המשקיעים במפגשי ה-MEET & PITCH - מדויטשה באן ועד חברת האופטיקה הגדולה בגרמניה
יושבי השולחנות במפגשים שנועדו לייצר השקעות אסטרטגיות בוועידת WETECH BERLIN כללו פרט למשקיעי הון סיכון וסטארט-אפיסטים גם נציגים מחברות קצת פחות שגרתיות שמבקשות להתחבר לטכנולוגיה - מהרכבת הגרמנית ועד יצרנית חלפים למשאיות
האולם מתמלא, יושבי השולחנות בסדרת מפגשי MEET & PITCH שמתקיימים כחלק מוועידת WETECH BERLIN של כלכליסט ממתינים לצליל הגונג שיפתח את האירוע ואפילו לחיצות ידיים מוחלפות. היושבים מסביב לשולחנות מתקרבים לאט לאט, רוכנים מעל שרבוט כזה או אחר שמתאר את המוצר של הסטארט אפ הישראלי או את מבנה רשת התקשורת של החברה האירופית שמחפשת לעשות השקעה אסטרטגית. בסופו של דבר, הרצון ב״עסקים כרגיל״ גובר על הפחד מפני ההידבקות בקורונה.
- "ברלין היא אקוסיסטם שמתהווה בשנים האחרונות"
- פליקס ג'אן: "הגרמנים לא מרוצים מרמת השירות של המתווכים - וכאן אנחנו מכניסים טכנולוגיה"
- גרגורי דוורפה: "סערה מושלמת בתעשיית הנדל"ן דוחפת קדימה את תחום הפרופ-טק"
לצד הסטארט אפים שפועלים בתחומים מגוונים גם בצד המשקיעים יש הכל מהכל - החל מקרנות הון סיכון ועד מחלקות החדשנות של חברות תחבורה ותקשורת מובילות באירופה ואפילו חברת אופטיקה. "אנחנו מאוד אוהבים את האקו סיסטם בישראל משום שיש בו סטארט אפים לכל אורך שרשרת הערך מטכנולוגיות שמסייעות לקמעונאים ועד טכנולוגיות עמוקות לתחום האופטיקה", אומרת קתרין פצ'מן שמובילה את הפיתוח העסקי בפילמן ונצ'רס. פילמן ויז'ן היא זרוע הון סיכון וגם חממה לסטארט אפים של פילמן ויז'ן, חברת האופטיקה הגדולה בגרמניה שמוכרת כל זוג שני של משקפי ראיה במדינה ואחת החברות הגדולות גם בכל אירופה. "כבר היינו מספר פעמים בישראל ובדיוק לפני שבוע התחלנו גם פיילוט עם חברה בתחום האנליטיקה לקמעונאים", מוסיפה פצ'מן. לדבריה, פילמן ונצ'רס עוד לא השקיעה בחברה ישראלית, אבל מחפשת באופן פעיל אחר השקעות אסטרטגיות בחברות שכבר יש להן מוצר לצד שיתופי פעולה בדומה למה שהחל בפיילוט עם הסטארט אפ הישראלי.
סמואל סאוזה מיצרנית החלפים מקסיון ווילז. "הופתעתי מההייטק הישראלי" צילום: אוראל כהן
קתרין פצ'מן שמובילה את הפיתוח העסקי בפילמן ונצ'רס צילום: אוראל כהן גם דויטשה באן, עוד ענקית אירופית מחפשת את החברות הישראליות שיחברו את הרכבות לטכנולוגיה. "רואים בישראל סצנה דינאמית וקלאסטרים של טכנולוגיה שאין בשום מקום בעולם", אומר בוריס לוין ממחלקת ההשקעות והון סיכון של דויטשה באן, "הרכבת הייתה המהפכה הגדולה הראשונה, אבל מאז לא קרה בתחום שלנו הרבה. עכשיו אנחנו רוצים לעשות טרנספורמציה מתעשייה 1.0 לתעשייה 4.0.", הוא מסביר. "אנחנו פתוחים לכל טכנולוגיה כי רכבות זה תחום מאוד הטרוגני ויש שימושים לטכנולוגיות שונות : מהעברת מטענים עד מעקב ותחזוקה - אנחנו מאוד רוצים לראות רעיונות טובים. ישראל היא מדינה קטנה והיא זקוקה למקום לנסות את הפיתוחים ואת הרעיונות. אנחנו יכולים לספק את המעבדה ואת הכסף", מוסיף לוין.
