הצוות עזב? נמשיך בלעדיו: כשמטוסים טסים בטעות בלי טייסים

שלום, כאן הקברניט; אי שם ביולי 1989, צלצל פעמון האזעקה בבסיס סוסטברג שבהולנד, והקפיץ את טייסי חיל האוויר האמריקאי ששירתו בו. שני צוותים מטייסת 37 רצו למטוסי ה-F15 שלהם והמריאו בשיא המהירות.

באוויר, קיבלו תמונת מצב: מטוס קרב שהמריא כנראה מפולין הסובייטית חצה למזרח גרמניה ומשם מתקדם במהירות לגבול אירופה החופשית. כן, השנה היתה 89' ומסך הברזל עמד ליפול ואיתו גם ברית המועצות, אך אף אחד עוד לא ידע את זה; במערב אירופה, כל מטוס קרב שחוצה גבול הוא בגדר מתקפה, וסיפתח אפשרי למלחמת עולם שלישית.

F15 אמריקאי ממריא צילום: USAF

אז צמד ה-F15 שעט לעבר הפולש במלוא הסילון, וזיהה אותו כמיג 23. כשעלו הטייסים האמריקאיים מולו בקשר וביקשו להזדהות, לא קיבלו תשובה. ואף מוזר מכך: המיג נע כאילו אין לו שני אויבים על הזנב והטייס סתם יצא לסיבוב דאווין בשמיים.

מה עשו? התקרבו; המיג שייט במהירות, אך ה-F15 חזק ביותר (עד היום, 30 שנה אח"כ, זה אחד המטוסים הכי חזקים מסוגו), והאמריקאים הדביקו אותו בקלות.

מיג 23 צילום: airwar.ru

כשהתייצבו במרחק של כ-200 מ' מאחוריו, קלטו משהו מוזר: מתחת לכנפי היריב לא היו פצצות, טילים או מיכלי דלק נתיקים; מטוס חלק. האם זה טייס שעורק למערב? כמו שקרה באותה שנה בישראל? האם זה מטוס שהוסב לפעול כטיל שיוט - תרחיש לא סביר, אך אפשרי?

בלית ברירה, נאלצו הטייסים להתקרב אף יותר למיג המסתורי, ולנסות לתקשר עם הטייס בסימני ידיים. כן, לפעמים זו טכניקת התקשורת הזמינה היחידה - גם כשאתה רוכב על דרקון אלומיניום מתקדם ביותר. וכאן מגיע סיפורנו לנקודת הביזאר: הטייסים קלטו שלמיג לא היה טייס, או אפילו חופה. מטוס רפאים.

מיג 23 ואחריו F15 (הדמייה) צילום: USAF

נריץ אחורה חצי שעה בערך: מיג 23 של חיל האוויר האדום נעמד על מסלול בסיס באגיץ שבפולין - מדינת חסות סובייטית, באותה תקופה - והחל את ריצת ההמראה שלו. הטייס, ניקולאי סקורידין, הופתע מאוד כשלא הצליח לכבות את המבער האחורי במטוס.

היה זה כשל מנוע נדיר, ומערכת ההתראה מפני שריפה החלה לצפצף: המיג עמד להפוך לאבוקה. סקורידין דיווח על מצבו, משך בידית הפליטה ושיגר עצמו מהמטוס האבוד. אבל מה? מסתבר שהמיג היה פחות אבוד משנדמה לטייס שלו: האש פשוט כבתה ספונטנית, והמיג כבר טס על הטייס האוטומטי שלו, והמשיך בשלו, עם או בלי טייס (ובכן, בלי).

טייס מיג 23 במטוסו צילום: F16NET

לסיפור הזה יש סוף עצוב: לאחר 900 ק"מ, נגמר למיג הדלק, והוא החל להנמיך, עוד ועוד, עד שהתרסק באזור כפרי - ופגע בול בבית בכפר קורטיק שבין צרפת לבלגיה, שם הרג סטודנט מקומי ביש מזל. הפרשה זיעזעה את אירופה, שכן באותה קלות היתה יכולה להוביל לחילופי אש ולמלחמה איומה; הסובייטים כלל לא דיווחו שיש להם מטוס נמלט.

