כיצד נלחמות ענקיות הטכנולוגיה בטרולי הפטנטים?

ענקיות הטכנולוגיה, ביניהן אפל ומיקרוסופט, מאסו בהתמודדות עם מאבקים משפטיים ארוכים ויקרים אליהם הן נגררות על ידי גופים לא יצרניים אשר בבעלותם פטנטים אותם הם מנסים לאכוף ואשר קבלו את הכינוי טרולי פטנטים (patent trolls).

לאחרונה ענקיות הטכנולוגיה משיבות מלחמה והחלו לנקוט בשורה של צעדים על מנת לנטרלם. טרולי פטנטים מצליחים לעיתים קרובות לאכוף את זכויותיהם בפטנטים ולגרום חברות לשלם סכומי עתק בפיצויים או ברכישת רישיון לשימוש בפטנט. על פי הערכות, חברות מאבדות עד כ-80 מיליארד דולר בשנה כתוצאה מהמאבקים בטרולים, דרך תשלומי פיצויים, דמי רישיון והוצאות משפט. עלותה הממוצעת של תביעת פטנטים היא 3 מיליון דולר והפיצויים שנתבעים נאלצים לעיתים לשלם עלולים להסתכם במאות מיליוני דולרים.

חברות בהיקף קטן עד בינוני מוצאות עצמן, לעיתים קרובות, תחת מתקפה של פטנטים השייכים לטרולי פטנטים, אך בשנים האחרונות טרולי הפטנטים הדגימו כוונה הולכת וגדלה גם לתקוף את התאגידים החזקים בעולם.

למעשה אחת המטרות המועדפות על ידי טרולים היא אפל (לצד אמאזון ו-HP). בשנת 2018, בתום מאבק משפטי שארך למעלה מ-8 שנים, נפסק כי על החברה לשלם פיצויים בסכום שעולה על 500 מיליון דולר לטרול הפטנטים VirnetX אשר רכש את הזכויות על פטנטים הנוגעים לתקשורת אינטרנטית, בטענה כי מוצרים פופולריים כמו FaceTime מפרים את הפטנטים שבבעלותם. ההחלטה התקבלה על ידי בית משפט במרשל, טקסס ארה"ב אשר ידוע בגישתו האוהדת לטרולי פטנטים ובשנת 2015 לבדה משך אליו כ-2,500 תביעות על ידי בעלי פטנטים, רובם המוחץ טרולים. הטיה הזו אף הביאה להתערבות מצד בית המשפט העליון אשר פסק כי בעלי פטנטים לא יוכלו עוד לבחור את מיקום תביעת ההפרה באופן חופשי אלא רק מבין המחוזות בהם החברה מאוגדת או פועלת.

מלחמת ענקיות הטכנולוגיה צילום: Pixabay

דוגמה נוספת מני רבות, היא חברת מיקרוסופט אשר מנהלת בימים אלה מאבק עיקש בארה"ב במסגרת תביעה מצד חברת SynKloud, אשר פעילותה היחידה היא אחזקת רישיונות לפטנטים. החברה טוענת כי במוצר ה- OneDrive, שירותי אחסון הענן המצליחים שלה, מיקרוסופט מפרה פטנטים הנוגעים באופן רחב ליכולת גישה למקור אחסון חיצוני.

בינואר השנה מספר חברות בינלאומיות החליטו להתאגד ולפעול בנושא. קבוצה המונה 35 חברות, ביניהן אפל, מיקרוסופט ו-BMW עתרו בפני האיחוד האירופי, לנקוט פעולה על מנת להילחם בטרולי פטנטים. במכתב שנשלח למוסדות האיחוד, מאגד החברות קורא לחקיקת חוקים נוקשים יותר על מנת למנוע מטרולי הפטנטים לנצל את מערכת הפטנטים האירופית. החברות אף טוענות כי פעילותם של טרולי הפטנטים מעכבת חדשנות ופוגעת ביכולתן של חברות להתחרות בחזיתות טכנולוגיות חדשות. במוקד העניין היא היד הקלה על ההדק של בתי משפט אירופים בפסיקה על החרמת מוצרים אשר הוחלט כי הפרו פטנט אחד בלבד.

