חוק חדש יתן לתושבי קליפורניה בעלות על הפרטים האישיים

חוק הגנת פרטיות הצרכן שייכנס לתוקפו היום בקליפורניה (CCPA) יחייב קמעונאיות גדולות בארה"ב, ובהן וולמארט, להוסיף לאתרים שלהן את הלינק "אל תמכרו את הפרטים שלי". המהלך פורץ הדרך יאפשר לראשונה לצרכנים להבין איזה מידע אישי ופרטים נוספים אוספות עליהם הקמעונאיות ולדרוש למחוק אותו אם יחפצו בכך.

על פי לשכת עורכי הדין האמריקאית, מדובר בחוק הגנת הפרטיות המקיף ביותר בתולדות ארה"ב.

קמעונאיות אחרות, כמו הום דיפו למשל, יאפשרו לצרכנים ברחבי ארה"ב ולא רק בקליפורניה, לגשת למידע הזה באינטרנט. בסניפים שלה בקליפורניה, הום דיפו תציב שלטי הסבר ותציע קודי QR כדי שהלקוחות יוכלו לקבל גישה למידע האישי באמצעות מכשירי הסלולר. בנוסף, עובדים יקבלו הכשרה מיוחדת כדי שיוכלו להשיב לשאלות הלקוחות בנושא.

סניף של וולמארט בארקנסו, בבלאק פריידיי. ארכה של 30 יום כדי להגיב צילום: Gunnar Rathbun

החוק הקליפורני יאפשר ללקוחות למנוע מקמעונאיות וחברות אחרות למכור מידע אישי לצד שלישי. נוסף על הקמעונאיות, הוא חל על מגוון רחב של חברות, ובהן רשתות חברתיות כמו פייסבוק וגוגל, מפרסמים, מפתחי אפליקציות, ספקיות סלולר וחברות סטרימינג בטלוויזיה.

החוק מגיע בעקבות תקנות דומות שנכנסו לתוקף באיחוד האירופי במאי 2018, הקובעות אמות מידה חדשות לגבי האופן שבו חברות אוספות, מאחסנות ומשתמשות במידע אישי. אך בעוד המחוקק האירופי אפשר לחברות כמה שנים על מנת להיערך, בקליפורניה עמדו לרשותם חודשים ספורים בלבד.

קיימת אי-בהירות רבה

מקור בוולמארט מסר לסוכנות רויטרס כי החברה "שוקדת על פיענוח סתירות רבות הקיימות בחוק, למשל, בכל הנוגע לחברות במועדוני הטבות והאם מותר להציע את החברויות הללו". על פי לוביסטים, יועצים ועורכי דין בתחום הקמעונאות, קיימת מידה רבה של אי־בהירות לגבי עצם ההגדרה של "מכירת" מידע.

דוברת מטעם טארגט מסרה בתגובה, כי כפתור "אל תמכרו" באתר שלה יהיה זמין לכלל הלקוחות בארה"ב, כאשר לתושבי קליפורניה תהיה גישה למידע הקיים תחת החוק החדש. לפי הדוברת, טארגט כבר מאפשרת ללקוחות שלה לבחור שלא לחלוק את פרטיהם עם צד שלישי למטרות שיווק.

אמזון נוקטת גישה שונה. "אנחנו לא מתכננים להתקין כפתור "אל תמכרו" באתר שלנו, משום שאמזון אינה עוסקת במכירת נתונים אישיים של לקוחות", מסרה דוברת מטעם החברה.

בחודשים האחרונים הגדילו וולמארט ואמזון את השקעתן בייצור "מפות מידע" המאפשרות להן להעריך את ההיקף של מידע אישי שחטיבות עסקיות שונות אוספות, היכן וכיצד המידע הזה מאוחסן, מה בדיוק עושים אתו ועם מי חולקים אותו.

דובר מטעם וולמארט מסר כי צוותים בחטיבות השונות של החברה, כולל טכנולוגיה, שיווק, פרסום, שכר וביטחון, משקיעים משאבים בבדיקה ובקבלת החלטות לגבי התגובה הרצויה לבקשות של לקוחות לראות את המידע האישי שלהם, או לחילופין כיצד להגיב לאלה שמבקשים כי יימחק.

על פי החוק החדש, חברות שיסרבו לבקשה של צרכנים צפויים לקנסות שינועו בין 2,500 דולר ל־7,500 דולר על כל סעיף שמופר, זאת במידה וההפרה הוגדרה כמכוונת. בה בעת, החוק גם מעניק לעסקים ארכה של 30 יום כדי להגיב לפניית הצרכן.

"אין משאבים לאכוף"

אף כי מדובר כאמור בחוק הפרטיות המקיף ביותר שעבר עד כה בארה"ב, ישנם מי שסבורים כי לא הלך רחוק מספיק. "החוק כפי שהוא מנוסח לא עושה די על מנת להתייחס לסוגיה של איסוף מידע", כך לפי היילי טסוקאיאמה, משפטנית בארגון אלקטרוניק פראנטיר. לדבריה, לקליפורניה אין די משאבים על מנת לאכוף את החוק ב־2020. "יש לך את הזכות לגשת לחברות שאספו מידע עליך ולבקש אותו חזרה, אבל להן אין מחוייבות לפנות אליך מלכתחילה ולבקש אישור להחזיק בו". חברות שיפרו את החוק יקבלו גם אפשרות לתקן את המצב, מה שאומר שיוכלו לשנות את המדיניות הבעייתית שלהן לאחר מעשה. "אנחנו מתייחסים לכך כאל פטור מקדים מענישה", ציינה טסוקאיאמה.

על פי הערכות חברת ייעוץ שנשכרה על ידי התובע הכללי של קליפורניה, עלות הציות לתקנות החדשות עבור החברות תנוע בין 467 מיליון דולר ל־16.5 מיליארד דולר ב־2020־2030. מאידך, הערכות התעשייה עומדות על עלויות ראשוניות בגובה כ־50 מיליארד דולר.