הסכסוך על ההקצבות החריגות של ההתאחדות לכדורגל: אלשיך נגד מאירי ולהפך

"מוטב היה לעו"ד מאירי אם לא היה נוקט בסגנון עולב זה, ומטיל דופי במי שאין לו כל עניין בתוצאות כאלה ואחרות", כך כותבים שניים מחברי ועדת התביעות מטעם ההתאחדות לכדורגל, השופטת ורדה אלשיך ועו"ד דורון טאובמן, על חבר הוועדה עו"ד מורן מאירי, נציג מכבי ת"א בהתאחדות, שלא נשאר חייב: "ועדת התביעות היא מהלך שהובל על ידי ההתאחדות במטרה לקבור את הפרשה". 

האשמות כבדות אלה מופיעות בדו”ח הוועדה שהקימה ההתאחדות לפתרון הסכסוך המר שמתנהל כשלוש שנים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטת רות רונן. בפברואר 2017 הגיש עו"ד מאירי בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד יו"ר ההתאחדות לשעבר אבי לוזון ונגד שני בכירים נוספים בהתאחדות, מאיר ליבר ושמעון גרינברג . טענתו היא שלוזון חילק לקבוצות כדורגל שונות כספים שחרגו מהסכומים שאפשרו המקורות — הטוטו וזכויות השידור - ובכך יצר גירעון של 38 מיליון שקל בקופת ההתאחדות. תביעה נגזרת בחברה מוגשת בדרך כלל בידי בעל מניות שדורש מהחברה לתבוע את נושאי המשרה שגרמו לה נזק. בקשת מאירי מעוררת שאלה עקרונית שטרם הוכרעה והיא האם ניתן בכלל להגיש תביעה נגזרת נגד עמותה. ויש גם שאלה מעשית והיא איך מכסים את הבור. ההתאחדות, ממש לקראת סיום הדיון בבקשה לאישור התביעה, החליטה "להימלט" מהכרעה משפטית ולפתור את הסכסוך באמצעות ועדת תביעות בלתי תלויה שהיא תקים. 

עו”ד מורן מאירי והשופטת בדימוס ורדה אלשיך. בהתאחדות כינו את מאירי “שור זועם” צילום: אורן אהרוני, אריאל שרוסטר

עורך דין ההתאחדות לכדורגל כפיר ידגר והיו"ר לשעבר אבי לוזון צילום: עוז מועלם, יונתן בלום

בתחילה מונו כחברי הוועדה אלשיך, טאובמן ורו"ח שלמה זוהר שנפסל בגלל ניגוד עניינים — היכרות מקצועית עם לוזון בעבר. והנה, באופן די מפתיע שאף עורר מחלוקת, מינתה השופטת רונן גם את התובע מאירי כחבר בוועדה. מינוי כזה לא היה אפשרי כנראה בתביעה נגזרת נגד חברה. אלא שכאן מדובר בתביעה נגד עמותה, עניין תקדימי כשלעצמו.

בכל מקרה, רונן נימקה את שילובו של מאירי בצורך לאפשר לו "להשמיע את קולו". אולי ציפתה שהשילוב הזה יניב פתרון מוסכם. הציפייה נכזבה והתנפצה בגדול. בהתאחדות, אגב, לא חסכו ממאירי כינויים וביניהם "אגרסיבי", "תליין משפטי", ואפילו "שור זועם, שלא מהסס לרמוס כל דבר העומד בדרכו".

עמדת ההתאחדות, באמצעות עוה"ד כפיר ידגר ועופר פליישר ממשרד גורניצקי, היא שההעברות העודפות היו לכל היותר בסכום של כ־15 מיליון שקל. את המחצית ה"צבועה" (כלומר, זו שביחס אליה ידועות הקבוצות והסכומים שקיבלו) אפשר לדרוש — וכך היה. אלא שלגבי היתר, לא ידוע מי קיבל וכמה, ולכן הופנתה בקשה לקבוצות הרלבנטיות בליגות העליונות באותה תקופה כדי שיסכימו להשתתף בנטל באופן שוויוני. ארבע קבוצות מתנגדות לכך ובהן מכבי תל אביב, שמאירי הוא נציגה בהתאחדות.

מאירי מעדיף בטענותיו להתרכז בעיקר במניעיו הפסולים של לוזון, ולא בפתרון הבעיה: "העברת כספים המשקפת מדיניות לא שווניות בין קבוצות הכדורגל, תוך העדפה של קבוצות מסוימות, על פי שיקול דעתו של יו"ר ההתאחדות בלבד - היא פעולה המנוגדת באופן חזיתי למטרות ההתאחדות. היא פוגעת בהגינות הספורטיבית בצורה קשה, ובאמון בהתאחדות ופעולותיה".