הריסות המיג הנמלט צילום: warhistoryonline

איך, איך יתכן שמטוס יוכל לטוס כל כך הרבה גם בלי אדם על ההגאים? התשובה "טייס אוטומטי" קלה מדי, וזה מודגש בסיפורו של מטוס C47 דקוטה (סיפרתי לכם עליו פעם. זה המטוס הכי חשוב בהיסטוריה, לטעמי) אחד. המטוס האמור חווה כשל מנוע קריטי אי שם בסוף שנות הארבעים, והצוות ויתר עליו; חגר מצנחים וקפץ ממנו.

מטוס דקוטה בטיפול טכני צילום: Air Mobility Museum

המטוס, בחוצפתו, המשיך לטוס עד שנגמר לו הדלק, ואז ביצע נחיתה מושלמת בשדה פרחים. דמיינו כמה הופתעו הכפריים שמצאו אותו. אבל היי, זהו הדקוטה - אחד המטוסים הכי מושלמים אווירודינמית שאי פעם תוכננו. לראייה, הוא עוצב ב-1930 ומטוסים כאלה עדיין טסים גם היום.

חכו, יש עוד: בשני בפברואר 1970 המריא מבסיס מלמסטרום שבמונטנה מטוס יירוט מדגם F106 דלתא דארט. על ההגאים: קפטן גארי פאוסט, ומשימתו: תרגול קרבות אוויר. תוך כדי אימון, ביצע פאוסט תמרון לקוי ונכנס לסחרור. ה-106 שלו הסתובב בפראות ונפל כמו אבן. כל מה שעשה הטייס לא עזר. בלית ברירה, הפעיל את כיסא המפלט והפקיר את המטוס לגורלו.

מטוסי F106 צילום: USAF

וה-106 הזה המשיך לטוס 45 דקות, ללא טייס (אוטומטי או אחר), עד שביצע נחיתת אונס עדינה ביותר בשדה חיטה. בלי גלגלים, בלי מדפים, בלי בלמים. והמטוס הזה יצא כל כך שלם, שהוא עומד כיום במוזיאון כדי להנציח את היום המוזר של גארי פאוסט.

המטוס כונה בתקשורת "מפציץ שדה התירס". כן, למרות שאינו מפציץ ושזה לא שדה תירס צילום: USAF

חכו, יש עוד עוד: אי שם במאי 1971 המריא מטוס הארייר GR1 בריטי מבסיס בגרמניה. מה עשה שם? הוצב במסגרת פעילות נאט"ו כדי לתקוף כוחות קרקע במקרה של פלישה סובייטית. באותם ימים היה ההארייר בגדר פלא מעופף ופריצת דרך: מטוס תקיפה וסיור שממריא ונוחת אנכית, ראשון מסוגו בעולם.

על הגאי המטוס ישב קומנדר פיטר טיילור, ובעודו טס נמוך מאוד (סביב 200 רגל) במהירות של כ-770 קמ"ש, נשאבה לו ציפור גדולה אל תוך המנוע. כל נורות האזהרה נדלקו והעידו על כשל מלא. בגובה טיסתו האפסי, הספיק טיילור לקרוא "מיידיי" (קריאת מצוקה) בודדת ומיד לנטוש.

הארייר משגר רקטות בתרגיל צילום: BAE

בעודו צונח, נדהם: הנטישה בוצעה בגובה של עשרות מטרים בלבד - אך ההארייר, שכבר היה בדרכו להתפורר בתוך חלקת שדה, פשוט הרים אף וטס בלי להביט לאחור. ולאן טס? בנתיב שלוקח אותו לעבר מזרח גרמניה - מה שהקפיץ בטבעיות את כל מערכי הגילוי באירופה. יותר מכולם נלחצו הבריטים, שלא רצו שהפלא וסודותיו ייפול בשטח אויב.

