מה יקרה לישראל כשמטוס הסילון של נאסד"ק ינחת

אלה כמובן חדשות נהדרות לכל מי שלא חשש לשוב למניות הטכנולוגיה לאחר החוויה המכוננת של משבר דוט.קום ב־2000. אלה גם חדשות ישנות עבור תעשיית ההייטק שנישאת בעשור האחרון על מטוס הסילון שקרוי נאסד"ק שמתודלק על ידי הריבית האפסית. סכומים אדירים נוהרים אל מגזר הטכנולוגיה. את המפלצות הקלאסיות בדמות חברות נפט ויצרניות מכוניות החליפו מפלצות ה־FAANG הלא הן פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל, אשר השתלטו גם על מדד S&P 500.

נאסד"ק צילום: יונתן קסלר

למה נאסד"ק עדיין חשוב כל כך למגזר הטכנולוגיה? לכאורה בעידן הנוכחי שבו הנפקה היא כבר לא היעד האולטימטיבי וחברות נשארות פרטיות עשר שנים ויותר, המדד הנחשק של פעם הוא כבר לא חזות הכל. אלא שגם אם רק מדובר ברמה הפסיכולוגית, מי שמשקיע את כספו בחברות טכנולוגיה מסתכל בזווית העין אל וול סטריט. גם אם אין כוונה מיידית להנפיק את הסטארט־אפים, האופציה חייבת להיות זמינה. על אף הכסף הזול וחיפוש התשואות במקומות אחרים, נאסד"ק הוא קצת כמו הבית של ההורים - צריך לדעת שהוא שם, במצב טוב ומסוגל לקלוט בחיבוק חם את מי שמבקש לבוא בשעריו.

1. פריחת ההייטק: הטכנולוגיה שמצילה את המאזן המסחרי של ישראל

כל עוד נאסד"ק בריא ושלם החגיגה הטכנולוגית בדמות מגה־סבבים - שבהם חברות בנות שנתיים מגייסות לפי שווי של יותר ממיליארד דולר ואקזיטים של מיליארדים רבים לחברות ללא הכנסות או רווח - יכולה להימשך. ישראל היא כמובן בין הנהנות המרכזיות של סכומי הכסף האדירים שזורמים בעורקי התעשייה. לפי דו"ח שפירסמה בדצמבר האחרון פירמת ראיית החשבון PwC ישראל, בעשור האחרון נמכרו 587 חברות הייטק ישראליות בסכום כולל של 70 מיליארד דולר. סך האקזיטים, יחד עם חברות ציבוריות שנמכרו כגון אורבוטק ומובילאיי, מגיע אף לסכום אדיר של 108 מיליארד דולר.

הייטק הוא קטר הצמיחה הראשי של המשק כבר שנים רבות והוא זה שמציל את המאזן המסחרי של ישראל. כך למשל במגזר השירותים שהייצוא בו חצה לראשונה ב־2014 את הרף של 50 מיליארד דולר, אחראי מגזר הטכנולוגיה למחצית מהייצוא. סך ייצוא השירותים צמח ב־12% בשנה שעברה ואילו ענף ההייטק עלה מהר יותר בקצב של 16% ומאז 2014 מדובר בקפיצה של יותר מ־60%. במקביל לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2018 שבר הגירעון בסחר החוץ בסחורות את שיא כל הזמנים והגיע ל־25.7 מיליארד דולר, ומה שמציל את המצב הוא העודף בחשבון השירותים. כלומר ללא ההייטק, ישראל היתה נקלעת לגירעון בסחר החוץ שלה.

אלה מספרים מדהימים שאין סיבה שלא להתגאות בהם, אבל אפשר וצריך להסתכל עליהם גם בעוד מבט. "המשק הישראלי הפך לאופציה על נאסד"ק", אומר גילאי דולב, אנליסט השקעות ומוותיקי המשקיעים בטכנולוגיה בישראל שחווה על בשרו גם את המשבר של שנת 2000. "מרבים להתלונן שחסרים כאן עוד עובדים להייטק, אבל גם השיעור הנוכחי של המועסקים בענפי הטכנולוגיה שמגיע ל־9% הוא הגבוה ביותר בעולם. גם הנתון החיובי של עודף במאזן התשלומים רק הולך ועולה והוא מבוסס ברובו על מגזר ההייטק", מסביר דולב. הכוונה של דולב היא לכך שברגע שמוסיקת הנאסד"ק הנעימה תפסיק להתנגן, וזה בהחלט עלול לקרות אחרי העשור הארוך ביותר של צמיחה שידעו מדדי המניות בוול סטריט, ההשפעה על המשק הישראלי ועל השקל החזק שהתרגלנו אליו תהיה דרמטית.

