דו"ח טכנולוגי
מצלמות האבטחה בפעמון הדלת של אמזון הרגו את הפרטיות בפרברים האמריקאיים
הפופולריות העצומה של מצלמות הדלת של RIng מתוצרת אמזון הפכו את הפרברים והשכונות השקטות למקור לא אכזב של סרטונים בהם מתועדים החיים של תושביהן; מחקר מצא שמערכות זיהוי פנים עדיין לא יעילות; פיקוד הסייבר האמריקאי מכין מתקפות פרופגנדה על רוסיה
בעשור האחרון זה מה שקרה עם הסמארטפון, מחשב עצמתי נייד וזול, עמוס חיישנים מתקדמים, שנכנס לכל כיס. תרחיש השימוש הבסיסי שלו ברור: זה כלי תקשורת מתקדם שמעבר לשיחות טלפון מאפשר לנו לצרוך מידע בצורה נוחה יותר, ולתקשר עם אחרים בדרכים מגוונות יותר. כמעט אף אחד לא חזה מהפכות חברתיות שהתרחשות בזכותו, או שמא בגללו, כמו הפרעת הקשב ההמונית שמייצרות ההתרעות שלו, ההתפשטות המהירה של הרשתות החברתיות שהוא אפשר, עליית שירותים שנסמכים עליו כמו אובר או Yelp, או השינוי ביחסי הכוחות בין האזרח לרשויות ולגורמים עצמתיים אחרים שהמצלמות ויכולות השיתוף של המכשיר מאפשרים.
מצלמת הדלת החכמה של אמזון צילום: Ring הסמארטפון שינה את החברה האנושית כמעט בכל הבט אפשרי, כי זה מה שטכנולוגיה עושה. אם היא זולה, שימושית וגמישה, היא תחולל מהפכות בלתי ניתנות לחיזוי. וזה מה שמתחיל לקרות ממש עכשיו בארה"ב, בעיקר בפרברים, באדיבות טכנולוגיה חדשה וזולה יחסית שמתפשטת שם במהירות: מצלמות פעמון דלת או דלת כניסה שבעלי בתי פרטיים מתקינים בקצב הולך וגובר, רובן מתוצרת Ring של אמזון.
המחיר זול, החל מ-99 דולר למצלמה שכוללת יכולות מתקדמות כמו חיבור לרשת והפעלה רק עם זיהוי תנועה (והרבה פחות למצלמות לא ממותגות). תרחיש השימוש ברור: זיהוי מהיר של מי שמגיע לבית, ואבטחה טובה יותר של סביבת המגורים. והביקוש גבוה – מצלמות רינג הן הפופולריות ביותר בקטגוריה שלהן באמזון, וחלק מהדגמים כבר אזלו מהמלאי עד לשנה הבאה.
לא מעט כבר נכתב על הבטים בעיתיים שונים שנולדים מהשימוש במצלמות, ובראשם שיתוף הפעולה של אמזון עם 400 כוחות משטרה מקומיים. שמאפשר לשוטרים לבקש ממשתמשים גישה מהירה לסרטונים מרינג שהם העלו לפלטפורמה המקוונת Neighbors, שמשמשת גם כמעין רשת חברתית שכונתית. זה החשש, המוצדק והלא חדש, מהפלישה של האח הגדול לחזקת הפרט ומגישה נוחה לתיעוד שנאסף ללא צו בית משפט.
אבל, כפי שעולה מסקירה שפורסמה במגזין וויירד, המצלמות גם יוצרות מציאות חדשה בפרברים האמריקאיים, שבה כל אירוע ותנועה מצולם, מתועד ומשותף, באדיבות מנגנון זיהוי התנועה שמתחיל לצלם ברגע שמזוהה תזוזה במרחק של עד 9 מטר. זו מציאות שבה יש הרבה אחים קטנים שפועלים יחד על מנת ליצור אח גדול מסוג חדש, שלא נשלט על ידי שום גורם אך שעצמתו האפשרית מרתיעה לא פחות.
תראו מה המצלמות של אמזון קלטו בעדשה שלהם צילום: Ring התוצאות של תיעוד זה מופיעות לא פעם בכלי תקשורת מקומיים, והן נעות בין אירועי חיות חמודים (כמו נקר שהתפלץ אחרי שצלצל במצלמת רינג, או תצפיות של חיות בר שונות ועד לתיעוד פשעים בווידיאו. תיעודים אחרים תפסו אנשים ברגעים פרטיים למחצה: בן 5 שמדקלם את שבועת האמונים בחצר קדמית, נהג משלוחים מיישר דגל שתלוי על מרפסת, או אנשים תופסים מחסה במהלך אירוע ירי המוני. אז יש את האירועים שנעים על הגבול שבין ביזאר לסצנות מסרט אימה. כמו אדם מחופש לטלווויזיה שמשאיר עשרות טלוויזיות ישנות על מפתן דלתם של תושבים, או ילדה שניגשה למצלמה ב-3:45 לפנות בוקר ובהתה בה כשהיא אוחזת בגור או בובת פרווה.
