כדי לייצר אקזיטים דרושה השקעה ממשלתית חכמה
ההשקעה הממשלתית במו"פ עוזרת לשוקי ההייטק המקומיים להתפתח ולגדול; לכן, אסור לצמצם אותה
- סיכום עשור: אקזיטים של 70 מיליארד דולר בהייטק הישראלי
- אקזיט ענק להייטק הישראלי: אינטל רוכשת את הבאנה לאבס תמורת 2 מיליארד דולר
- לא רק 8200: השירות הצבאי שנותן יתרון בהייטק
"אני יכול לדבר על גלילאו, שהקמתה התאפשרה בזכות התשתית האנושית שהייתה קיימת. אלא שמהנדסים לא נוצרים יש-מאין. הם תוצאה של מערכת ההשכלה הגבוהה. אני תמה על מדינת ישראל שמקבלת כל כך הרבה מהפיתוח של 51 השנים האחרונות... ועדיין רואה בתמיכה באקדמיה הוצאה ולא השקעה. אני סבור שהצלחתה של תעשיית ההייטק הישראלית היא תוצאה של השקעה רבת שנים ואלה פירותיה".
בדברים האלה הכיר וילנץ במציאות שרבים היום מסרבים להכיר בה. בהשפעת האתוס והתרבות האמריקאיים הם מדמיינים את יזמי ההייטק ככאלה שהגיעו למדבר והקימו יש מאין רק בזכות כישרונם וחריצותם ואולי עם טיפה מזל. יש בתדמית הזו אמת, והיזמים באמת ראויים להערכה ולהוקרה על כשרונם ועבודתם. אבל זו רחוקה מלהיות כל האמת. היזמים נסמכים על מערכת החינוך הבסיסית הגבוהה שממומנת על ידי המדינה, על התשתיות שבנתה המדינה, על הביטחון שהיא מספקת, על העובדה שהם לא נדרשים לדאוג ולחסוך לתשלומים אסטרונומיים במקרה של אירוע בריאותי חמור וכך בעוד תחומים רבים.
אבל זה לא נגמר כאן. תחום ההייטק בישראל ובעולם מקבל עידוד ותמיכה משמעותיים על ידי הממשלות בכמה מישורים, בין השאר בהקלות מיסוי ובתמיכה כספית ישירה במחקר ובפיתוח. ההשקעה הממשלתית במחקר ובפיתוח עוזרת לשווקי ההייטק המקומיים להתפתח ולגדול ומגיעה בנוסף להשקעה התאגידית במחקר ובפיתוח (מו"פ). "הבאנה לאבס", כמו חברות רבות אחרות שעשו אקזיטים בשנים האחרונות, קיבלה מענק שכזה מרשות החדשנות.
שנים רבות מאוד הובילה ישראל את העולם בהוצאה הלאומית על מו"פ כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג). השקעה בתחום נחשבת לכזו שמצביעה על שוק הייטק חזק ומנבאת את גדילתו והצלחתו בעתיד. בתחילה היה החלק של ההשקעה הממשלתית במחקר ובפיתוח חלק משמעותי מסך ההוצאה הלאומית בתחום, אך עם השנים הוא ירד והפך להיות השני הנמוך ביותר ב-OECD. במקביל ירדה ישראל מהמקום הראשון בסך ההשקעה במו"פ, אותו פינתה לדרום קוריאה.
להשקעה הממשלתית במו"פ ישנה חשיבות כפולה. ראשית, כפי שכותבים חוקרי רשות החדשנות בדו"ח מיוחד שפרסמו בנושא, להשקעה הממשלתית ישנן סגולות מיוחדות שלא קיימות בהשקעה הפרטית: "ההוצאה הממשלתית על מו"פ מאפשרת לממשלה לתמרץ פעילות חדשנית בסיכון גבוה, להבטיח את התשתיות הנחוצות לחדשנות, לשמש כהשקעה אנטי-מחזורית בתקופות מיתון ולהתערב נקודתית בכשלי שוק. הירידה בהשקעה הממשלתית מגבילה את יכולת הממשלה לפעול בהתאם לצרכים ולאינטרסים ארוכי הטווח של התעשייה והמשק, ופוגעת ביכולת ליצור תשתיות מתאימות לחדשנות". בנוסף, נמצא שההשקעה הממשלתית מעלה את פיריון החברות שהושקע בהן בכשליש (בממוצע).
שנית, ההשקעה הממשלתית מתמרצת ומגדילה את ההשקעה פרטית. מחקר שנעשה על ההשקעה הממשלתית במו"פ בישראל מצא שעל כל שקל שממשלת ישראל משקיעה במו"פ בתעשיית ההייטק, מושקעים 1.6 שקלים על ידי המגזר העסקי. בחינת השינויים השנתיים שנעשו בהשקעת ההון הממשלתי והפרטי במו"פ בישראל, מעלה שיש ביניהם מתאם משמעותי. חלקו נובע מתנודות כלכליות עולמיות, כמו למשל ירידה משמעותית בהשקעות לאחר המשבר של 2008, אבל חלקו לא יכול להיות מוסבר בדרך הזו.
שוק ההייטק בישראל נבנה גם בזכות השקעה ממשלתית חכמה ומשמעותית באקדמיה הישראלית ובשוק עצמו. כדי לשמור על מעמדה של ישראל כמעצמה בתחום ולגדול עוד, עליה לשמור ולקבע את השקעותיה ולא לצמצמן ולהעלימן.
הכותב הינו מנהל התוכן והדיגיטל של קרן ברל כצנלסון