אם המשבר של 2008 כמעט ופסח על ישראל משום שלא היינו במשחק של מוצרים פיננסיים הרסניים, הרי בכל הקשור לטכנולוגיה - ישראל היא "אול־אין". במקום השני אחרי ארה"ב מבחינת ההיקפים, אבל במקום הראשון בעולם בכל הקשור לתלות. ההשפעה עלולה להיות מהותית יותר אף ממה שהיה ב־2000 לאחר התפוצצות בועת מניות הטכנולוגיה, וזאת משום שאז הכל היה רק בהתחלה ולא היתה שכבה גדולה כל כך של עובדים וחברות שפעלו במגזר הטכנולוגי.

המבט של דולב לא נוח לאף אחד. זה לא שהוא נועד לקלקל את החגיגה - אין סיבה לא להנות ממנה, אבל בה בעת מקבלי ההחלטות צריכים להיות ערים למציאות החדשה שמייצרת כאן הפריחה הטכנולוגית וזרימת הכסף האדירה שהיא מביאה עימה. משום שלצד ההשפעות החיוביות הלא מוטלות בספק ובראשן צמיחה מהירה, ירידה באבטלה ועלייה ברמת החיים, יש כמה תופעות לוואי. עם אלה חייבים למנות את חוסר השיוויון שמתחיל להיווצר בין מעמד עובדי ההייטק ליתר העובדים במשק שחיים קצת כמו על כוכבי לכת שונים. השכר הממוצע בהייטק היום כבר יותר מכפול לעומת השכר הממוצע במשק.

תופעת לוואי נוספת היא יצירת תלות גבוהה מדי בקטר הטכנולוגי, בעוד שיתר ענפי הכלכלה לא מיישרים קו עם הקדמה. באופן פרדוקסלי, על אף שפיתוחים טכנולוגיים מרשימים יוצאים מישראל אל העולם בכל תחומי החיים שמשרתים את האזרח החל מרפואה ועד פינטק, דווקא הלקוח הישראלי לא נהנה מרובן. הוא רק מפתח אותן ומייצא החוצה.

גם איל דשא, מי שמכהן היום כיו"ר ישראכרט, אבל מלווה את תעשיית ההייטק הישראלית עוד מסאיטקס, עבור בצ'ק פוינט, מובילאיי וטבע, סבור כי הנוכחות ההולכת וגוברת של החברות הרב לאומיות שמשלמות כאן שכר שמפר את האיזון, הן עניין שדורש התייחסות, אולי אפילו של הממשלה. "מצד אחד ברור שלמרכזי הפיתוח יש תרומה מאוד גדולה להתפתחות ההייטק המקומי. מצד שני, גוגל ואמזון עושות כאן ארביטראז' שכר ומשלמות כמו שהן רגילות מהבנצ'מרק של סיליקון ואלי וזה מעיק על הסטארט אפים", הוא אומר. "אני לא מאמין גדול בהתערבות ממשלתית, אבל ייתכן שאפשר לחייב יותר במס שכר מעל רף מסויים", הוא מציע, "לחלופין או בנוסף, אפשר גם לחייב לרשום את הקניין הרוחני שנוצר כאן בישראל ולא להוציא לחו"ל, כפי שנעשה היום".

2. משבר ופיטורים: חברות רב לאומיות יקצצו ללא סנטימנטים

מעבר לפערים, הסיכון המרכזי הוא בפיתוח התלות הגבוהה של ישראל בחברות רב לאומיות שלהן אין הרבה סנטימנטים לישראל. צריך לתת את הדעת על מה יקרה ביום שנאסד"ק ייכנס לתיקון משמעותי, זרימת הכסף אל מגזר הטכנולוגיה תואט משמעותית והמשקיעים יעברו לדבר הבא. בעוד שחברות סטארט־אפ מקומיות קטנות כגדולות יהדקו חגורות ואולי יפטרו בשוליים, הרי שלחברות הרב לאומיות עשויות או לבצע קיצוץ משמעותי או להפסיק כלל את הפעילות בישראל.

לא מדובר בחברות הענק שרגליהן כבר נטועות כאן עמוק כמו אינטל או מיקרוסופט שלא פיטרו בישראל גם במשבר של 2001, אלא בכל אותן ה"תיירות" כפי שמקובל לקרוא להן היום - חברות ששומעות שישראל זה המקום הנכון להיות בו ולא הרבה מעבר לכך.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

גם במשרד האוצר כבר מתחילים להתעורר ובאחת הסקירות האחרונות התייחסה הכלכלנית הראשית שירה גרינברג למחזוריות במימון הפרטי לחדשנות, כפי שהיא מגדירה את כספי העתק שזורמים להייטק. "המימון הפרטי עולה בקצב מהיר בתקופות גאות ומצטמצם בשיעור חד בתקופות שפל", נכתב בדו"ח של האוצר, "הדבר מהווה כשל שוק, שכן ניסיון העבר מלמד כי בתקופות האטה העדר מימון הוביל לסגירת חברות הזנק".

