יצוא של 9 מיליארד דולר לסין בסכנה, וזו רק ההתחלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הסכים לדרישת משרד הבריאות לפצות את אזרחי ישראל שיידרשו לשהות בבידוד במשך 14 ימים מחשש להדבקה בנגיף הקורונה, כך נודע ל"כלכליסט". את הסכמתו העקרונית הביע ראש הממשלה בישיבה שנערכה אתמול בינו לבין בכירי המשרד.  

משרד הבריאות קבע כמה צעדים למניעת התפשטות הנגיף אם וכאשר יגיע לארץ. ראשית, הוא סגר את הכניסה לאזרחים סינים לארץ תוך ביטול כל הטיסות מהמדינה ואליה. כמו כן, הוא מחייב כל אזרח ישראלי ששב מסין להיות בבידוד שבועיים בביתו. במשרד הבריאות מזכירים כי מי שיפר את החלטת המשרד בנושא, עובר עבירה פלילית. עוד נודע ל"כלכליסט" כי המשרד ימנה פקחים כדי לוודא כי אכן אותם ישראלים המחויבים בבידוד בביתם, יעשו זאת.

מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

אם למשל 5,000 ישראלים יאלצו להישאר בבידוד בפרק הזמן שנקבע, אחת החלופות היא שהם יפוצו לפי השכר הממוצע במשק (10,500 שקל נכון לסוף 2019, חלקי שניים – עבור חצי חודש) אזי מדובר בהוצאה של כ־26.3 מיליון שקל. עוד נבחנה על ידי משרד הבריאות האפשרות לאפשר לאזרחים סינים שאמונים על פרויקטי תשתית או מיזמים חשובים למשק, להיכנס לגבולות ישראל, להישאר 14 ימים בבידוד כמו שאר הישראלים, ולהישאר בארץ כדי לקדם את המיזמים ולמנוע פגיעה במשק. מדובר רק בתפקידים בכירים שנוכחותם חיונית.

אחת השאלות היא מדוע משרד הבריאות אינו מקים מתקן לבידוד הישראלים, כפי שמתכוונת לעשות אוסטרליה, כשהמהלך נשקל גם בארה"ב (בבסיס צבאי סגור). החלופה הזו נבחנה על ידי המשרד ונפסלה על הסף אחרי שבכירי המשרד הגיעו למסקנה שמדובר בפתרון לא יעיל ומסוכן (אפשרות שאנשים חולים ידביקו אנשים בריאים). כדי לפתור את בעיית הכפייה בבידוד, נולדה יוזמת הפיקוח.

וותים באינדונזיה מטפלים בנוסעים ששבו מסין צילום: Antara Foto

כבר עתה ברור כי לאירועים בסין ובהונג קונג יהיו השלכות כלכליות ישירות על המשק הישראלי, בעיקר דרך ערוץ הסחר בסחורות ובשירותים. מניתוח "כלכליסט" של נתוני סחר החוץ של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי צפויה פגיעה ישירה ביצוא הייטק וסקטור היהלומים כתוצאה מהתפשטות הנגיף. כמו כן, הצרכנים הישראלים יסבלו ממחסור זמני בציוד חשמלי, מצלמות, סמרטפונים וטקסטילים מסין והונג קונג. אך אלו רק ההשלכות הישירות שכן סין היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם ולכן כל שרשרת האספקה העולמית צפויה להשתבש ולגרום לפגיעה גם במשק הישראלי.

לפי נתוני הלמ"ס, היצוא הישראלי לסין והונג קונג מהווה כ־11% מהיקף יצוא הסחורות של ישראל, ואם מוסיפים את היהלומים המספר מטפס ל־13%. לפי הנתונים, היצוא הישראלי לסין והונג קונג עמד ב־2019 על 7.7 מיליארד דולר, ירידה חדה של כ־15% לעומת 2018, אך דומה לרמות של השנים 2017-2016. לכך יש להוסיף למעלה ממיליארד דולר יצוא שירותים לצד התיירות הסינית לישראל, כלומר בסך הכל נאמד היצוא הישראלי לסין בכ־9 מיליארד דולר אשתקד.

