והמנצחות השנה במרתון: נשים

פעם בשנה מתחולל בשדרות רוקח בתל אביב מחזה מעורר השתאות: עשרות אלפי בני אדם גודשים את הכביש הרחב הסמוך לגני התערוכה ומחליפים את תנועת הרכבים הסואנת. הם מתקדמים בשדרה לצלילי מוזיקה קצבית בשורות בלתי נגמרות, חלקם רצים, חלקם הולכים ומפזזים. קשה למצוא בהמון בריות שלא מחייכות. זה יום חגה של קהילת הרצים הישראלית העצומה, חובבנים ומקצוענים כאחד, כולם עושים את דרכם יחד אל קו הזינוק של המירוץ הגדול בישראל - מרתון תל אביב על שלל מקציו ואירועיו.

אם בהלת הקורונה לא תגרום לביטולו או דחייתו ביום שישי הקרוב, זה יקרה שוב: על פי המארגנים, מעל 40 אלף רצים צפויים להשתתף השנה במירוץ. המספרים דומים לאירועי הריצה הפופולריים שמעבר לים: המרתונים של ניו יורק, לונדון, פריז וברלין. כאירוע ריצה המוני, מרתון תל אביב מתחיל לתפוס את מקומו על המפה של הגדולים, אלו בעלי הארומה הבינלאומית המושכת.

נשים במרתון תל אביב. גידול גם בהרשמה למקצה המרתון השלם צילום: Michael Jacobs/Art in All of Us

אולם בשונה מהמרתונים הגדולים בעולם, בהם מרבית הרצים מוזנקים למקצה שנמתח על פני 42.2 ק”מ, בתל אביב מקצה המרתון עדיין מהווה חלק קטן מסך כל המשתתפים. בו, לדברי המארגנים, צפויים לקחת 3,030 משתתפים. לדבריהם, זה שיא חדש במספר הנרשמים. המקצה העמוס ביותר, זה שיגדוש את שדרות רוקח עד אפס מקום, יהיה המקצה ל־10 ק”מ שצפוי להכיל, נכון לכתיבת שורות אלו, 18,021 מזנקים. המקצה הבא אחריו בגודלו יהיה חצי המרתון (21.1 ק”מ) עם 11,983 נרשמים. המקצה הקצר והידידותי ל־5 ק”מ צפוי לכלול 7,342 רצים.

העובדה שמרחק המרתון יהיה הדליל ביותר לא מפתיעה: הקושי לסיימו ומורכבות ההכנות הנדרשות לא מתאימים לכל אדם. יתר על כן, נתונים אשר התפרסמו בדו”ח המקיף ביותר בתחום כיום, “The State of running”, מאת ינס יקוב אנדרסן בשיתוף איגוד האתלטיקה העולמי המכיל קרוב ל־108 מיליון תוצאות שנלקחו מיותר מ־70 אלף תחרויות ריצה בשלוש העשורים האחרונים ברחבי העולם - מראים כי בשנים האחרונות יש מגמה הדרגתית לזנוח את מרחק המרתון המפרך לטובת האח הקצר יותר: חצי המרתון.

לתל אביב, כאמור, המגמה העולמית טרם חלחלה. על פי אתר האינטרנט marathonview.com, שמנתח את הנתונים הסטטיסטיים של מרבית המרתונים בעולם, בשנה שעברה חצו את קו הסיום של מקצה המרתון בתל אביב 2,322 רצים. זאת לעומת שנת 2018 שבה נרשמו 2,168 מסיימים ומהדורת 2017 שכללה 2,085 רצים שהגיעו לקו הגמר.

האם המגמה העולמית תחלחל גם לישראל ותבלום את גידול המרתון התל־אביבי? קשה לקבוע בפסקנות, אך משיחות עם רצים רבים בארץ עולה תמונה דומה לזו הגלובלית: אחרי מספר ניסיונות במרחק המרתון, לא מעט מהם מעדיפים לערוק לאח הקטן ולשמר שגרת אימונים קלילה יותר המפחיתה במידת מה גם את סכנת הפציעה המרחפת תמידית. אם כן, סביר להניח שלעיקר הגידול במקצה המרתון בתל אביב אחראים רצים חדשים יחסית בענף שהחליטו להציב לעצמם אתגר נכסף שקשורה לו הילה חברתית כלשהי, או כאלו העוסקים בתחום זמן רב יותר ומבחינתם הגיעה השעה להציב לעצמם רף גבוה, או למען הדיוק ארוך, יותר.

בשנים האחרונות בין המעזים להתמודד עם תלאות המרתון עולה גם חלקן היחסי של הנשים. זה אחד הנתונים שאותו מנסים המארגנים להבליט, ובצדק. השנה שיעור הנשים שישתתפו במקצהיעמוד על 21% מכלל המזנקים כאשר בשנה שעברה הוא היה 17%, וב־2018 הוא היה רק 14%. המגמה ברורה ונראה שאט אט המספרים של תל אביב מתחילים להתיישר עם התמונה הכללית בעולם: על פי דו”ח “The State of Running”, בעולם נשים מהוות היום כ־30% מכלל המשתתפים בתחרויות מרתון.

אבל לא רק במרחק המרתון כוחן של הנשים גובר. לדברי המארגנים, שיעור הנשים המשתתפות בכל המקצים יעמוד השנה על 41%. בהקשר זה, השנה נרשמה פיסת היסטוריה עולמית בתחום הריצה: לראשונה מאז החל איסוף הנתונים בענף, מספרן של הנשים המשתתפות במירוצים ברחבי העולם עבר את זה של הגברים. אם ב־1986 שיעור השתתפותן עמד על 20%, הרי שכעת הוא עומד על 50.24%.

במירוצי 5 ק”מ, המהווים גם סוג של מבחן כניסה לענף הריצות למרחקים, המספרים הרקיעו שחקים ונשים מהוות כבר 60% בקירוב. הימים הלא כל כך רחוקים שבהם אשה שרצה מרתון נחשבה לחריגה ואף התבקשה לרדת מן המסלול חלפו מן העולם והתחלפו במציאות שבה הנשים הופכות להיות הכוח הדומיננטי בענף הספורט העממי והפופולרי ביותר כיום.

ואם כבר הזכרנו פופולריות, רגע לפני ששדרות רוקח יתמלאו בעשרות אלפי חובבי ריצה, נשים וגברים כאחד, מתבקשת כנראה השאלה הבאה: מה בכלל מניע כל כך הרבה אנשים לקום מהספה ולרוץ עד תשישות ברחובותיה של עיר כזו או אחרת? התשובה לכך, כפי שגילה סקר שערכה לאחרונה פלטפורמת הספורט הענקית “סטרבה” בקרב 25 אלף רצים, פשוטה: 63% מהם אמרו שהחלק האהוב עליהם בריצה הוא קו הגמר.