ובמילים פשוטות יותר — מאירי מרמז להעדפה כספית של קבוצת מכבי פ"ת שקרובה ללבו של לוזון. הוא לא סבור שמכבי תל אביב אמורה להשתתף בהחזרת כספים שלוזון חילק לקבוצות הקטנות (ובהן מכבי פ”ת). הוא גם חולק על חישוב הנזק שנגרם: "בוצעה חלוקת יתר לקבוצות בסכום כולל של כ־23 מיליון שקל, הקביעה כי גובה הנזק הוא כ־15 מיליון שקל בלבד היא חסרת יסוד". והוא חולק על הפחתת הנזק בגלל הפטור שניתן לקבוצות שעלולות לכרוע תחת נטל התשלומים, וגם על גובה הגבייה המוערך בגלל הנחות מופרכות לטעמו. למשל הוא מתנגד להערכה ש"קבוצות שירדו ליגה והפסיקו לשלם, יעלו ליגה בעתיד ויחזרו לשלם", ומוסיף: "לא ראוי שההתאחדות תבסס את מהלכיה על 'הימורים' בקשר לשאלה אם ומתי קבוצות מסוימות יעלו ליגה, ואיזה קבוצות ירדו ליגה".

דעת מיעוט

רונן ביקשה להכניס את הניצים לחדר אחד כדי שידברו ויתפשרו, ומה שקיבלה זה פיצוץ מהדהד של מחלוקות והאשמות, עלבונות והיעלבויות. עכשיו זה לא רק מאירי נגד לוזון, אלא גם מאירי נגד אלשיך וטאובמן. הרוב בוועדה אימץ את עמדת ההתאחדות. גם באשר להסדר הכספי וגם למניעת "מלחמת הכל בכל הצפויה עם הגשת התובענה".

מאירי, שלא במפתיע, נותר בדעת מיעוט שתאמה את עמדתו כמגיש התביעה הנגזרת, ואת עמדת שולחתו מכבי תל אביב שמתנגדת להסדר המוצע. ולצד התנגדותו, הצליח גם להרגיז את הרוב בוועדה בהטלת דופי במקצועיותם וגם במניעיהם. "אין לי אלא להתרשם", כותב מאירי, "כי ועדת התביעות היא מהלך שהובל על ידי ההתאחדות במטרה לקבור את הפרשה.... ה'שורה התחתונה' של עמדת הרוב היא לטעמי כה תמוהה וכה פגומה, עד שלא ניתן להבין את הדברים אלא על רקע העובדה שמלכתחילה הוועדה מונתה על ידי הנהלת ההתאחדות, תוך שהובטח לחברי הנהלת ההתאחדות כי מדובר במהלך שתכליתו להחליט שלא מגישים תביעה".

בתגובה הקדישו לו אלשיך וטאובמן את ההערות הבאות: "צר לנו כי עו"ד מאירי רואה בדו"ח עמדה מגמתית, חד צדדית ומוטה. לשני חברי הוועדה אין קשר או היכרות כלשהם להתאחדות לכדורגל או למי מנושאי המשרה בה....עו"ד מאירי, המבקש בבקשה לאישור (התביעה הנגזרת — מ”ג), שגילה את דעתו במסגרתה, הינו פעיל ותיק בהתאחדות לכדורגל ומשמש כיועץ המשפטי של אחת מהקבוצות הבכירות בליגת העל. אנו איננו פוסלים אדם ואיננו מעלים בדעתנו לייחס לו מניעים שאינם ענייניים, ויש להצר על הניסיון לצייר מי מחברי הוועדה כמי שפועל כמריונטה “מוטה" (המילה הטיה ונגזרותיה מככבות בעמדת עו"ד מאירי) או כמי שפעל מראש כביכול כדי לרצות מאן דהוא...

“מוטב היה לעו"ד מאירי אם לא היה נוקט בסגנון עולב זה, ומטיל דופי במי שאין לו כל עניין בתוצאות כאלה ואחרות. כל שנעשה היה לפי מיטב הבנתו של כל אחד מאיתנו (אלשיך וטאובמן). מחלוקות יכולות להתגלע, והן מתגלעות גם בין שופטים בבית המשפט. הן בוודאי אינן מצדיקות ניסיון (פסול) לעלוב או להלבין את מי שחושב וסבור אחרת ולייחס לו כוונה ומניעים שאינם קיימים, כשאיננו רואה עין בעין את הדברים".

מחלוקות נוקבות

דו”ח הוועדה הוגש לפני כשבוע להתאחדות ואם זו תאמץ אותו, הוא יובא לשופטת רונן שספק רב אם תאשר אותו לנוכח המחלוקות הנוקבות, ביניהן הטלת דופי לא רק בהסדר הכספי אלא בהיתכנות המשפטית. הוועדה שנועדה להרגיע השיגה את ההפך המוחלט.