כמו בפרשת המיג הנמלט, גם כאן לא ידע אף אחד מה בעצם קרה; טיילור נחת בוואדי שחסם תעבורת רדיו. אף אחד בכלל לא ידע שהוא נטש. ההארייר, בינתיים, טיפס לגובה של עשרים אלף רגל, וכשמו לב אליו הוזנקו לעברו מטוסי יירוט מדגם F104 וצווותיהםהופתעו לגלות שאין חופה ואין טייס. כמו המיג, גם הוא התרסק כשאזל לו הדלק, הפעם בלי להרוג סטודנטים. ניתוח הריסותיו גילה שאמנם נגרם נזק למנוע מפגיעת הציפור, אך כנראה שרקטת כיסא המפלט עזרה להעיף את חלקיה מפנים המטוס, והמנוע שב לפעול. פלא מעופף, כבר אמרתי?

הארייר בטיסה נמוכה, לקראת נחיתה צילום: BAE

עכשיו, איך יכולים מטוסים לטוס גם בלי יד אדם על ההגאים? עם או בלי טייס אוטומטי, מטוס הוא מכונה שנבנתה כדי לטוס. כל מי שאי פעם הטיס אחד, זוכר את ההמראה הראשונה שלו; את הרגע בו מרגישים שהמטוס כמעט רוצה בעצמו לטוס, להתנתק מהמסלול ולהרקיע.

מטוסים נבנו כך שיהיו יציבים בטיסה מבוקרת, ונוחים לשליטה עד כמה שאפשר גם בטיסה פחות מבוקרת - כלומר, שגם אם קרה משהו למערכות בקרת הטיסה (למשל, נתקע בהן רסיס או משהו כזה) - עדיין יוכל הכלי להישאר באוויר כמה שיותר. קחו בחשבון שעיקרון הטיסה נשען על שימוש במנוע ובכנפיים ליצירת עילוי. וכל עוד יש כנפיים פיזית והמנוע עובד, המטוס הזה יישאר באוויר. 

אין מה לעשות איתו, הוא רק רוצה לטוס צילום: שאטרסטוק

אמנם מטוסי קרב מודרניים עוצבו מראשיתם כך שיהיו בלתי יציבים במידת מה, ומחשבי הטיסה הם ששולטים בהם רוב הזמן - אך לא מדובר בחוסר יציבות אינהרנטי בכל מתאר טיסה. מטוס שכזה יצריך עוצמת מחשוב גדולה ביותר, כשבפועל לא בכל ציר תנועה יש צורך באי-יציבות שיאיץ תמרונים. אז למדנו שמטוסים יכולים לטוס גם אחרי שהצוות בחר לוותר עליהם ולחזור לקרקע בדרך הקשה (צנחתם פעם? הרבה אנשים אוהבים את זה, אני - לא כל כך). מה אפשר להסיק מכך?

יציבים במיוחד צילום: שאטרסטוק

ובכן, שאם מטוסים שנועדו להיות אחוזי תזזית, זריזים ופראיים באוויר יכולים לטוס בלי יד אדם, חישבו כמה מעולה מצבם של מטוסי הנוסעים - אלה שתוכננו להיות הכי יציבים שאפשר, אלה שלוקחים אותנו לכל פינה בעולם. המטוסים האלה מאוישים בצוות טיסה מקצועי ועתיר-יכולות, שמחלק את זמנו בין פיקוח על המחשב וביצוע משימות הטסה נוספות. והמטוס עוזר להם לשמור אתכם באוויר בעצם צורתו, בעצם עיצובו.

במובן מסוים, הטיסה איפשרה לנו לנצח את הטבע וההנדסה המודרנית איפשרה לייעל את הטיסה עד כדי כך, שהמצב הטבעי של המטוס הוא שיוט יציב באוויר. זה בולט במיוחד כשיש מערבולות; המטוס קצת קופץ ואיתו הנוסעים - אך הוא חוזר לטיסה יציבה במהירות וממשיך בדרכו בבטחה. טיסה נעימה!