אחרי שנה וחצי בלבד, תוחלף מערכת המאגר הביומטרי

בדצמבר שעבר פרסמה הרשות לניהול המאגר הביומטרי פנייה מוקדמת לקבלת מידע שעניינה בדיקת החלפת מערכת ההשוואה הביומטרית של המאגר. "הרשות לניהול המאגר הביומטרי של מדינת ישראל מפעילה כיום מערכת ממוחשבת לזיהוי ביומטרי שסופקה על ידי חברת ג'מלטו (Cogent) ושוקלת לפרסם מכרז חדש לצורך החלפת המערכת הקיימת", נכתב בה. "הרשות מעוניינת לקבל מידע על חברות שמסוגלות לספק מערכת חליפית המבוססת על מוצרים מוכחים ואת כלל שירותי התמיכה הנדרשים. בקשה זו לקבלת מידע הינה חלק מתהליך למידה שהרשות מבצעת, שמטרתו גיבוש רשימה של ספקים/יצרנים אפשריים לצורך השתתפות במכרז עתידי". המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-21 בפברואר. 

האם המאגר הביומטרי אינו מתפקד כפי שציפו? צילום: עמית שעל

מערכת השוואה ביומטרית היא לב המאגר. בלעדיה, אין משמעות לנתונים הביומטריים השמורים בתוכו שכן לא ניתן להשוות בין טביעות האצבע ותמונות הפנים ששמורות במאגר לבין אלו של אזרח שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון.

המערכת הנוכחית גוררת אחרי סאגה ארוכה של כישלונות, תקלות ומחדלים יקרים. זו החלה ביולי 2011, כשנתיים לפני תחילת הפיילוט להפעלת המאגר, עם מכרז שפרסמה רשות האוכלוסין לאיתור מערכת השוואה. במקביל, כפי שנכתב מאוחר יותר בדו"ח של מבקר המדינה, "לנוכח החשש שהמערכת הקבועה לא תהיה מוכנה להפעלה במועד שנקבע אז כמועד תחילת של תקופת המבחן (נובמבר 2011), החליטה רשות האוכלוסין ביוני 2011 לפתח בעצמה... מערכת זמנית חלופית".

אבל מכרז לרכישת המערכת בוטל במאי 2012, כאשר רק שלוש שנים מאוחר יותר נחשפו בכלכליסט הסיבות לכך: התנהלות שלומיאלית של המדינה שביקשה מהחברה הזוכה להסיר מהצעתה רכיב חיוני לתפעול המערכת. בעקבות ביטול המכרז נאלצה המדינה לפצות את הזוכה במיליון שקל בגין ביטול זכייתה.

במאי 2013 פורסם מכרז נוסף, ורק במרץ 2014, כמעט שנה לאחר תחילת הפיילוט, נבחרה זוכה, חברה בשם קוג'נט (Cogent). עם זאת, ביולי 2014 חשף כלכליסט שטרם נחתם הסכם התקשרות בין הצדדים. ההסכם עצמו נחתם רק בספטמבר אותה שנה.

מערכת המאגר הביומטרי כיכבה בדוחות מבקר המדינה

המערכת של קוג'נט היתה אמורה להתחיל לפעול במרץ 2015. חרף זאת, הטמעת והפעלת המערכת נידחו שוב ושוב, וזו, למעשה, לא הופעלה כלל בתקופת הפיילוט המקורית, או בשתי ההארכות שניתנו. בדו"ח שפרסם באוקטובר 2016 הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, הוסבר שמערכת הקבועה היתה אמורה התחיל לפעול בחצי השני של 2016, ואולם הפעלתה התעכבה, "עקב אי עמידת הספק באבן הדרך של בחינות הקבלה". לפי אותו דו"ח, המערכת היתה אמורה להיכנס לפעילות ברבעון הראשון של 2017 – ממש בסמוך להשלמת הליכי החקיקה להפיכת פעילות המאגר לקבועה ואת ההצטרפות אליו למחייבת.

שר הפנים אריה דרעי מנפיק תעודת זהות ביומטרית צילום: מוקי שוורץ

ואולם, באפריל 2018 שוב נחשף בכלכליסט שאף שהמאגר פועל כבר חמש שנים, מערכת ההשוואה הקבועה עדיין אינה פעילה, והמאגר עדיין עושה שימוש במערכת פנימית זמנית שפותחה על ידי אחד מעובדיו. המערכת נכנסה סוף סוף לפעולה רק בספטמבר 2018.

אף שהמערכת טרייה יחסית, נראה שכבר עתה מבקשים ברשות הביומטרית להחליף אותה במערכת אחרת. "במשך שנים עבדו עם המערכת הזמנית להשוואה, שנטען שהביצועים שלה לא טובים מספיק", אמר דביר לכלכליסט. "במשך שנים עבדו כדי להחליף את המערכת למשהו טוב יותר. ועכשיו, כשכבר הצליחו להכניס לפעולה את המערכת החדשה, גם אותה רוצים לזרוק לפח ולהתחיל מחדש".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "תחום טכנולוגיות הזיהוי הביומטרי מתפתח במהירות רבה הן מבחינת יישומים והן מבחינת יכולות וביצועים. הרשות לניהול המאגר הביומטרי בוחנת כל העת חידושים הנוגעים למנועי השוואה ביומטריים ויכולות נוספות משיקולים טכנולוגיים, תפעוליים ומקצועיים. מדובר בהיערכות מקצועית שמטרתה לבחון את החידושים וההתפתחויות הטכנולוגיות שיש בהן כדי להבטיח את המשך הגשמת המטרה שלשמה נחקק החוק והוקם המאגר לקראת סיום ההתקשרות עם הספק הנוכחי, על פי המועדים שנקבעו במכרז - שנת 2024. הרשות לניהול המאגר הביומטרי פועלת כל העת תוך שהיא נוקטת בכל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר ביומטרי ומניעת ניצולו לרעה, וכן כי התקיימו כל הדרישות לפי החוק".

דביר דחה טענות אלו. "שלא יעבדו עליכם", הוא אמר. "מערכות טכנולוגיות כל הזמן משתדרגות. מערכות גדולות בנויות כך שאפשר לשדרג אותן ולעדכן אותן. מדוע דווקא את מערכת ההשוואה של הרשות הביומטרית אי אפשר לשדרג? בבתי חולים, למשל, מעדכנים את מכונות ה-CT, את מכונות הרנטגן, ואת שאר הציוד הרפואי. הם לא זורקים אותו לפח ומביאים חדש. החלפת המערכת לא באה לבד. היא באה יחד עם הסתרה מגמתית ומתמשכת של הנתונים אודות הביצועים של המערכת הביומטרית. לציבור הזכות לדעת - כמה המערכת הזו טועה? אם הנתונים מראים שהכל כשורה - פרסמו אותם. אם לא, כנראה שיש סיבה להסתרה".