האיחוד האירופי יחתוך במחצית את פליטות הפחמן שלו עד 2030
כך הודיעה היום נציבות האיחוד. נכון להיום, פליטות הפחמן גבוהות ב-4% לעומת 2015. על מנת להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות יש להתחיל כבר ב-2020 לצמצם את היקף הפליטות בקצב של יותר מ-7% בשנה
האיחוד האירופי יחתוך במחצית את פליטות הפחמן שלו עד 2030 ויאפס אותן לחלוטין עד 2050 – כך הודיעה היום (ד') נציבות האיחוד. מדובר בהכרזה היסטורית בהיקפה ובהתחייבות המשמעותית ביותר ממזהם מרכזי במאבק במשבר האקלים.
- בשל משבר האקלים - רבע מאוכלוסיית העולם עלולה לסבול מבעיות באספקת מים
- נציבת זכויות האדם באו"ם: לילדים יש את הזכות להוביל את הקמפיין למאבק בהתחממות הגלובלית
- משבר האקלים עצר כמעט לחלוטין את זרימת המים במפלי ויקטוריה
התוכנית המורכבת שמכונה הגרין דיל האירופי (התייחסות לתוכנית הגרין דיל שחברי קונגרס פרוגרסיביים מנסים לקדם בארה"ב), כוללת מגוון מהלכים מורכבים בתחומים שנועדו לסייע לאיחוד לעמוד ביעדים שאפתניים אלו, כמו עבודה עם מדינות האיחוד לגיוון מקורות האנרגיה שלהן, הסרת מחסומים רגולטוריים וטכנולוגיים בפני זרימת אנרגיה חופשית באיחוד, פיתוח מדיניות לקידום כלכלה דלת-פחמן, תמיכה במחקר של טכנולוגיות אנרגיה נקייה ודלת-פחמן וסיוע לעסקים וצרכנים באיחוד לעבור לשימוש במשאבים בני-קיימא.
"האנושות ניצבת בפני איום קיומים", כתבה נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, במאמר שפרסמה בגארדיאן "יערות בוערים מאריקה ועד אוסטרליה. מדבריות מתפשטים באפריקה ובאסיה. עליית מי הים מאיימת על ערים באירופה ועל איים האוקיינוס השקט. המין האנושי ראה תופעות כאלו בעבר, אבל מעולם לא בכזו מהירות.
"מדענים אומרים לנו שהזמן שלנו הולך ואוזר. נציבות האיחוד האירופי החדשה לא מבזבזת זמן. המטרה שלנו היא להפוך לייבשת הראשונה שתגיע לאיפוס בפליטות פחמן עד 2050, במטרה להאט את ההתחממות הגלובלית ולמתן את השפעותיה. זו משימה לדור שלנו ולדור הבא, אבל השינוי חייב להתחיל עכשיו – ואנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעשות את זה".
ארכיון צילום: רויטרס
הודעת הנציבות מקבלת חשיבות יתרה לאור הקפאון במגעים בוועידת האקלים של האו"ם שנערכת השבוע במדריד, COP25. מבקרים רבים תקפו את משתתפות הוועידה על כך שבמקום לקדם מחויבויות משמעותיות יותר לצמצום פליטות גזי חממה, הן עוסקות במאבק על פרטים שוליים בסוגיות משניות.
מדענים כבר הזהירו שהמחויבויות שניתנו במסגרת הסכם פריז ב-2015 יביאו להתחממות גלובלית של 3 מעלות, גבוה משמעותית מההחלטה להגביל את ההחממות ל-2 מעלות, שלא לדבר על היעד השאפתני יותר וההרסני פחות של הגבלת ההחממות ל-1.5 מעלות. נכון להיום, פליטות הפחמן גבוהות ב-4% לעומת 2015. על מנת להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות יש להתחיל כבר ב-2020 לצמצם את היקף הפליטות בקצב של יותר מ-7% בשנה. בשנה שחלפה, מנגד, הגיע היקף הפליטות לשיא כל הזמנים, אחרי שטיפס ב-0.6% לעומת 2018.
האם התחייבות האיחוד האירופי תהיה נקודת מפנה? לא מעט מומחים בתחום מסכימים. "יש כאן פוטנציאל לשינוי כללי המשחק", אמר לגארדיאן מנהל האקלים ב- World Resources Institute, דייוויד ווסקאו. "להכרזה הזו יכול להיות אפקט שיתמרץ מדינות אחרות להגביר את מאציהן להתמודד עם שינוי האקלים.
טוד סטרן, ששימש כשליח הבית הלבן לוועידת פריז, שיבח גם הוא את המהלך: "העולם צריך עכשיו הכרה ברורה בהיקף ובמהירות של הפחתת פליטות הפחמן שיש לבצע, תוכנית ברורה ליצירת השינוי הזה, ורצון פוליטי לעשות את שדרוש לעשות. אירופה תמיד הובילה תבחום האקלים, והיא מוכנה לקחת את המנהיגות שלה לשלב הבא".
על הוצאת המהלך לפעול מעיבים כמה חסמים, ובראשם התנגדות ממדינות כמו פולין, צ'כיה והונגריה שחוששות מהפסדים כלכליים בעקבות הפסקת השימוש בפחם. "השינוי הזה חייב לעבוד בשביל כולם, או שהוא לא יעבוד בכלל", כתבה פון דר ליין בהקשר זה. "לכן אציע להקים קרן 'מעבר צודק', שבשיתוף עם בנקי השקעות אירופאיים ומשקיעים פרטיים תשקיע בשבע השנים הקרובות 100 מיליארד דולר. נעזור לאזורים באירופה שידרשו לבצע את הצעדים הגדולים ביותר, כדי שאף אחד לא יישאר מאחור".
המהלך של האיחוד האירופי משמעותי מאוד, אך כל פעולה נגד משבר האקלים לא תציג את הישגים מספקים ללא מחויבות גדולה יותר מצד המזהמות הגדולות ביותר – ארה"ב, סין הודו ויפן – שטרם הציגו תוכנית מקיפה. ארה"ב אף החלה במהלכים לפרוש מהסכם פריז, הליך בן שנה שצפוי להסתיים ימים ספורים לפני הבחירות לנשיאות ב-2020.