כדי להבין את המשמעויות המאקרו־כלכליות של אירועי הקורונה כדאי להתייחס לנתונים ללא יהלומים. לפי הלמ"ס, היצוא הישראלי לסין ולהונג קונג ללא יהלומים עמד בשנה שחלפה על יותר מ־5 מיליארד דולר, ירידה של 3.5% לעומת 2018. הירידה הזו קשורה להאטה בסחר העולמי בעקבות מלחמות הסחר שבין ארה"ב לסין.

כשבוחנים את הרכב יצוא הסחורות הישראלי לסין מתברר כי תעשיית ההייטק תספוג את מרבית הפגיעה, כשיותר מ־98.6% מהיצוא הישראלי לסין והונג קונג הוא תעשייתי. כ־70.3% מהיצוא הוא ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (כ־3.5 מיליארד דולר). עוד עולה מהנתונים כי 11.5% מהיצוא הישראלי לענקית האסייתית הוא כימיקלים, לרבות דשנים, שמגיעים ממפעלי כיל. יצוא כימיקלים ב־2019 הגיע לרמה של 840 מיליון דולר, זינוק חד של 68% לעומת 2018.

גם היבוא עלול להיפגע באופן ישיר שכן סין היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם ומוכרת סחורות בהיקף 2.5 טריליון דולר. היבוא הישראלי מסין הגיע בשנה האחרונה ל־8.2 מיליארד דולר, המהווים כ־11.3% מהיקף היבוא. הצרכן הישראלי ייפגע ממחסור בציוד חשמלי, מצלמות, סמרטפונים בכ־1.8 מיליארד דולר לשנה.

חן ליכטנשטיין, נשיא ומנכ"ל חברת אדמה, שבבעלות כמצ'יינה הסינית ופועלת בעיקר לייצור ושיווק חומרי הדברה לצמחים, אמר ל"כלכליסט" שהחברות הפועלות בסין יכולות לספוג כמה שבועות של אי פעילות, אך מעריך כי פרק זמן של מעל לחודש – החל מ־9 בפברואר – עלול להתחיל לפגוע במערכי האספקה בעולם, בנוסף לפעילות החברות הישראליות והזרות מסין. לדבריו, "גם אם חלק מהחברות יחזרו לעבוד, הבעיה המרכזית כיום היא אפשרות ניוד הסחורה, כי חלק מהכבישים והנמלים סגורים".

תשתיות: הפרויקטים הגדולים תלויים בסינים

שותפויות הגז הן הנפגעות העיקריות

התלות של ענף התשתיות בישראל בחברות הסיניות גדלה בשנים האחרונות. בין הפרויקטים הבולטים ניתן לציין את הקמת נמל אשדוד, הקמת כביש הכניסה החדשה לירושלים, הפעלת הנמל החדש בחיפה ופרויקט הרכבת הקלה בתל אביב. נכון לעכשיו בחברת נמלי ישראל וחברות נוספות נטען כי למשבר הקורונה אין כל השפעה על התקדמות הפרויקטים. החברות הסיניות גם פועלות בתחומי ייצור החשמל, בעיקר בתחום האנרגיות המתחדשות, אך לפי שעה לא נראה כי תחום זה מושפע מהמתרחש בסין. מי שכן ספג מכה בעקבות התפרצות הווירוס הן שותפויות הגז. הסיבה לכך היא חוזי הגז המוצמדים ברובם למחיר חבית הנפט. ככל שטיסות לסין יבוטלו וכלכלתה תיעצר יושפע לרעה הביקוש לאנרגיה. ישראמקו ורציו רשמו ירידות של 7.9% ו־5.5%, בהתאמה, בשבוע האחרון. קבוצת דלק, שמחזיקה בחוזי גז במאגרי תמר ולווייתן ובחוזים למכירת נפט בים הצפוני רשמה ירידה של כ־15.9%.

תור למסכות ביפן צילום: Tomohiro Ohsumi

בורחים למזומן: הציבור נבהל ויוצא מקרנות הנאמנות

פדיונות של 1.5 מיליארד שקל ביום בקרנות

הציבור הרחב ממשיך לברוח לחוף המבטחים של המזומן. לפי הערכות, אתמול פדתה תעשיית הקרנות כ־1.5 מיליארד שקל, כמו היקף הפדיון בכל השבוע הקודם שהחל ביום שני שעבר כשגברו השמועות סביב התפרצות הנגיף. הפעם האחרונה שנרשמו פדיונוות כאלה היתה בדצמבר 2018, אז השווקים איבדו מעל 10%.

