המובטלים נואשו וההשתתפות בכוח העבודה צנחה ל־62.8%

שיעור האבטלה בישראל ירד ב־0.2% באוקטובר לעומת ספטמבר והגיע ל־3.4% מכוח העבודה, על פי סקר הלמ"ס. בכך הוא הגיע לרמתו הנמוכה זה 40 שנה — אבל בנסיבות הנוכחיות של המשק זו לא סיבה למסיבה. זאת משום שהירידה הקלה באבטלה מלווה בירידה גדולה יותר, של 0.7%, בהשתתפות בכוח העבודה, ל־62.8%, כלומר נובעת מכך שמובטלים רבים יחסית יצאו ממעגל מחפשי העבודה. אלא שגורמים המכירים היטב את הנתונים מסבירים שהפעם גם ההסבר הזה מטעה ובסך הכל, כמו בכל אוקטובר, הנתונים שובשו קשות על ידי החגים מכיוון שבתקופה זו מובטלים פשוט לא מחפשים עבודה. כלומר, כאשר הם נשאלים בסקר "האם אתה ממשיך לחפש עבודה", הם עונים בשלילה — תשובה שמתורגמת בסטטיסטיקה לירידה באבטלה, עקב ההפחתה העונתית בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. "אפילו מובטלים לקוחים חופש בסוכות", מסבירים אותם גורמים את התופעה, ומדגישים כי ישראל נמצאת כבר שנה במצב של אבטלה מבנית ברמה שסביב 4%.

מובטלים בשירות התעסוקה (ארכיון) צילום: צביקה טישלר

עלייה בהיקף הקצבאות

נתוני הלמ"ס הם חשובים והם גם הזמינים ביותר, אך חשובים לא פחות הנתונים של לשכת התעסוקה: בניגוד ללמ"ס שמייצרת סטטיסטיקה על בסיס סקר, את הנתונים בלשכה מקבלים לפי הישראלים בשר ודם שבאים לאסוף את דמי האבטלה שלהם, קצבה שמשלם הביטוח הלאומי והיא נגזרת מהשכר האחרון של אותו מובטל. והנתונים האלה מאוד מטרידים. בניגוד לנתוני הלמ"ס המצביעים על ירידה מתמשכת במספר המובטלים, נתוני לשכת התעסוקה מצביעים על גידול מתמשך בתובעי דמי אבטלה - עלייה של כ־10 אלפים במספר מקבלי קצבת דמי אבטלה בתוך שנה וחצי (מ־90 ל־100 אלף).

יתרה מזו, גם מנתוני בנק ישראל על תשלום הקצבאות השונות עולה תמונה מדאיגה. בשלושת הרבעונים האחרונים החל תשלום דמי האבטלה הכולל לגדול בשיעור דו־ספרתי, והתשלומים לדמי אבטלה ששילם הביטוח הלאומי בתקופה שבין ינואר-ספטמבר 2019 עמדו על כ־3.2 מיליארד שקל - ועלו בכ־12% לעמת התקופה המקבילה אשתקד. מכאן עולות שתי מסקנות אפשריות: או יש יותר תובעי קצבה או שדמי האבטלה שהם פונקציה של שכר המובטל עלו, כלומר שהאבטלה מגיעה לעובדים שהשתכרו ברמות הגבוהות יותר מבעבר.

נתוני האבטלה אינה חזות הכל כאשר מנתחים את שוק העבודה הישראלי. זה פרמטר חשוב מאוד, וייתכן שהוא הכי חשוב - אך הוא לא הבלעדי. את המסר הזה מסרבים כמה ממעצבי המדיניות לאמץ. קל וחומר כאשר אותה אבטלה יורדת בגלל שמובטלים התייאשו סופית ומחליטים לעזוב את שוק העבודה ולהתחיל להתפרנס מקצבאות.

עסקה גרועה למשק

מצב כשזה שבו אנשים מפסיקים לחפש עבודה חייבים למנוע בכל מחיר כי הוא מגלם עסקה גרועה מאוד למשק הישראלי. קל וחומר כאשר הספרות הכלכלית מוכיחה כי ככל שמובטל עוזב את שוק העבודה לתקופה ממושכת יותר ובגיל מבוגר יותר, ההסתברות שהוא ישוב לעבודה הולכת וקטנה.