ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

ועידת הכלכלה והתעשייה

כיפת הברזל של התעשייה הישראלית

החוק לעידוד השקעות שנגיד בנק ישראל הכריז עליו מלחמה הוא חיוני למשק. ביטולו עלול להאיץ את הבריחה לחו"ל של התעשיינים המקומיים

דב פרומוביץ 08:3028.01.20

האמירות חסרות האחריות של בנק ישראל נגד החוק לעידוד השקעות הון אמורות להטריד כל עובד ועסק בישראל. בתקופה האחרונה הכריז הנגיד אמיר ירון מלחמה על החוק, שמתפקד כרשת הביטחון הכלכלית של עסקים וחברות תעשייה המייצאות לחו"ל לפחות 25% מהיקף פעילותן. במקום לראות את החוק כדלק שמניע את גלגלי הכלכלה הישראלית וכאמצעי משמעותי להגברת הפריון, כושר התחרות ויצירת מקומות תעסוקה, בוחר הנגיד לרכז את מלוא האש נגד היצואנים ולומר לתעשייה ולחברות הישראליות בצורה ברורה ופשוטה: צאו מישראל.

 

 

ניתוח של אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים שפורסם לאחרונה מצביע בדיוק על מגמת הנסיגה ממנה סובל היצוא המקומי, בעוד הייצור הישראלי בחו"ל ממשיך להתרחב ולשגשג. בזמן שברבעון הקרוב צפוי היצוא של החברות הישראליות לסגת ב־2% וכוח האדם להצטמצם בכ־1%, התפוקה בקווי הייצור בחו"ל של אותן החברות צפויה לזנק בלא פחות מ־17% וכמות עובדי הייצור שלהן בחו"ל תגדל בכ־9%.

 

נגיד בנק ישראל הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית ולכן מוזר שבמקום להתמקד במטרות הבנק, שהן חיזוק הכלכלה ושיפור כושר התחרות של היצוא, הוא בוחר לשים דגש דווקא על ביטול החוק לעידוד השקעות הון, ולהכניס חוסר ודאות במשטר המס בישראל. מדוע קולו של הנגיד לא נשמע בעניין המלחמה היומיומית של החברות הישראליות בעשרות תקנות, הצעות חוק ונהלים מטעם רגולטורים, שמנסים להכביד עוד ועוד על עשיית העסקים בישראל? מדוע קולו אינו נשמע כאשר ההתערבות הממשלתית ממשיכה לחנוק את התעשייה המקומית ולהותיר שובל ארוך של חברות שבחרו לסגור את העסק ולעבור לחו"ל? לפני שהוא מפריח סיסמאות חסרי בסיס בנוגע לתפקידו של החוק לעידוד השקעות הון, אולי יפנה הנגיד אל משרדי אגף טיוב הרגולציה במשרד ראש הממשלה, שם יגלה רשימה של יותר מ־150 רגולטורים, שיוצרים הנחיות סותרות כל אחד בתחומו הצר ויחד עומדים מאחורי חוסר האטרקטיביות של ישראל במשיכת השקעות.

 

תעשייה תעשייה צילום: אלעד גרשגורן

 

 

החוק לעידוד השקעות הון הוא כיום הסכר שמונע מעשרות חברות ישראליות לארוז את מפעליהן ולעבור לייצר בחו"ל. סטארט־אפים רבים קמים בישראל, אך נמכרים באקזיטים בדרך כלל ומייצאים את המוח הישראלי לחו"ל. שימור חוק עידוד השקעות הון הוא אחד הכלים המרכזיים לרצון וליכולת של הסטארט־אפים הישראליים לצמוח בישראל ולהפוך לחברות גדולות המעסיקות עובדים רבים בשכר הוגן.

 

הפתרון שמציע נגיד בנק ישראל הוא פלסטר לבעיה הרבה יותר רחבה. החוק כיום מיועד בעיקר עבור חברות יצואניות ורב־לאומיות, שכן חברות אלה יכולות בקלות יחסית להעתיק את מיקומן לכל מקום אחר בעולם שמעניק כיום סביבת מס אטרקטיבית. לכן, האלטרנטיבות לקיום החוק הוא ויתור על כל המס שחברות אלה ועובדיהן משלמים בישראל.

 

הסביבה העסקית בישראל מתמודדת עם עולם גלובלי שמנסה למשוך אליו כמה שיותר עסקים ומוכן לתת הטבות מס מפליגות ומשופרות ממה שנהוג בישראל. על הממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל לשמור בכל מחיר על סביבת המס התחרותית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות, המעודדת פעילות כלכלית ותשלום מס בישראל. החוק לעידוד השקעות הון הוא כיפת הברזל הכלכלית השומרת על התעשייה הישראלית כעוגן הכלכלי של מדינת ישראל ואזרחיה.

 

הכותב הוא יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים

x