הנגיד מזהיר: "הגירעון עלול להתייצב על יותר מ-4.5%"

"בתרחיש של עסקים כרגיל – אם הממשלה תמשיך לבצע את כל התוכניות וההתחייבויות ולא תעלה מסים, הגירעון יתייצב על רמה מסוכנת של למעלה מ-4.5% אחוזי תוצר ויחס חוב לתוצר יגיע ב-2025 לרמה של 75% תוצר". כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה  שמתקיים בירושלים. כיום עומד יחס החוב לתוצר על 61%.

מדובר בהערכות מעודכנות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, אותן הציג הורביץ בכנס לראשונה. לדבריו, "אלו סדרי גודל משמעותיים, ללא תוספת שמהממשלה אולי תחליט עליה לתקציב הביטחון. יתרה מכן, התוצאות הללו מתקבלות בקצב של צמיחה ובתעסוקה מלאה. בתרחיש של האטה הגידול בגירעון ובחוב יהיה עוד יותר משמעותי. ברור שנדרש מאמץ עוד יותר גדול מצד מהמשלה לכנס את הממצאים הפיסקאליים. גם עמידה בגירעון של 3%, מה שיצריך מאמץ לא קטן, לא ימנע עליה ביחס חוב לתוצר. לכן הממשלה תהיה חיבת לעשות מאמץ גדול יותר ולייצב את יחס החוב לתוצר".

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (ארכיון) צילום: עמית שעל

המקום שממנו יש לרכז לדבריו את המאמץ, הוא קיצוץ בתקציבים האזרחיים. "העלייה שראינו בהוצאה האזרחית בשנים האחרונות היא גם תוצאה של העובדה שלממשלה היה צורך לתת מענה לדרישות תקציביות של הציבור. לכן קיימת סבירות נמוכה שאפשר יהיה לקצץ בהוצאות בלי לפגוע פגיעה כואבת יותר בשירותים שהממשלה מספקת. עם זאת אין בכך לומר שלא נדרשת התייעלות, בכל תקציב תמיד צריך לבדוק איפה וכיצד ניתן להתייעל. עם זאת, בסופו של דבר כדי לעמוד באתגר הפיסקאלי, הממשלה חייבת לפעול להגדלת הכנסות. בבחינת תמהיל ההכסות הרצוי נכון בראש ובראשונה לבטל פטורים שאין להם הצדקה כלכלית ולהימנע ממסים מעוותים שיפגעו בתמריצים ובפריון".

בהתייחסו לתקציב ההמשכי לשנת 2020 אמר כי הדבר צפוי להיות מאתגר במיוחד בחודשים הראשונים מבחינת ההוצאות השוטפות. לדבריו, "החשב הכללי יודע לתת פתרונות מימוניים בדרישות החוק, אך לא ניתן יהיה לתת מענה לכל הצרכים וברור שהוצאות חשובות ייפגעו".

"בגוש דן יהיו חייבים לבנות מערכת מטרו להסעת המונים"

בהמשך הזכיר את עיקרי דו"ח בנק ישראל בדבר העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת הפריון, בהן ההמלצה להגדיל את ההשקעות במערכת החינוך. בעניין זה התייחס לדבריו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר,שאול מרידור, שנאם מוקדם יותר ואמר כי הבעיה במערכת החינוך אינה קשורה במחסור בתקציב.

"נשמעה טענה שהבעיה לא בתקציב של מערכת החינוך אלא בביצועים", אמר פרופ' ירון. "ההוצאה בחינוך ביחס לתוצר במשק אכן גדלה בעשור האחרון אבל זה קרה לאחר ירידה מתמשכת בשנים האחרונות, ובכל זאת אין שיפור בתוצאות. לכן הבעיה כפולה, גם השקעה לא מספקת בחינוך וגם באופן שבו מתעלים את התקציב".

תחום שנוסף שבו נדרש שיפור דחוף לדבריו, הוא ההון הפיזי. "בקצב הזה לא נדביק את הפער מול המדינות המפותחות", אמר. "יתרה מכך, ההון המשמעותי והפיזי משלימים ולכן השקעה באחד תוביל לשיפור בכדאיות בהשקעה באחר. ענף הבנייה הוא דוגמה מובהקת לכוח אדם לא מיומן, שגורר רמה נמוכה של תיעוש וחוזר חלילה. לכך מתווסף מחסור חמור בתשתיות, שהתפרץ לאחרונה בדמות משבר בתחום התחבורה. גם בתהליכי הרגולציה, שהשתפרו, יש עוד הרבה לאן להתקדם".

פרופ' ירון הוסיף, כי על אף שהמצב התקציבי מעלה את השאלה אם ניתן לממש בכלל את המלצותיהם, הרי שיש לא מעט צעדים, שאינם מצריכים השקעה משמעותית שניתן כבר להתחיל בהם, כמו היערכות מוסדית. "לכולם ברור שבגוש דן יהיו חייבים לבנות מערכת מטרו להסעת המונים", הדגים. "גם בתרחיש האופטימי, את ההשקעה ניתן יהיה להתחיל לבצע רק בעוד מספר שנים, אך ברור שכדי שתישא פרי, תהיה חיבת לקום רשות מטרופולינית או גוף מקביל שירכז את כל הסמכויות. גופי השקעה זרים עשויים להתעניין בהשקעה בפרויקט כזה, אבל הם לא יכנסו אליו אם לאתהיה להם ודאות רגולוטורית. לשם המחשה, הקו יעבור בשטח של הרבה רשויות מקומיות, ואם יזמים יחששו שראש עירייה לא יגיע להסכמות על מיקום תחנה ויעכב את הפרויקט, הנכונות להיכנס אליו מלכתחילה תיפגע. לתכנן גוף כזה ולתכנן את המימון שלו, אפשר גם היום".