באוצר מחדדים את החסרון הטמון בהשקעות שמגיעות לענפי הטכנולוגיה לעומת התעשייה למשל וזהו כמובן היעדר נכסים מוחשיים שישמשו כעוגן כבד יותר עבור החברות הזרות שנכנסות לכאן. בלא נכסים פיזיים, הפסקת פעילות בשוק המקומי ברגע של האטה, הופכת לפשוטה מאין כמותה.

באוצר מדגישים כי מעבר לכניסתן של החברות הזרות, גם חלק ניכר ממימון הון סיכון בישראל מגיע ממשקיעים זרים. כך למשל, ב־2018 עמד שיעור משקיעי הון סיכון על 35% מסך משקיעי הון סיכון וב־2019 שיעור זה היה גבוה אף יותר לאור ריבוי מגה סבבי הגיוס שרובם מובלים על ידי קרנות זרות. "קיים מתאם כמעט מושלם בין צמיחתו של נאסד"ק לסך היקף ההשקעות בישראל", מסכמים באוצר.

3. עוצמת השקל: בנק ישראל התייאש מהמלחמה בזרימת הדולרים

היבט מרכזי נוסף הוא ההשפעה של ההייטק על שער הדולר־שקל שבנק ישראל כבר התייאש מלהילחם בו. נהוג לפטור את חוסר היכולת של בנק ישראל להתמודד עם עוצמתו של השקל בספקולנטים שמזיזים את המטבע הקטן לכל כיוון שהם חפצים בו, אבל יש עוד תנועה משמעותית של מט"ח שמנפחת את השקל. אלה הם הדולרים שמוזרמים לכאן על בסיס קבוע על ידי ואל מגזר ההייטק. לא מדובר רק בכספי רכישת החברות או השקעות של קרנות הון סיכון, שגם הם כמובן לא מבוטלים. למעשה אם שמים את גרף נאסד"ק על גרף של שער החליפין דולר־שקל, הרי שהתנועה תהיה כמעט זהה.

מעבר לאקזיטים, יש עוד שני זרמי הון מרכזיים שמכניסים כמויות גבוהות של דולרים שחייבים לעבור המרה לשקלים. אלה הן השקעות של קרנות הון סיכון מחו"ל, רובן אמריקאיות, בסטארט אפים ישראלים והשני הוא פעילותן של חברות הייטק רב לאומיות. השקעות הון סיכון הסתכמו ב־6.4 מיליארד דולר ב־2018, לעומת 5.3 מיליארד דולר ב־2017 וב־2019 הן הסתכמו ב־8.3 מיליארד דולר. בסך הכל, זרמו בעשור האחרון 39 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון. מדי שנה נפתחות בישראל קרוב לאלף חברות סטארט־אפ ולצידן התפתחו בשנים האחרונות בישראל גם מגה סטארט אפים והיוניקורנים - חברות אשר גייסו מאות מיליוני דולרים.

ככל שהולך ועולה חלקם של המגה־סטארט־אפים, כך עולה גם חלקו של המימון שמגיע מחו"ל. אבל תנועת הדולרים הגדולה ביותר מגיעה מכיוון החברות הרב לאומיות. חלק גדול מהאקזיטים מביאים עימם לפתיחה של מרכזי פיתוח של הרוכשות בישראל, כך שכיום פועלים בישראל קרוב ל־400 מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות. זה מתחיל במפורסמות שבהן כגון אמזון, פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ואינטל, שנחשבת למעסיקה הגדולה בישראל עם יותר מ־10,000 עובדים, אך יש עוד מאות חברות קטנות יותר שלא מככבות בכותרות. מתוך מעט יותר מ־300 אלף עובדי הייטק בישראל, חברות רב לאומיות מעסיקות בין 60 ל־80 אלף עובדים, תלוי אם סופרים רק את העובדים שמעורבים ישירות בפיתוח, או גם עובדים בתפקידי לווין כגון שיווק ומכירות.

על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו בנובמבר האחרון, ההוצאה של חברות רב לאומיות על עובד ישראלי עמדה על 499 אלף שקל בשנה וזאת לעומת שכר של 336 אלף שקל בסטארט־אפ ישראלי. מחצית מהמועסקים בחברות רב לאומיות מתמחים במחקר, ולמעשה מרכזי המו"פ של החברות הזרות אחראיים היום לכמעט מחצית מההוצאה למו"פ במגזר העסקי.

עדויות מ"השטח" ההייטקי מדווחות על הצעות לשכר ברוטו לפני רכב ואופציות של 80 אלף שקל שקיבל איש AI מוכשר מאמזון ו־90 אלף שקיבל איש AI כנראה מוכשר אף יותר מוואווי הסינית.