השאלה היא האם הפאניקה הזו מוצדקת והאם הירידות יימשכו. מנהלי ההשקעות, כצפוי, אומרים שלא סביר שזה יקרה. מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח יוסי דורי אמר אתמול ל"כלכליסט": "אין טעם להיכנס לפאניקה מבחינת נכסי סיכון כי הבנקים המרכזיים נמצאים בתמיכה משמעותית בשווקים מבחינת הזרמת נזילות. מה שישפיע על השווקים לאורך זמן הוא המדיניות של הבנקים המרכזיים, הריבית והפוליטיקה האמריקאית. בתרחיש הסביר, הווירוס פחות אמור לאיים על מחירי נכסי הסיכון".

למעשה, מי שכעת נוטש את השווקים ומביא לירידות החדות הוא הציבור הרחב, בעוד מנהלי הפנסיה רק מחשבים בימים אלו מתי יהיה המועד הכי נכון לנצל את המחירים היותר נוחים כדי להגדיל חשיפה.

בבורסה: גם השווקים נדבקו בנגיף

"אם עוד ערים יידבקו זה ישפיע על כולם"

גילעד אלטשולר, מבעלי בית ההשקעות אלטשולר שחם, צידד לאורך שנים בהשקעה בסין. אתמול, בשיחה עם "כלכליסט", הוא נשמע מודאג שלא כהרגלו. "אם סין תהיה משותקת זה יפגע בכל העולם. אם עוד ערים בסין יידבקו זה ישפיע על הכלכלה העולמית ובגדול. בינתיים מדובר במעט נדבקים אבל חבל שלם בסין משותק. זה חבל ארץ של 60 מיליון איש, זה כמו שצרפת תיכנס לשיתוק, זה לא סתם", אמר. "השווקים רועדים, אבל בלי קשר האירוע התרחש כשכולם באופוריה, לכן האפקט חזק".

יוסי דורי, מנהל חטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים, נשמע אתמול אופטימי יותר.

"לא מומלץ לנהוג בפזיזות מבחינת הורדת סיכון", אמר דורי ל"כלכליסט". "עדיין אין הסתברות גבוהה למקרה קיצון של מגיפה ללא שליטה. מה שישפיע על השווקים לאורך זמן היא מדיניות הבנקים המרכזיים והריבית, כמו גם הפוליטיקה האמריקאית, שם טמונים יותר סיכונים. בתרחיש סביר, הווירוס אמור לאיים פחות.

הנחת העבודה שלנו היא שמדובר באירוע קצר וחולף".

אופנה: קולקציות הקיץ כבר הגיעו לארץ

החברות הזמינו בגדים חצי שנה מראש

בענף האופנה המקומי, שמרבית הייצור שלו נעשה במפעלים בסין, יכולים לנשום בינתיים לרווחה שכן השפעת הנגיף טרם ניכרת: רוב החברות הגדולות נערכות עם קולקציות חצי שנה מראש, וכיוון שכך סחורת הקיץ כבר נמצאת בישראל או שכבר יצאה מסין בדרכה לישראל. עם זאת, אם המצב בסין יימשך, החברות הישראליות, בהן פוקס, קסטרו וגולף, עשויות להרגיש השפעה של מחסור בסחורה.

בקסטרו, לדוגמה, פועלים על מנת להסיט במידת הצורך ייצור מסין למדינות אחרות בהן מייצרת החברה, כגון טורקיה והודו.

משה גולברי, בעלי רשת האופנה גולברי ורשת האופנה סאקרה, לאיפור מתוצרת סין, אומר: "אם המשבר יימשך, הבעיה תהיה הזמנות לאופנת החורף הבאה. לנו יש כושר יצור גם בישראל אבל מוצרים כמו ג'ינס, מעילים וסריגים מיוצרים כמעט בלעדית בסין. ענף האופנה בישראל תלוי יצור בסין, אם כי בשנים האחרנות החל לייצר גם בויאטנם וקמבודיה. אני כבר שומע שרשתות אופנה החלו לנסות לאתר מפעלים באותן מדינות.

"אין ספק שמי שתלוי רק בסין יש לו בעיה".

בהכנת הכתבה השתתפו: ליאור גוטמן, רחלי בינדמן, אורנה יפת ונווית זומר