פער השכר בין מורים ותיקים לצעירים זינק ל-170%

הפער בשכר בין מורה ותיק לצעיר ב-2017 זינק ל-170%. בשנת 2011 עמד הפער על 90% לטובת הוותיקים בלבד. ישראל ממוקמת במקום השני בין המדינות המפותחות בפערי שכר בין מורים וותיקים וצעירים אחרי קוריאה. כך עולה מפרק החינוך בדו"ח המונה על השכר באוצר על הוצאות השכר בשירות המדינה בשנת 2018 שמתפרסם היום (ג').

מערכת החינוך הממשלתית (בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים) היא המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי. הוצאות השכר שלה ב-2018 הסתכמו ב-22.4 מיליארד שקל - 6% מתקציב המדינה. מספר המורים במערכת החינוך הממשלתית עומד על 129 אלף.

מדי שנה קולטת המערכת 11 אלף מורים חדשים, חלקם במקום מורים שעוזבים או פורשים. מאז 2010 גדל מספר משרות ההוראה ב-36%, בעוד מספר התלמידים גדל ב-21% בלבד. הדו"ח מונה מספר סיבות לגידול המואץ במספר המורים. ביניהן: רפורמת אופק חדש במערכת החינוך, וכן "רפורמת הסרדינים" שהורידה מעט את מספר התלמידים בכיתה והגדילה את מספר הכיתות.  

הפגנת מורים (ארכיון) צילום: עידו ארז

נתון ידוע יחסית הוא שגודל הכיתות בישראל גבוה – 27 תלמידים בממוצע לכיתה לעומת 21 ב-OECD. אלא שנתון מוכר פחות הוא שמספר התלמידים הממוצע למורה בישראל – 12.5 ילדים, נמוך משמעותית מממוצע המדינות המפותחות העומד על 15 ילדים. שני הנתונים האלה עומדים לכאורה בסתירה.

באוצר מסבירים זאת בכך שתלמידים בישראל מקבלים בממוצע 2.5 שעות פרונטליות בשבוע יותר מאשר במדינות המפותחות. בפועל הנתונים מראים שככל שמספר שעות הלימוד הפרונטליות גבוה יותר הציונים במבחני PISA נמוכים יותר. באוצר מציינים גם את העובדה שבמערכת החינוך 6 ימי עבודה, אבל כל מורה זכאי ליום חופש בשבוע. אם ימשכו המגמות הנוכחיות, הם צופים שהביקוש לעובדי הוראה ימשיך לגדול ומערכת החינוך תתקשה לגייס כוח הוראה איכותי.

לא גובה השכר, אלא הפער בין ותיקים לצעירים

הבעיה העיקרית של שכר המורים בישראל אינה גובה השכר הממוצע אלא פערי השכר בין מורים ותיקים וצעירים שהולכים וגדלים. השכר הממוצע למורה עם ותק של שנה במשרה מלאה במערכת החינוך הממשלתית (לא כולל תיכונים) עומד על 7,400 שקל ברוטו. מעבר לכך מורים חדשים רבים מאוד עובדים במשרה חלקית, כך ששכרם נמוך בהרבה. מורה עם ותק של 30 שנה יקבל לעומת זאת 17,500 שקל ברוטו. בשנת 2011 עמד הפער על 90% לטובת הוותיקים וכאמור עד 2017 זינק ל-170%. ישראל ממוקמת במקום השני בין המדינות המפותחות בפער שכר במין מורים ותיקים וצעירים אחרי קוריאה. חצי הכוס המלאה היא שבעבר היינו ראשונים.

הסיבה לכך היא ההשפעה העצומה של הוותק על שכר המורים וכן של תוספות שמגיעות עם הוותק כמו גמולי השתלמות. הסכם השכר של ארגון המורים העל יסודיים נתן העדפה ברורה למורים חדשים.

המשא ומתן על ההסכם הקיבוצי החדש של הסתדרות המורים, המייצגת את המורים ביסודי וחלק מהמורים בחטיבות הביניים, נדחה שוב ושוב בגלל מערכת הבחירות האינסופית. השאלה היא האם יינתן דגש על שכר המורים החדשים גם בהסכם הזה. במשא ומתן על השכר שקדם לתחילת שנת הלימודים הצליחה הסתדרות המורים להשיג דווקא הטבות למורים הוותיקים, מה שאומר שאולי הכוונה היא להתמקד בהסכם הקיבוצי בצעירים.

באוצר טוענים גם לעיוות נוסף של מערכת שכר המורים מבוססת הוותק. תוספת השכר הממוצעת למורה שעובר לנהל יורדת מ-102% בשנה הרביעית ל-33% לאחר 22 שנה. כלומר למורים ותיקים כמעט לא משתלם כספית לעבור לניהול. הפער הריאלי קטן עוד יותר משום שמנהל עובד 40 שעות לעומת 36 שעות למורה ומקבל בחופש הגדול רק חודש חופש.

בעיה משקית קשה היא חוסר ההתאמה בין ימי החופש של הילדים וההורים. הפער מגיע על פי חישובי האוצר ל-46 יום שבהם אין לילדים סידור. שתי הסיבות העיקריות לפער הזה היא העובדה שהמשק אינו עובד בימי שישי אבל בתי הספר הממשלתיים פועלים וכן מספר ימי החופשה השנתי לעובד שהוא נמוך במיוחד במשק הישראלי. בבנק ישראל מעריכים את הנזק שגורם כל יום כזה למשק ב-80 מיליון שקל אבל גם מציינים שזו הערכה שמרנית מאוד ויתכן שהנזק גדול יותר.

מהסתדרות המורים נמסר בתגובה: "הדו"ח מנוסח באופן מגמתי עד כדי כך, שבמקרה הטוב הוא משקף חלקים מהמציאות ובמקרה הרע הוא לא משקף את המציאות כלל. נראה שבמשרד האוצר חיים ביקום מקביל. ביקום שלנו, יש מחסור חמור בעובדי הוראה ושכר המורים נמוך משמעותית ממדינות ה – OECD. למעלה מ-50% מהמורים בישראל אינם עובדים במשרה מלאה, בניגוד לרצונם. לכן, ההתייחסות לשכר משרה מלאה לא משקפת את המציאות". 

עוד אומרים שם ש"הפערים הגדולים בשכר בין מורים ותיקים וצעירים נובעים משכר התחלתי נמוך של עובדי ההוראה. במקום להיטפל לוותק של עובדי ההוראה הוותיקים, צריך להעלות את שכרם של עובדי הוראה מתחילים ל - 9,000 ש״ח בחודש".