שעליו חתום, היועץ המשפטי של קק"ל, עו"ד נדב עשהל, נטען כי פגישות שקיימו נציגי החברה עם התושבים בשכונות ניות וטלביה הן בבחינת "הפרה מהותית של חוזי החכירה" של קק"ל עם הפטריארך היווני, ומאחר שהחברה רכשה את הקרקע מהפטריארך, היא נכנסה לנעליו ועליה לכבד את ההסכם.
לטענת עו"ד אברהם אברמן ממשרד אפרים אברמזון ושות', המייצג את חברת ניות קוממיות השקעות, אין כל איסור בחוזה להיפגש עם תושבים, וגם אם איסור כזה משתמע ממנו, הרי שזה כבר שנים אחדות שקק"ל לא שילמה את דמי החכירה על הקרקע, ומשום כך החוזה ביניהן אינו תקף.
לדבריו, יש מחלוקת על גובה התשלום. על פי עמדת קק"ל, מדובר בכמה עשרות אלפי שקלים לשנה, אך גם את הסכום הזה הקרן לא שילמה. "לאחרונה שלחנו אליהם מכתב שמזכיר שהם לא שילמו שכירות, ועובדה זאת מקנה לנו זכות ביטול לעסקה". על כך השיב בכיר בקק"ל: "אנחנו לא מכירים בהם כבעלי זכויות, אז למה שנשלם להם? קק"ל נוהגת על פי החוק, זה בטוח. אם היינו צריכים לשלם שילמנו, ואם לא היינו צריכים לשלם לא שילמנו. במשחק הזה מפסיד מי שממצמץ ראשון, זה ברור לי". מלבד זאת, מסבירים בקק"ל כי מדובר במחלוקת כספית על מתחם אחד מתוך שלושה. לדבריהם, לפני כמה שנים התקבלה הודעה מחשבון הבנק של הפטריארכיה כי הוא מעוקל, וניסיונתיהם לפתור את הבעיה מולם נכשלו.
כלי משחק
לפני כשבועיים קיימה תנועת "ירושלמים" כנס תושבים בנוגע לאי הוודאות בנושא החכירה, ואליו הוזמנו בכירי קק"ל ומומחים ירושלמים לנדל"ן. אל הכנס הגיע גם עו"ד אברמן, ושם הוא הסביר לנוכחים כי ניות קוממיות שוקלת לאפשר לתושבים לקנות את הבעלות על השטח, כלומר להפסיק לשלם דמי חכירה לקק"ל.
הקשר הזה שנוצר בין חברת ניות קוממיות עם התושבים הרגיז את קק"ל, ועל רקע זאת נולד מכתב ההתראה שנשלח אתמול לחברה. "פגישות מעין אלה עלולות לגרום בקרב הדיירים למצוקה לגבי עתיד זכויותיהם כמו גם לפגיעה ניכרת בערך הדירות שבהן הם דרים, חלקם זה עשרות שנים", כתבה קק"ל לבעלי החברה והוסיפה: "הנכם נדרשים לעמוד בהוראות ההסכם והדין ולפעול בהגינות ובתום לב, בלי לפגוע בדיירים ובלי להשתמש בהם ככלי משחק לקידום מטרות עסקיות".
הפטריארכיה היוונית חולשת על אלפי דונמים ברחבי הארץ, ובהם 500 דונם בשכונות טלביה וניות. בשנים 1950 ו־1952 חתמה הכנסייה עם קק"ל על שלושה חוזי חכירה לשלושה מתחמים שבהם נבנו שתי השכונות. חוזי החכירה תקפים עד2050 ו־2052, ורבים מתושבי השכונות האלה הפכו לחוכרי משנה של קק"ל עם רכישת דירתם.
במרץ 2011 חברת ניות קוממיות, הקשורה בשרשור לחברת היהלומים לאו שכטר, ומובלת על ידי עו"ד נועם בן דוד, רכשה מהפטריארכיה את זכויות החכירה בקרקעות כשיפקע החוזה עם קק"ל ב־2050, וזאת עבור 76 מיליון שקל. על פי החוזה ההיסטורי של קק"ל עם הפטריארך, יש לה זכות ראשונים לחידוש החכירה, ובמקרה זה ניות קוממיות היתה גובה את דמי החכירה.
לפני כשבועיים נחשף ב"כלכליסט" כי באוגוסט 2016 רכשה חברה אחרת בשם ניות קוממיות השקעות רכשה מהפטריארכיה את הבעלות על אותן הקרקעות. שתי החברות קשורת זו לזו לא רק בשם, אלא גם בגורמים המנהלים אותן. כמו כן שתיהן מיוצגות על ידי עו"ד אברמן.
עד כה סירבה קק"ל לממש את זכותה להאריך את חוזה החכירה, משום שחלק מחברי ההנהלה התנגדו שהתשלום יצא מקופת הקרן, וביקשו לגלגל את העלות על המדינה. בנוסף לכך גורמים בהנהלת קק"ל חששו לקיים משא ומתן עם היזמים משום שניות קוממיות מסתירה את זהות בעליה.
"מצב בלתי נסבל"
על רקע ההתפתחויות הללו נודע ל"כלכליסט" כי גורמים בקק"ל, ובהם סגן היו"ר ארנן פלדמן, מקדמים הצעת חוק להגבלת גובה דמי החכירה בחוזה לדורות כמו במקרה של טלביה וניות. "כשהאנשים האלה קנו דירה הם שילמו מחיר שוק מלא, ולא לקחו בחשבון עלות נוספת של הקרקע. הם לא צריכים לשלם פעמיים", אומר פלמן. "המצב עכשיו הוא בלתי נסבל. המדינה צריכה להתערב ולקבוע מה התשלום שכל אחד צריך לשלם פעם במאה שנה".
בנוסף לכך ח"כ רחל עזריה (כולנו) מקדמת הצעת חוק חריגה המטילה הגבלות על רכישת קרקעות מהכנסייה. על פי הצעתה, כל רכישת קרקע בבעלות הכנסייה בשטח הגדול משני דונם תחייב את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט. הרוכש יהיה חייב להיות תושב ישראל, ובמקרה שמדובר בחברה היא תהיה חייבת להיות רשומה בישראל. עסקאות בקרקעות שהוחכרו למוסדות לאומיים כגון קק"ל או הסוכנות היהודית, האחריות על הארכת חוזי החכירה תוטל על הגוף החוכר, בלי שהעלות תגולגל על הדיירים. הוראות החוק יהיו תקפות רטרואקטיבית גם על עסקאות שנחתמו עד לפני עשור. ח"כ עזריה גם מסכימה עם רוח המכתב של קק"ל: "לא טוב שדיירים יכנסו למשא ומתן עם היזמים, זה יוצר שוק ולחצים מאוד גדולים על הדיירים. המדינה פועלת לגיבוש פתרון מסודר, אני ממלציה לדיירים לחכות".