בארה"ב מתנהל מאבק דומה, שם בנובמבר האחרון החברות אפל ואינטל הגישו במשותף תביעת anti trust נגד קבוצת ההשקעות פורטרס, בבעלות סופטבנק, אשר ידועה בין היתר בהשקעה עצומה אשר סופה השתלטותה (בלית ברירה) על חברת חללי העבודה המשותפים WeWork. בתביעה נטען שפורטרס רכשה פטנטים, בין במישרין או באמצעות חברות בבעלותה, והעלתה דרישות כספיות ממפרים פוטנציאליים בסכום מצטבר של כ-5 מיליארד דולר. בכתב התביעה נטען בין היתר כי "אפל סבלה נזק כלכלי בצורת עלויות ליטיגציה והקצאת משאבים על חשבון משאבי חדשנות על מנת להגיב לתביעות סדרתיות וטורדניות". אחד הפטנטים במוקד המחלוקת נוגע להפרה לכאורה של פטנט המגן על ספירת צעדים ומיושם באפליקצית מעקב הבריאות במרבית מוצרי אפל.

ד"ר הילה הריס קרדיט: דיויד גארב

גם חברת IBM אשר ידועה כחברה חדשנית, המובילה זו השנה ה-27 בכמות הפטנטים שהוענקו בארה"ב, נאבקת בטרולי פטנטים. רק ב-2019 הוענקו לחברה 9,262 פטנטים בארה"ב בתחומים מגווני כמו AI, בלוקצ'יין ומחשוב ענן. החברה החליטה להילחם בטרולי הפטנטים בדרך מקורית כאשר הודיעה החודש כי היא תורמת יותר מ-80,000 פטנטים לרשת חברות בשם LOT (License on Transfer) אשר פועלת ללא מטרות רווח ומטרתה היא מאבק בטרולים. הרשת צומחת בהתמדה ומונה כ-600 חברות, ביניהן גם חברות בתחילת דרכן ומרכזת מעל 2 מיליון פטנטים. במידה ואחד והפטנטים הללו נופל לידיו של טרול פטנטים, יתר חברי הקבוצה מקבלים באופן אוטומטי רישיון לאותו פטנט, מה שמסכל מידית כל תביעת הפרה עתידית כנגד חברי הרשת. אגב, גם חברות סאטרט-אפ יכולות להיות חברות ברשת ללא כל תשלום. התרומה של 80,000 פטנטים לרשת LOT היא במקביל לפעילות IBM בקהילת ה- (OIN (Open Invention Network אותה ייסדה ב-2015. הקהילה מאפשרת מתן רישיונות חופשי בפטנטים לחברי הקבוצה (כ-3,100 חברות), ללא תשלום תמלוגים בתמורה להבטחה לא לתבוע את החברות בקהילה על מערכות ויישומי לינוקס ובכך לשמרה כמערכת מבוססת קוד פתוח ולקדם חופש פעולה בתחום.

חברות הענק הנלחמות בטרולי הפטנטים לא מסתפקות במאבק שמטרתו להשפיע על חקיקה, ומאבק דרך יצירת קהילות אלא גם בזירה החשובה והאפקטיבית ביותר - הזירה העסקית. אחת החברות העסקיות אשר מצויה בחזית היא חברת RPX (Rational Patent Exchange Corporation), חברה אמריקאית (אשר עם מייסדיה נמנה הישראלי לשעבר ערן צור) המתמחה בצמצום סיכון ועלות ליטיגציה מול טרולי פטנטים באמצעות "אגירת פטנטים הגנתית", דהיינו רכישת פטנטים אטרקטיביים על מנת להוציאם מן השוק ובכך למנוע מהם לפול לידיהם של הטרולים. החברה מעניקה רישיון לחברי הקבוצה, ביניהם גוגל מיקרוסופט, ואינטל, בתמורה לתשלום דמי חברות שנתיים ומתחייבת לא לאכוף את הפטנטים שבבעלותה כנגד חבריה.

יש לקוות שצעדים אלו ואחרים ישאו פרי ויוסיפו רציונל למערכת הפטנטים לחיזוק תפקידה המקורי לעידוד החדשנות. חדשנות ושיתוף פעולה בין ממציאים שונים בגישה מולטידיסיפלינרית תוך שילוב של נכסי קניין רוחני אשר נמצאים בבעלויות שונות למען מטרה מסוימת היא חיונית על מנת להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני האנושות. התפרצות נגיף הקורונה היא דוגמה הממחישה זאת.

ד"ר הילה הריס היא עורכת פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן

אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.