נתונים בהרכבה עצמית: כשהסטטיסטיקה מגויסת

לפני חודש נפוצה בישראל בשורה מרגשת: האבטלה הגיעה לשפל של כל הזמנים, ברמה של 3.4% מכוח העבודה. כיאה לתקופת בחירות אינסופית, שלל פוליטיקאים - לרבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן - התנפלו על המספר וחגגו אותו בהודעות בומבסטיות, כאילו היה מדובר במיגור העוני בקרב ילדים, תום אי־השוויון או שיפור דרמטי ביחס המיטות לחולים במחלקות הפנימית.

לשכת התעסוקה בתל אביב צילום: צביקה טישלר

לחגוג זה קל, אבל מעט אנשים טרחו לבדוק ולהבין מאין הבשורה. כמה סיבות מסבירות את הירידה בשיעור האבטלה, המוגדר כיחס בין מספר המובטלים במשק לבין אזרחים בני 15 ומעלה המשתתפים בשוק העבודה.

סיבה אחת באמת יכולה להצדיק מסיבה, והיא ירידה במספר המובטלים. מהצד השני יש סיבה מדאיגה: מובטלים שהתייאשו ונטשו את שוק העבודה. מדובר באנשים שחיפשו עבודה במשך תקופה ארוכה, ובשלב כלשהו החליטו פשוט להתקיים מקצבאות הבטחת הכנסה - או עבודה בשחור. אלא שבדו”ח האבטלה של אוקטובר, האירוע היה הרבה פחות דרמטי. בסך הכל הגיעו חגי תשרי ושיבשו את הנתונים, כמנהגם בקודש. לדברי גורמים המכירים היטב את הנתונים, "אפילו מובטלים לוקחים חופש בסוכות". גם המעסיקים דוחים גיוסים לאחרי החגים. אלו, בסופו של דבר, הסיבות לאותן ירידות דרמטיות לכאורה באבטלה.

מומחים חוזרים ומסבירים שישראל נמצאת במצב של אבטלה מבנית, סביב ה־4%, וברגע שיגיעו נתונים מאחרי החגים האבטלה תשוב לרמות של 3.8%‑3.9%, שכן שום דבר אמיתי לא קרה. ובכן, אתמול (ב') פרסמה הלמ"ס את נתוני סקר כוח האדם שלה. הבשורה לא היתה מפתיעה, לא עבור מי שטרחו להתעניין בסיבות האמיתיות ל"היסטוריה" שנרשמה באוקטובר: האבטלה זינקה מ־3.5% ל־3.9%, כמעט בחצי נקודת אחוז. גם שיעור ההשתתפות חזר לעלות, עם שובם של המובטלים מחופשת החגים. אבל דבר אחד לא השתנה: היכולת המופלאה של פוליטיקאים להתעלם מהנתונים - ומהמציאות - כשאלה לא מחמיאים להם.