בוחן פתע: איך יקבל כל מורה עוד 12 אלף שקל מקרן ההשתלמות

165 אלף מורים וגננות החוסכים בקרנות ההשתלמות של המורים והגננות צפויים לקבל בקרוב בשורה שמזכירה את קלף ההפתעה במונופול, עם המשפט הבא: "ברכות, זכיתם ב־12 אלף שקל".

החברות המנהלות של קרנות ההשתלמות למורים ולגננות וקרנות ההשתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים, רובם חברי הסתדרות המורים, מנהלות 24 מיליארד שקל ומונות 280 אלף עמיתים.

מימין: פרופ' עודד שריג, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד ויו"ר דירקטוריון הקרנות אייל גבאי צילום: אוראל כהן, ראובן קפוצ'ינסקי, נמרוד גליקמן

הבוקר יגישו החברות המנהלות לבית המשפט המחוזי בקשה לאשר חלוקה של 2 מיליארד שקל בין 165 אלף עמיתים שנקבע שהסכום הזה מגיע להם. החלוקה תתבצע לפי פרמטרים שגובשו על ידי הממונה על שוק ההון לשעבר פרופ' עודד שריג שנשכר על ידי דירקטוריון הקרנות, בראשו עומד אייל גבאי, לקבוע את מנגנון החלוקה. בממוצע מדובר בכ־12 אלף שקל לעמית.

המפנה ב־2010

הרקע לחלוקה מקורו בהחלטה שהתקבלה על ידי רשות שוק ההון בסוף 2010. קרנות המורים והגננות הן קרנות מפעליות הנמצאות בבעלות משותפת של ההסתדרות והמדינה ופועלות ללא מטרות רווח. עד סוף 2010 עמיתי קרנות המורים והגננות נהנו מהבטחת תשואה של 4% צמודת מדד שהוגדרה בתקנון הקרן. אלא שאז פנתה רשות שוק ההון לחברת הניהול של הקרנות והודיעה להן כי מנגנון הבטחת התשואה חייב להתבטל בגלל הסיכון שהוא מייצר לקרן שמתחייבת לתשואה גם אם שוקי ההון לא ייצרו אותה בפועל.

בעקבות זאת, ביצעה החברה המנהלת חישוב של התשואה שלה זכאים העמיתים שחסכו בקרן על בסיס הנחת התשואה המובטחת של 4% עד לסוף 2010. אלא ששוקי ההון הניבו תשואה גבוהה יותר בפועל עבור העמיתים (כלומר הבטחת התשואה היתה למעשה מיותרת) ולכן נותרו בקרנות יתרות כספיות משמעותיות שלמעשה לא שויכו לעמיתים ספציפיים – הפער בין ההבטחה של 4% לתשואה שהושגה בפועל.

במאי 2012, חודשים ספורים לאחר שגבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מונה ליו"ר, התכנס הדירקטוריון וקיבל החלטה לבחון את נושא העודף האמור והסיבות להצטברותו בקרנות. לשם כך הוחלט להתקשר עם משרד רו"ח E&y שהגיש את ממצאיו רק ב־2015 שעל בסיסם נמצא כי העודפים שנוצרו עומדים על כ־2 מיליארד שקל. בעקבות זאת הדירקטוריון מינה צוות מצומצם שידון בנושא והורכב מהיו"ר גבאי, מזכיר ומנכ"ל הקרן פסח לנדסברג, דירקטור מטעם הסתדרות המורים, דירקטור מטעם המדינה, סמנכ"ל הכספים והיועץ המשפטי של הקרן.

הצוות ביקש לבחון את האלטרנטיבות העומדות בפני הקרן בנושא העודף הכספי ולהביא בפני הדירקטוריון את המלצותיו לגבי דרכי פעולה אפשריות. מדובר היה בסוג של תפוח אדמה לוהט. על פניו, העמיתים קיבלו את התשואה שהובטחה להם, ואם נוצרו עודפים הם בהכרח זכאים להם. אבל נשאלה השאלה האם המדינה יכולה לשלוח יד לכסף? האם הסתדרות המורים יכולה לעשות זאת? ואם אמנם הכסף שייך לעמיתים איך ייקבע מנגנון החלוקה?

איך המורים עשו קופה בקרן ההשתלמות

בתום הדיונים וקבלת חוות דעת מטעם מומחה ששכרה הנהלת הקרן – פרופ' גיא דוידוב, מומחה בדיני עבודה ופרופ' בפקולטה למשפטים מהאוניברסיטה העברית, שהבהיר כי הכסף יכול להגיע הן לעמיתים והן לשרת את מטרות הקרן כמו שיפור ההשתלמויות, הוחלט לחלק 70% מהעודף שנצבר לאוכלוסיית העמיתים הרלבנטית כש־30% יישארו בקרן לטובת המשך קידום מטרותיה. מכיוון ש־2 מיליארד השקלים המשיכו להיות מושקעים בשוק ההון גם מאז סוף 2010 נכון להיום הסכום הזה כבר תפח ל־3 מיליארד שקל כך שהוחלט על חלוקה בפועל של 2 מיליארד שקל לעמיתים הרלבנטיים והשארת קצת פחות ממיליארד שקל בקופה.