באמזון אומרים שהמצלמות לא מיועדות לניטור של פעילות אנשים בשטח ציבורי, אבל בין מה שייצרני טכנולוגיה מייעדים לה לבין השימוש שלה בפועל פעורה תהום רחבה, והמציאות היא שלחברה אין דרך לשלוט בכיוונים שאליהם יקחו המשתמשים וגורמים אחרים את הפלטפורמה שלה. וכרגע, המציאות היא של ניטור המוני מבוזר שרק יילך ויחריף ככל שמצלמות אלו ואחרות יהפכו לפופולריות יותר (ויזנק משמעותית אם תקום פלטפורמה שתאפשר לרכז צילומים ממצלמות של יצרניות שונות).
מותה של פרטיות הפרבר האמריקאי קרדיט: סוכנות הנדל"ן zillow
הסרטונים שמתפרסמים בתקשורת הם רק קצה הקרחון של האירועים המוזרים והזכירים ביותר. קצת מתחת לפני השטח, באדיבות Neighbors, רוכשת סצנה שכונתית שוקקת של שיתוף סרטונים שמתעדים אירועים ואנשים חשודים לכאורה. כל מי שהיה פעם חבר בקבוצת ווטסאפ שכונתית או אזורית יכול בוודאי לדמיין איזה סוג חומרים עולה לשם, ובאיזו מהירות אירועים טריוויאליים הופכים לסכנה חמורה ולסנסציה מקומית.
בוויירד שאלו האם העובדה שניגשת לדלת של מישהו היא סיבה מספקת על מנת שתופיע בחדשות המקומיות. אבל החשש הוא הרבה יותר עמוק מכך. השאלה האמיתית היא האם העובדה שהלכת מוזר ברחוב, או שעשית את זה כשיש לך את צבע העור הלא נכון, היא סיבה מספקת על מנת שתהפוך לשיחת השכונה, אולי אפילו לחשוד בחקירה משטרתית נטולת בסיס. הכניסה של מצלמות רינג לשימוש נרחב כבר משנה את המרחב הציבורי, ומעלה שאלות חדשות ומטרידות כמו מהותה של פרטיות ברחוב, היחס שבין תושבים לעוברי אורח בשכונתם או הזכות של בעלי המצלמות להפוך את האנשים שנלכדו בעדשה למושא לדיון ציבורי או תקשורתי. וזה עוד לפני כי השאלות והסוגיות שכרגע אין לנו אפשרות לצפות לדמיין.
נכון לעכשיו, לאף אחד אין תשובות. לא ברור גם אם מישהו התחיל לחפש אותן ברצינות.
קצרצרים
1. מחקר חדש בנושא שיעורי ההצלחה של מערכות זיהוי פנים, הרחב ביותר בסוגו, שפורסם בארה"ב ונערך על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, מאשש ממצאים של מחקרים קודמים בתחום: המערכות ממש גרועות בזיהוי כל מי שהוא לא גבר לבן. 189 אלגוריתמים מתוצרת 99 חברות נבחנו, ורובם טעו בזיהוי של אסייתים או שחורים בשיעור הרבה יותר גבוה לעומת לבנים. הבעיות האלו ידועות כבר שנים רבות (תוצאה של לימוד האלגוריתם בעיקר באמצעות תמונות של גברים לבנים, כמו שנאמר "נכנס זבל, יצא זבל"), והעובדה שהמערכות עדיין סובלות מהן בפתח העשור החדש היא תעודת עניות לתעשייה כולה.
2. בפיקוד הסייבר של צבא ארה"ב מודאגים מאוד מהתערבות רוסית בבחירות 2020, ולפחות הפעם הם מתכננים לעשות משהו בנושא. לפי הוושינגטון פוסט, מפתחים שם טקטיקות לוחמת מידע חדשות שיפרסו נגד גורמים רשמיים בקרמלין ואוליגרכים שמקורבים אליו במקרה שרוסיה שוב תנסה להתערב בבחירות. אחת האפשרויות שנבדקות היא איסוף מידע רגיש על בכירים בממשל (לא כולל הנשיא ולדימיר פוטין), ואיום בחשיפתו במקרה של מתקפה נגד הבחירות.
