בתי חולים ממשלתיים ינהלו עצמאית מכרזי כוח אדם בכירים

אחרי ששר הבריאות יעקב ליצמן עצר את יוזמתו של נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ להעניק עצמאות ניהולית מוחלטת לבית החולים שיבא (תל השומר) - שני הגופים הגיעו להסכמה סביב מהלך משמעותי בכיוון שייצא לפועל בכל בתי החולים הממשלתיים: עצמאות בנושא מכרזים גדולים.

במכתב משותף של משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה בישרו שני הגופים כי ניהול המכרזים לתפקיד מנהלי מחלקה ומנהלי מכון גדול בבתי חולים יבוצע עצמאית על ידי המוסדות הרפואיים עצמם, בפיקוח המשרד והנציבות, שהיו אמונים על הנושא עד היום.

מימין: נציב שירות המדינה, פרופסור דניאל הרשקוביץ ושר הבריאות יעקב ליצמן צילומים: אבי אוחיון, טל שחר

"בהתאם לתפיסת נציב שירות המדינה ומנכ"ל משרד הבריאות, נכון כי מכרזים אלו יבוזרו באופן מדורג לניהול עצמאי על ידי המרכזים הרפואיים, תוך פיקוח ובקרה של חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים. עמדה זו עולה בקנה אחד עם מהלכי נציבות שירות המדינה ביחס לאצילת הסמכויות למרכזים הרפואיים", נכתב במכתב ששוגר אתמול (ג') והגיע לידי "כלכליסט".

לפי ההוראה החדשה, החל מהשבוע הבא אותם מכרזים, לתפקידים הבכירים ביותר במערכת הבריאות הממשלתית, יבוצעו וינוהלו בבתי החולים, למעט שלב בדיקת המועמדויות. לפי המתכונת החדשה, בית החולים יעביר בקשה לפרסום המכרז למשרד הבריאות (דרך חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים). ככל שיתקבל אישור מהמשרד, בית החולים יפרסם את המכרז לתפקיד ובמקביל, המשרד יודיע לנציבות. מיד אחרי, המשרד יבדוק את עמידת המועמדים בדרישות המשרה ויאשר או יפסול את המועמדויות. השינוי המרכזי יהיה שוועדת הבוחנים תיקבע ותנוהל על ידי בית החולים, בהתאם לכללי שירות המדינה. בתום עבודת הוועדה יישלח עותק מהפרוטוקול אל משרד הבריאות כאשר חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד ואגף בכיר בחינות ומכרזים בנציבות יפקחו על תקינות המכרזים. במהלך 2021 ייבחן המתווה החדש על ידי שני הגופים.

היוזמה של הרשקוביץ

לפני שנה נחשף ב"כלכליסט" כי הרשקוביץ החל בתהליך למתן עצמאות ניהולית מלאה למרכז הרפואי שיבא - שנבחר במהלך השנה האחרונה לאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם - והודיע על כך למנהל בית החולים, פרופ' יצחק קרייס, המקורב ליו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ, שגם הציע לו את תפקיד שר הבריאות במידה שיזכה בבחירות. לפי הפיילוט שהציע הרשקוביץ, העצמאות הניהולית תבוא לידי ביטוי במגוון תחומים בעולם ניהול ההון האנושי לרבות בסמכות לביצוע שינויים מבניים באופן עצמאי בתוך המרכז הרפואי; אישור עצמאי של שינויי תקינה ושדרוגים של משרות; פתיחת יחידות ומחלקות באופן עצמאי; וגם ביצוע מכרזים למנהלי מחלקות.

אלא שהמהלך החשוב הזה שניסה הרשקוביץ להוביל נתקל בהתנגדותם הקשה של ליצמן ושל מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב, שעמדו כחומה בצורה נגד המהלך והתעקשו כי כל שינוי ברגולציה יהיה רוחבי ויכלול את כלל בתי החולים הממשלתיים ולא רק את שיבא.

"הופתעתי לקרוא ב'כלכליסט' על תהליך שביצעה הנציבות ללא מעורבות הרגולטור האחראי על בית החולים - משרד הבריאות", כתב ליצמן במאי האחרון, והוסיף כי "יש לבצע תחילה את האצלת הסמכויות מהנציבות למשרד הבריאות באמצעות חטיבת המרכזים הרפואיים, וממנה לבתי החולים". לדבריו, אם הנציבות רוצה להיפטר מהסמכויות - מהלך שעליו הוא מברך - הן צריכות לעבור תחילה למשרד הבריאות.

הפשרה עם הנציבות

לפחות בנושא המכרזים הגיעו שני הצדדים לעמק השווה, בהתאם לדרישות של בר סימן טוב ושל ד"ר אורלי ווינשטיין, מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, וזאת אחרי שנה שלמה של דיונים בין הגופים, שאף הגיעו לטונים צורמים ולעימותים קשים. בנציבות איימו להוביל את המהלך באופן חד־צדדי ובמשרד הבריאות אסרו על בתי החולים לשתף פעולה עם הנציבות. בחלוף שנה, הרוחות נרגעו ובשבוע הבא יצא לדרך הפיילוט הראשון.

הפשרה משקפת גם את השקפת העולם של הנציבות ש"אין הפחתת רגולציה בכך שמעבירים את הרגולציה לרגולטור אחר. להעביר סמכויות לחטיבה (למשרד הבריאות - א"פ) זה להגביר רגולציה", כפי שסיכם אז בכיר בנציבות.

באותם ימים דובר גם על התנגדות על רקע פוליטי, ולאו דווקא מסיבות מקצועיות, כשקשרו את סירובו של ליצמן להעניק "מתנה" לקרייס, בו ראה כאחד מהיריבים הפוליטיים הפוטנציאליים שלו. אלא שמאז, קרייס הספיק לסרב להצעה להיות מועמד לתפקיד שר הבריאות, וגם היחסים בין גנץ לליצמן התחממו.