מנגנון החלוקה נקבע בהמשך על ידי פרופ' שריג. הוחלט כי אוכלוסיית הזכאים תכלול עמיתים שהחלו לחסוך בקרן ב־1995 ועד 2010 כולל, מכיוון שבשנים אלו נצברו העודפים של 2 מיליארד השקלים ובשנים קודם לכן התשואות בשוק ההון היו נמוכות יותר. מנגנון החלוקה שנקבע הוא שהעודף הכספי יחולק באופן יחסי ליתרות המותאמות של העמיתים במועד השינוי המבני (סוף 2010). כלומר, יתרות בחשבונות העמיתים במועד השינוי המבני, בצירוף יתרות שנמשכו שלא למימון השתלמויות, כשהן מותאמות למועד השינוי המבני, יהוו ביחד את היתרות הכוללות. העודף הכספי יחולק לכל עמית בהתאם לשיעור יתרתו ביחס להיקף היתרות הכוללות.

עקב התקדים שבחלוקה לכשעצמה, ובהתחשב בהיקפה המשמעותי, דירקטוריון הקרנות בראשות היו"ר גבאי ומנכ"ל הקרנות לנדסברג מינו את עו"ד ארנון שגב להגיש בקשת חלוקה לבית המשפט המחוזי, במטרה לקבל את אישורו המוקדם של בית המשפט לחלוקה האמורה במתווה המוצע. קודם לפנייה לבית המשפט קרנות המורים הציגו את מתווה החלוקה והמתודולוגיה לחלוקה בפני הגורמים הרגולטוריים הרלבנטיים ברשות שוק ההון.

יחכו כנראה שנה

לפי הערכות, ייקח לפחות שנה עד שבית המשפט יבחן את חוות הדעת, ישמע את עמדת רשות שוק ההון ויאשר את חלוקת הכסף. גם מנגנון החלוקה לא צפוי להיות פשוט כאשר הקרן צפויה להעביר את הכספים לחשבונות של העמיתים בקרן במידה שהם פעילים, ואם כבר משכו את הכספים או נפטרו – לחשבונות הבנק שלהם או של השארים שלהם. הכספים יחולקו אך ורק לעמיתים שהיו חברים במסלול שממנו אפשר היה לצאת לשנת השתלמות (ישנו מסלול נוסף לבני 55 ומעלה שלא כולל יציאה לשנת השתלמות והעמיתים בו גם אם חסכו בקרן בין השנים 1995 עד 2010 לא יהיו זכאים להחזר). בקרנות ההשתלמות של המורים ההפרשות גבוהות יותר מההפרשות של עובדים אחרים ועומדות על 4.2% לעובד ו־8.4% מצד המעביד במקום 2.5% של העובד ו־7.5% של המעביד בכל מקום עבודה אחר שכן התוספת נדרשת לממן שנת השתלמות שבה המורה לא עובד ושיעורי ההפרשה הרגילים לא מממנים זאת.

מזכיר ומנכ"ל הקרנות פסח לנדסברג צילום: אביב חופי

מודלים של הבטחת תשואה בחיסכון הפנסיוני כבר לא מוצעים היום בשוק בכלל אך היו נהוגים בעבר. כך למשל בביטוחי המנהלים שהונפקו לפני 1992, היה מסלול מבטיח תשואה של כ־4% שמקורו באג"ח מיועדות מסוג חץ עם תשואה מובטחת שהמדינה הנפיקה לפוליסות הללו. בתחילת שנות התשעים נסגרו המסלולים הללו למצטרפים חדשים אך הם עדיין מבטיחים את התשואה ויוצרים לחברות הביטוח חשיפה גדולה, כמובן בשנים בהן שוק ההון חלש. בעשור האחרון שבו שוקי ההון רשמו תשואה ממוצעת גבוהה מ־4% בשנה, מנהלי חברות הביטוח שמרו בכיסם את הפער בין התשואה המובטחת לתשואות בפועל שהיו בממוצע כפולות מהבטחת התשואה.

בקרנות הפנסיה החדשות אין הבטחת תשואה אך 30% מהכספים המנוהלים נהנים מאג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת של 4.86% – זהו סוג של מנגנון הבטחת תשואה חלקית אך לאחרונה החלו נסיונות לבטל את הנפקת האג"ח הללו בתמורה להשלמת סכומים עתידית. קרנות הפנסיה הוותיקות הגיעו לגרעונות והולאמו בגלל שהבטיחו לעמיתים שלהם קצבה בגובה 70% משכרם האחרון ללא קשר לביצועי הקרן. הגם שהבטחת תשואה עשויה לקרוץ לחוסכים, בעשור האחרון קרנות הפנסיה רשמו בממוצע תשואה של 8% ויותר בשנה, כך שמודל של הבטחת תשואה היה פוגע בחוסכים שחסכו בעשור זה. מנגד, בהסתכלות קדימה, כאשר אגרות החוב מציעות היום תשואה אפסית הסיכוי לייצר תשואה שנתית של 4% צמוד מדד הולך וקטן.