3 מיליארד דולר, זה הסכום המוערך שממירים מדי חודש בחברות רב לאומיות ובסטארט אפים כדי לשלם את המשכורות של עובדי מרכזי המו"פ, לשלם עבור המשרדים שמאכלסים אותם ורכבי הליסינג שהם נוסעים בהם. על בסיס שנתי כבר מגיעים להיקפים עצומים של קרוב ל־40 מיליארד דולר. החישוב מתבסס על מספר העובדים ושכרם כפי שמפרסם הלמ"ס, מחירי השטחים במשרדים באיזורים המועדפים על חברות הייטק והוא כולל גם את העלויות ההיקפיות הנוספות כגון מימון של טיסות וארוחות צהריים לעובדי המגזר.

מדובר בסכום משמעותי גם ביחס להר הדולרים העצום של בנק ישראל שמנה 124 מיליארד דולר בסוף נובמבר 2019, הכפלה לעומת תחילת העשור. יתרות אלה מהוות כבר קרוב לשליש מהתוצר המקומי, ושיעור זה דווקא לא משתנה משום שמגזר הטכנולוגיה תורם לצמיחה כמעט באותו קצב בו הוא מזרים דולרים למשק. בנק ישראל השקיע סכומים אדירים ברכישות דולרים בניסיון למנוע מהשקל לרדת לכיוון של 3 שקלים לדולר ולפגוע עוד יותר ביצואנים שהם לא הייטק, אבל הכוחות במלחמה זו אינם שווים.

4. עוד מס: אנשי ההייטק משלמים 18% מהמסים של כלל העובדים בישראל

מה אפשר לעשות? לא הרבה ככל הנראה, בעיקר לנוכח העובדה כי הפירות טובים מדי כל עוד הם שם.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות ומי שלכאורה אמור לעודד את כניסתן של חברות הטכנולוגיה הזרות להשקעות בישראל, היה בין הראשונים להציף את תופעות הלוואי שמייצרת בועת המו"פ. "אם שואלים אותי אם אנחנו צריכים להיות שמחים או עצובים אם תבוא לכאן עוד ענקית כמו מיקרוסופט, סיסקו, אפל ואמזון, אז התשובה היא עצובים", הוא אמר לפני כשנה.

איל דשא, יו"ר ישרכארט צילום: ראובן קפוצינסקי

נראה כי אם כבר הפכנו לאבן שואבת עבור החברות הרב לאומיות, צריך להפיק מכך את התועלת המירבית והכוונה היא בעיקר למיסוי. כבר היום אחראיות החברות הרב לאומיות ל־18% מהמס הישיר שמשולם על ידי כלל העובדים בישראל. לפי דו"ח שחובר באחרונה על ידי משרד עורכי דין GKH יחד עם IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות) עובדים אלה משלמים סכום אדיר של 8.85 מיליארד דולר בשנה לרשויות המס, כולל גם תשלום המס של החברות על רווחיהן ועל הדיבידנד והמס שמשולם על ידי ספקיות השירותים לאותן החברות.

איל איצקוביץ, שותף מנהל בקרן הון סיכון פיטנגו צילום: יורם רשף

מדובר בשיעור גבוה באופן חריג מתוך סך המסים שמגיעים ממיליוני עובדים במשק. דבר ששוב ממחיש את התלות הרבה של המשק הישראלי בפעילות החברות הזרות כאן. הנתח משמעותי כבר היום וזאת חרף העובדה כי החברות הזרות עצמן משלמות מס חברות זעום בשיעורים ממוצעים של 2%־3%.

איל איצקוביץ', שותף מנהל בקרן הון סיכון פיטנגו, חושב שגם ממשבר בנאסד"ק עשויה להיווצר הזדמנות עבור החברות הישראליות שיאזנו את ההשפעה של צמצום הנוכחות האפשרי של החברות הזרות. "אחרי כמעט עשור ללא חברות ישראליות גדולות חדשות, בשנים האחרונות נוצר דור חדש של חברות מבוססות שימשיכו לצמוח בקצב גבוה ולגייס מהנדסים ישראלים", הוא אומר, "חברות אלה כדוגמת וויקס, ויה, אפספלייר, טאבולה יחד עם אאוטבריין, מגייסות יחד אלפי עובדים בשנה ולאור הקושי בגיוסים ועלות העובד הישראלי הקימו מרכזים במזרח אירופה ובאסיה, אם חברות רב לאומיות יקטינו את חשיפתן לישראל, מה שיצור גם מגמת היחלשות בשקל, חברות אלה ישמחו לחזור ולהגדיל את כוח האדם בישראל על חשבון מרכזים אחרים", מסכם איצקוביץ'.