גם סמואל סאוזה מגיע מחברה שלא בדיוק נתפסת כטכנולוגית - מקסיון ווילז, יצרנית חלפים למכוניות, משאיות, טרקטורים וכלי רכב חקלאים. החברה פתחה בנובמבר 2019 בברלין האב חדשנות שבאמצעותו מקווה החברה להחדיר פתרונות טכנולוגיים לפסי הייצור שלה ולאסטרטגיות העתידיות שלה. "אנחנו חברה שמרנית, יחסית, ובשלב הזה אנחנו בונים גם את אסטרטגיות ההשקעה שלנו בפתרונות טכנולוגיים", אומר סאוזה, "עד עכשיו התמקדנו בשווקים בברזיל, מקסיקו וארצות הברית, אבל ברגע שהגענו לברלין נחשפנו מהר מאוד לתרבות ההייטק הישראלית ואני אישית הופתעתי מהכמות העצומה של חברות ישראליות שפועלות בתחום".
לדבריו, החברה עדיין לא משקיעה ברכישת חברות, אבל המטרה העיקרית של ההאב בברלין היא להביא פתרונות טכנולוגיים מעולמות ה-IOT, הבינה המלאכותית וייעול הייצור בתעשיית הרכב. המפגש בכנס כלכליסט הוא הפעם הראשונה שסאוזה נחשף בצורה בלתי אמצעית להייטק הישראלי. "זאת פעם ראשונה שאני נפגש פנים אל פנים עם יזמים ישראליים ומצאתי הרבה דימיון ביניהם לבין ברזיל, שבה גדלתי. הדרך שבה אתם מתקשרים עם הצד השני מאד דומה לפתיחות שאני רגיל אליה מברזיל וגם הדרך שלכם לעשות עסקים היא מאד ישירה ופתוחה", הוא אומר.
לדברי חורחה פונטורבל, אנליסט מקרן ההון הסיכון הגרמנית-ישראלית טרגט גלובל, הוא משתדל להתמקד ביזמים שמציגים בפניו את הפעילות שלהם ומנסה לאתר את המעניינים יותר. "כיוון שאנחנו משקיעים בחברות נמצאות בסבבי גיוס מתקדמים יחסית, A-B, חשוב לנו לאתר את האנשים המתאימים ביותר לנווט חברות שנכנסות לשלב הבא של הצמיחה שלהן", הוא מסביר.
פונטורבל הצטרף לטרגט גלובל לפני כשנה והוא מתמקד באיתור השקעות בתחום המוביליטי - טכנולוגיות לכלי רכב, לוגיסטיקה ותחבורה בכלל - לקרן שגייסה בשנה האחרונה מעל 100 מיליון דולר להשקעות ייעודיות בתחום המוביליטי. לדבריו, החיבור בין המסורת הוותיקה של תעשיית הרכב הגרמנית והצמיחה המהירה של החדשנות הישראלית בתחום - הוא חיבור מתבקש. פונטורבל ציין כי העובדה שליצרניות רכב בינלאומיות בכלל וגרמניות בפרט יש מרכזי פיתוח בישראל מעודדת התפתחות של סטרט-אפים בתחומי ה"דיפטק" (Deep Tech - טכנולוגיות עמוקות וחדשניות שמבוססות על פיתוחים פורצי דרך) גם בתחום המוביליטי. לשאלה מה דעתו על היזמים הישראלים, השיב פונטורבל כי למרות שהוא ממוקם בברלין, הפעילות בשתי המדינות אינה זרה לו והוא מגיע מדי פעם לישראל וחי את האקוסיסטם המקומי.
ויש גם תנועה הפוכה - יובל כהן, שותף בקרן STAGE ONE הישראלית, מחפש דווקא סטארט-אפים אירופיים שהופכים לדבריו למעניינים יותר ויותר. "באירופה קורה עכשיו מה שקרה בישראל לפני 15 שנה. הצעירים כבר לא חולמים להיות מהנדסים באורנג' או דויטשה טלקום, הם רוצים להקים סטארט-אפ משלהם. מה שעוד השתנה זה היבט תרבותי - פעם אנשים שנכשלו סבלו ממש מסטיגמה לכל החיים, ולכן יזמות לא הייתה פופולרית. היום זה כמו בישראל - אין פחד מכישלון, ויש הבנה שזה חלק מהחיים", הוא אומר וממשיך: "יש כאן את כל המרכיבים הנדרשים - רמת אוניברסיטאות גבוהה ומהנדסים ברמה לצד השקעות נרחבות מהאיחוד האירופי וזה כר פורה לסטארט-אפים. במקביל, בדומה לארה"ב גם השוק האירופי הוא גדול ומשמעותי והיום גם היזמים הישראלים מבינים זאת", מסכם כהן ומוסיף כי הקרן משקיעה אך ורק בסטארט אפ שיש לו קשר כלשהו לישראל כי שם יש לה ערך מוסף.