מבחינת החוסכים בקרנות ההשתלמות של המורים והגננות נוצר כאן סוג של win win: מצד אחד הם קיבלו את השקט בהבטחת התשואה אך כעת יקבלו גם את העודף של התשואה שהשיגו השווקים. לו היה מדובר בגוף שפועל למטרות רווח כמו חברות הביטוח, הסכום הזה היה כמובן נשאר בכיסם של הבעלים.

"יש גם כרית ביטחון"

בעקבות פניית "כלכליסט" מסר יו"ר הדירקטוריון גבאי כי "הדירקטוריון אישר פה אחד את עקרונות החלוקה והמתודולוגיה שמבטאים באופן מיטבי את מטרות הקרנות ואת העקרונות עליהם הן מבוססות: שיוויון, הגינות וחובת נאמנות. היות ואיננו מנהלים את כספי העמיתים למטרות רווח, העודף הכספי שייך לעמיתים ולכן נעמוד על כך שיחולק להם. החלוקה במתווה המוצע היא ההוגנת ביותר שכן מחד מרבית הכספים יחולקו לעמיתים ומנגד האחריות מחייבת להשאיר כרית ביטחון לצורך מימוש מטרות הקרן בעתיד".

מזכיר ומנכ"ל הקרנות, לנדסברג, אמר ש"כהנהלת קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה הצלחנו לאורך השנים, הודות להשקעות ממוקדות ושקולות, להשיג תשואות גבוהות שעלו על הרף הנדרש (תשואה מובטחת של 4%). מיד כשהתברר לנו שקיים עודף כספי כתוצאה מהתשואה הגבוהה שהניבו הקרנות מעבר לתשואה המובטחת, לא היה לי כל ספק שעודף כספי זה שנצבר מכספי העמיתים שייך לעמיתי הקרנות. העודף יחולק לעמיתים החוסכים על פי המתווה המוצע, בכפוף לאישור בית המשפט".

התנאים הטובים: דמי ניהול נמוכים מאוד

קרנות ההשתלמות של המורים והגננות מנהלות כ־24 מיליארד שקל. מדובר בקרנות סקטוריאליות שמיועדות למורים, גננות, מפקחים ומורי סמינרים החברים ברובם בהסתדרות המורים. החברה המנהלת של הקרנות נמצאת בבעלות משותפת של הסתדרות המורים ומדינת ישראל. בראשה עומד מאז 2012 היו"ר אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל ומזכיר הקרן הוותיק הוא פסח לנדסברג.

הקרנות פועלות ללא מטרות רווח ודמי הניהול שהן גובות נמוכים מאוד ומשמשים רק לתפעול השוטף שלה – 0.14% – שכן אין עלויות שיווק וגיוס לקוחות או רווחים. הזכאות לחלוקה של 2 מיליארד השקלים רלוונטית לכ־165 אלף עמיתים (מתוך 280 אלף) שחוסכים או חסכו בקרן השתלמות של המורים והגננות שכוללת יציאה לשנת שבתון כל שש שנים בין השנים 1995–2010 כולל.

לאחר קבלת החלטת בית המשפט שלפי הערכות תינתן בפרק זמן של שנה, הסכום יתחלק על בסיס תחשיב שביצע פרופ' עודד שריג המבוסס על יתרות בחשבונות נכון לסוף 2010 בצירוף יתרות שנמשכו שלא למימון השתלמויות. בממוצע הסכום יעמוד על כ־12 אלף שקל לעמית אך חלק יקבלו סכום גבוה יותר וחלק נמוך יותר בהתחשב בהיקף היתרות שצברו נכון לסוף 2010.

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים ודירקטורית בקרנות מסרה: "העודף הכספי הוא של המורים בזכות ולא בחסד. התשואות הגבוהות הצטברו מהשקעות טובות של כספי העמיתים על ידי החברות המנהלות את הקרנות ועל כן יש לחלק את הכסף לעמיתים החוסכים בתקופה המדוברת. הסתדרות המורים תמשיך לדאוג לטובת אנשי ההוראה החוסכים ותוודא מתודולוגיית חלוקה מתאימה על מנת שהעודף יחולק באופן ההגון ביותר ויוחזר לעמיתים שחסכו בתקופה המדוברת, בין אם הם עדיין במעמד עמיתים ובין אם פרשו לגמלאות. אנו תומכים בהשארת רשת ביטחון כלכלית בחברות המנהלות על מנת להבטיח את רציפות ההשתלמות למורים ולגננות גם בעתיד".

כיתה צילום: אורן אגמון